לינא מח'ול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לינה מח'ול)
לינא מח'ול
لينا مخول
מח'ול, 2015
מח'ול, 2015
לידה 11 ביולי 1993 (בת 30)
אוהיו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה لينا كورتني مخول עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מדינה פלסטינית, ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת-יוצרת
שפה מועדפת ערבית, איטלקית, ערבית פלסטינית, עברית ישראלית, ספרדית, עברית, אנגלית, אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Yodan Productions USA[דרוש מקור]
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לינא קורטני מח'ול (בערבית: لينا كورتني مخول; נולדה ב-11 ביולי 1993) היא זמרת אמריקאית-פלסטינית-ישראלית,[1][2][3] זוכת העונה השנייה של תוכנית המציאות "The Voice ישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מח'ול נולדה באוהיו שבארצות הברית, למשפחה ערבית-נוצרית מישראל, ובגיל חצי שנה עברה עם משפחתה להתגורר בעכו, ישראל. בתם של ג'אדה, מהנדסת אלקטרוניקה, ושל ריזק מח'ול, סגן-מהנדס העיר עכו.[4] היא קרובת משפחתו של המשורר מרואן מח'ול[5]. בחו"ל ובאתרה הרשמי היא מגדירה עצמה כ"אמריקאית-פלסטינית-ישראלית".[1][3]

למדה בלט במשך כעשור. החלה לימודי תואר בביולוגיה באוניברסיטת הטכניון שבחיפה, אותם הפסיקה לצורך פיתוח קריירת המוזיקה שלה. סיפרה שהתנדבה במגן דוד אדום כחמש שנים. היא דוברת חמש שפות: ערבית, עברית, אנגלית, ספרדית ואיטלקית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באודישן לעונה השנייה של תוכנית המציאות "The Voice ישראל" בשלהי 2012, ביצעה מח'ול את שירה של אלישיה קיז, "Empire State of Mind", וצורפה לנבחרת של המנטור שלומי שבת. ב-13 בפברואר 2013 שרה מח'ול במסגרת התוכנית גרסת כיסוי משלה לשיר "עלי שלכת" (בגרסה ערבית ששרה הזמרת הלבנונית פיירוז); על ביצוע זה זכתה בהצבעתם של כל שלושת המנטורים האחרים.[6] ב-23 במרץ 2013 זכתה מח'ול בתוכנית הגמר שנערך בהיכל נוקיה שבתל אביב עם 62% מההצבעות. לאחר שביצעה את השירים "What A Feeling", שיר הנושא של הסרט "פלאשדנס" של הזמרת איירין קארה; "כשאתה", ביחד עם המנטור שלה שלומי שבת, שיר שכתב והלחין יחד עם בתו הזמרת מנור שבת שביצעה אותו במקור; ו"הללויה" של לאונרד כהן. היא זכתה בחוזה הקלטות בחברת הליקון.

השתתפה בשנת 2013 בפעם הראשונה בפסטיגל ב-"X פסטיגל" בתפקיד יסוד המים, אושן. באוקטובר 2014 הוציאה את סינגל הבכורה שלה "אנתה", אותו היא שרה בערבית.[7]

מח'ול נבחרה לשמש כקול הנשי בערבית של אפליקציית הניווט הישראלית, "Waze".

ב-5 בדצמבר 2014 הופעתה הראשונה הייתה בנצרת ולאחר מכן באולם הקונגרסים בחיפה.

ב-2016 היא הוציאה שני סינגלים "This Ain't About You" ו-"Dance Sucker" כחלק מאלבום "Colorful" שהצליחו באנגליה והגיעו למקום שני ב-Music Week Chart UK. האלבום המלא שלה ממנו הם מגיעים "Walking On A Tightrope" עתיד לצאת ב-2017.

בספטמבר 2016, מח'ול חיממה את המופע המשותף של להקת "קווין" והזמר אדם למברט כשהגיעו להופיע בפארק הירקון שבישראל. לאחר מכן, היא הוחתמה בחברה בינלאומית.

בנוסף, בנובמבר 2017 צורפה לסיבוב ההופעות של להקת הבנות הבריטית "ליטל מיקס" שבו תחמם אותם ב-37 הופעות ברחבי האיים הבריטיים.[2]

באוקטובר 2017 כיכבה על השער של "פנאי פלוס", ובראיון סיפרה מח'ול שהיא לא מתנצלת על עצם היותה פלסטינית[2].

