מחאת הלהט"ב (2018) – הבדלי גרסאות
←מחאת הנגד של רבני הציונות הדתית: דיוק: לא יצאו נגד הנטייה; הרחבה. |
|||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
==מחאת הנגד של רבני הציונות הדתית== |
==מחאת הנגד של רבני הציונות הדתית== |
||
למחרת אירועי המחאה, ביקר הרב [[אריה שטרן]] את המחאה וטען כי ילדיהם של זוגות להט"בים צפויים להיות אומללים. הקלטת הדברים נחשפה בתקשורת, והרב שטרן הותקף בחריפות על ידי גורמים בשמאל ובקהילת הלהט"ב.{{הערה|{{סרוגים||הרב אריה שטרן: "הלהט"בים גורמים להולדת ילדים אומללים"|268038-הרב-אריה-שטרן-הלהטבים-גורמים-להולדת-י|23 ביולי 2018}}}} בעקבות כך, חתמו 200 מ[[רב]]ני [[הציונות הדתית]] על גילוי דעת התומך בדברי הרב שטרן, שולל את הזוגיות ההומוסקסואלית, ומגנה את המחאה ביום תשעה באב. בראש החותמים ניצבו הרבנים [[דב ליאור]], [[חיים שטיינר]] ו[[צבי טאו]], ואליהם הצטרפו הרבנים [[שלמה אבינר]], [[שמואל אליהו]] [[יגאל לוינשטיין]], [[אורי שרקי]] ורבים אחרים.{{הערה|{{ערוץ 20||200 רבנים במכתב תמיכה ברב שטרן: "זעק את זעקת הילדים"|כתבה-200-רבנים-במכתב-תמיכה-ברב-שטרן-זעק-את|27 ביולי 2018}}}} |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־10:42, 29 ביולי 2018
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מחאת הלהט"ב הייתה שביתה פוליטית חלקית וסדרת הפגנות שנערכו בישראל ב-22 ביולי 2018 במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (המוכר בכינוי "חוק הפונדקאות"). במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב (נדחה) שחל באותו היום, איפשרו חברות וארגונים רבים לעובדיהם להיעדר ממקום העבודה כדי להשתתף בפעולות המחאה שנערכו לכל אורך היום במוקדים רבים ברחבי ישראל, בהם תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, באר שבע, רעננה[1] וערים נוספות.
רקע
בעקבות דיון בבג"ץ ארד-פנקס נגד הוועדה לחוק נשיאת עוברים, בנוגע לאי הכללתם של זוגות הומוסקסואלים ב"חוק הפונדקאות", השיבה המדינה בבג"ץ כי החוק ישונה. לשם כך הוקמו מספר וועדות מקצועיות, בהן ועדת מור-יוסף, שהעבירה את המלצותיה לשרת הבריאות יעל גרמן. לאחר הקמת הממשלה ה-34 בראשותו של בנימין נתניהו, דנה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעה לתיקון החוק. לקראת הגשת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, הצביעה הוועדה, בראשותו של אלי אלאלוף, על הכללת נשים יחידניות באפשרות לפונדקאות ונגד הכללתם של זוגות גברים או גברים יחידניים במסגרת פונדקאות להומוסקסואלים בישראל.
החוק הועלה לקריאה שנייה ושלישית ב-18 ביולי 2018, בצירוף הסתייגויות, בהן הסתייגות של חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד שנועדה לאפשר לגברים יחידניים להיכלל בחוק.[2] בעקבות עמדת הסיעות החרדיות בקואליציה, בראשן יהדות התורה, החליטה הקואליציה שלא לתמוך בהסתייגות ולתמוך בנוסח החוק המקורי של החוק.