ב-2018 בשל הגדרת זהותה העצמית כלפסטינית נמנעה מח'ול מלהופיע ביום העצמאות וספגה ביקורות רבות בגין כך.[1]

ב-2020 שיחקה בסדרה הקומית "הנחלה" בקשת 12, בתור שירין.

במאי 2021 ספגה ביקורות בשל סרטונים ופוסטים שפרסמה במדיה החברתית שלה לרבבות עוקביה במהלך מבצע שומר החומות של צה"ל, כתומכת בצד הפלסטיני בהמהומות בישראל (2021) כנגד אזרחים יהודים וישראלים, וכמתנגדת להמשך המבצע הצבאי ברצועת עזה.[8]

ב-2022 הופיעה ביחד עם הראפר הערבי-ישראלי תאמר נאפר, חבר להקת "דאם", ומזדהה כפלסטיני. במסגרת "ימי תרבות ערבית" הנערכים מדי שנה במרכז הדו-לשוני של עמותת "בית הגפן" לדו-קיום ערבי–יהודי בשכונת ואדי ניסנאס שבחיפה. גורמים בימין בישראל מתחו ביקורת חריפה כנגד הופעתה, כנגד בית הגפן וכלפי ראשת העיר חיפה שאפשרה את ההופעה, כל זאת לאחר שיידעו מראש על כך שהזמרת מח'ול נוהגת ברשתות החברתיות שלה לתייג את העיר תחת המיקום המתריס "חיפה – פלסטין".[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לינא מח'ול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 איתי שטרן, ידיעות אחרונות תקף את הזמרת לינה מחול: "מגדירה עצמה לא אחת כפלסטינית", באתר הארץ, 23 בנובמבר 2018
  2. ^ 1 2 3 שני נחשוני, לינה מחול: "אני אזרחית ישראלית ואני פלסטינית", במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 3 באוקטובר 2017
  3. ^ 1 2 http://web.archive.org/web/20180612140443/https://linaofficial.com/about/
  4. ^ יוסי יונה, לינה מחול - קולו של שינוי, באתר ynet, 28 במרץ 2013
  5. ^ חן מענית, ‏מרואן מח'ול: "כל עוד אני מופלה, אני לא מוכן לייצג את ישראל", באתר גלובס, 22 ביוני 2013.
  6. ^ נדב מנוחין‏, "דה וויס": לינה מחול כבר ניצחה, באתר וואלה‏, 14 בפברואר 2013
  7. ^ אסף נבו, ‏לינה מח'ול בסינגל ראשון: "אנתה", באתר ‏מאקו‏, 29 באוקטובר 2014
  8. ^ מנהלתה האישית של לינה מחול: "תתביישי לך, חצית כל קו אדום", באתר ‏מאקו‏, 15 במאי 2021
  9. ^ מיכל גילת, ההופעה המתוכננת של לינא מח'ול ותאמר נאפר בבית הגפן מעוררת סערה, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2022-06-07


The Voice ישראל
מנחים
כיום מיכאל אלוני
בעבר שלומית מלכה
זוכים קטלין רייטר • לינא מח'ול • אלקנה מרציאנו • ספיר סבן • עמית שאולי
מנטורים
כיום שלומי שבת • דורון מדלי • עברי לידר • נסרין קדרי • יובל דיין (בצמד עם שלומי)
בעבר רמי קלינשטיין • יובל בנאי ושלומי ברכה • שרית חדד • מוש בן ארי • אביב גפן • מירי מסיקה • אברהם טל
מתמודדים נוספים רז שמואלי • צחי הלוי • ליאונל פרטיין • יובל דיין • גדי אלטמן • גיא ויהל • רועי אדרי • מיטל מיכאלי • סיון טלמור • מאור תיתון • אבבה דסה • אימרי זיו • עלא דקה • אופיר בן שטרית • יעל שושנה כהן • סיון בהנם • צליל קליפי • ניב דמירל • שיראל ביתן • אוהד ריין • דנה ליקוורניק • אורטל אופק • מורן מגל • גילי ארגוב • בניה ברבי • אלנתן שלום • הדר עטרי
ערכים קשורים ג'ון דה מול (יוצר התוכנית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לינא_מח%27ול&oldid=38765831"