לפני ההצבעה, פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו סרטון שבו הסביר שיתמוך בהצעת חוק עתידית שיגיש ח"כ אמיר אוחנה במושב החורף כך שיתאפשר לגברים יחידניים להשתמש בשירותי פונדקאות בישראל,[3] אך חרף התמיכה שלו, נתניהו הצביע נגד ההסתייגות של אוחנה.[4] הכנסת אישרה את החוק במתכונתו המקורית בתמיכה של 59 מול 52 מתנגדים.[5]
בנוסף, בשנים שקדמו להצעת החוק, מצאו עצמן זוגות לסביות רבות נאבקות על רישום ילדיהן המשותפים, ובמקרה אחד לפחות שהתפרסם, גילה זוג נשים כי הן נמחקו מתעודת הלידה של ילדיהן המשותפים.[6]
כבר לפני ההצבעה על החוק, ב-14 ביולי וב-17 ביולי, נערכו הפגנות בתל אביב-יפו ובירושלים כנגד החוק.[7] ב-19 ביולי נערכה צעדת מחאה לאורך רחוב אבן גבירול עד לקריית הממשלה.[9][10]
לאירועים אלה נילווה אירוע נוסף שהסעיר את הקהילה הגאה: תקיפה וניסיון לרצח של אישה טרנסג'נדרית בזנות, שאירע ב-17 ביולי.[11]
תכנון השביתה
בעקבות תוצאות ההצבעה על החוק ועל ההסתייגות, הכריזה האגודה למען הלהט"ב בישראל כי היא קוראת לחברי ולחברות הקהילה לשבות ביום ראשון, 22 ביולי.[12]
היסודות לשביתת הלהט"בים, ניטעו כשנה קודם, בשיתוף פעולה של אגודת הלהט"ב עם נציגי הארגונים הגאים בישראל.[13] הרעיון לכך קרם עור וגידים לאחר אירועי קיץ 2017, שהוציאו לרחובות 15 אלף מפגינים מהקהילה הגאה, כמחאה נגד נייר העמדה שהציג משרד הפנים לבית המשפט, לפיו משפחות חד-מיניות הן חריגות ולכן לא יוכלו לשמש כמשפחות מאמצות. בעקבות לחץ ציבורי זה הודיעה שר הרווחה כי בכוונתו לשנות את עמדת משרד הרווחה בעניין. לצורך תכנון השביתה הוכנסו לסוד העניין משרדי פרסום, יועצי תקשורת ועיתונאים, שפעלו להפעיל לחץ על חברות במשק, לצורך הכנת שביתה עתידית.[13]
עם חקיקת חוק הפונדקאות במתכונתו החדשה, הכולל נשים יחידות אך לא גברים יחידים, באופן שנחווה כמפלה, התארגנו ארגוני קהילות הלהט"ב, בראשות אגודת הלהט"ב, והתקבלה ההחלטה על יישום התכנית לשביתת מחאה במשק, באופן מיידי.[13] המארגנים פנו למנכ"לים ולאנשי ציבור בכירים, שרובם הסכימו שהארגונים שהם מובילים יפרסמו הודעות תמיכה במחאה, בחלק מהמקרים רק לאחר שסירבו בתחילה והמארגנים אמרו להם שיפרסמו את סירובם באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. באתר דה מארקר פורסמה רשימה של חברות שלא הסכימו להביע תמיכה.[14]
תמיכת המגזר העסקי
חברות רבות במשק הישראלי וארגוני עובדים רבים הודיעו כי יאפשרו לעובדיהם לשבות כדי להשתתף במחאה, מבלי שהדבר יסכן את העסקתם או יפגע בשכרם. במהלך הימים שקדמו לשביתה מעל 250 בתי עסק פרטים וציבוריים הודיעו על תמיכתם בלהט"ב כנגד האפלייה,[15] והתירו לעובדים להיעדר מעבודתם באותו יום לצורך שביתה והפגנות. חלק מהמעסיקים התירו לעובדיהם להיעדר על חשבון יום חופשה או יום בחירה (תשעה באב) חלק מהמעסיקים התירו לעובדיהם להיעדר בתשלום.[16] בין החברות הראשונות להצטרף הייתה חברת מיקרוסופט ישראל, שאף הודיעה שתסייע במענק כספי לעובדיה המעוניינים להוליד ילד באמצעות פונדקאות בחו"ל.[17] בין המעסיקים שהודיעו על תמיכתם היו משרדי עורכי דין שונים, מסעדות, חברות תיירות, חברות אדריכלות ותקשורת, חברות נסיעות, ועוד, וכן גופים ממשלתיים וציבוריים גדולים. בין הגופים הבולטים ברשימה: נמל התעופה בן גוריון, נמלי חיפה אשדוד, חברת אלעל וישראייר, חברת טבע, תנובה, חברות התקשורת, חברות הסלולר, חברות הכבלים והלווין, עיריות ורשויות מקומיות בארץ, בתי חולים שונים כדוגמת בית החולים איכילוב ואחרים, מד"א; רשתות מזון, בנקים וחברות אשראי, חברות אופנה ועוד. הייתה זו ההתגייסות הגדולה ביותר בישראל של המגזר העסקי, למטרה חברתית.[18][19][20]
אף ההסתדרות הוציאה הודעה מטעמה בתמיכה באירועי השביתה והמחאה של להט"בים וקראה למעסיקים במגזר הציבורי והפרטי לאפשר זאת לעובדים כשביתה.[21]
אירועי המחאה
במסגרת השביתה נערכה בתל אביב-יפו הפגנה ותהלוכה של כ-1,000 מפגינים שיצאה מקריית הממשלה דרך נתיבי אילון אל שדרות רוטשילד, שם הוקמה עמדת תקשורת. בכיכר צרפת ("פריז") בירושלים, בקרבת בית ראש הממשלה, נערכה הפגנה בה השתתפו כ-250 מפגינים ובמסגרתה חסמו כבישים, המשטרה עיכבה לחקירה שני פעילים,[22] ומאוחר יותר הם שוחררו.[23] הפגנות נוספות נערכו בכניסה לכרמיאל ובדרך העצמאות בחיפה.
בערי ישראל השונות נחסמו כבישים, ביניהם כבישים ראשיים.[24] בתל אביב חסמו כאלף מפגינים את צומת עזריאלי וצעדו לכיוון נתיבי איילון כשהם צועקים: "שיווין לכולם. צדק חברתי. הממשלה מפלה ציבור שלם שרק רוצה לחיות בכבוד".[25] הפגנות וחסימות כבישים נוספות התקיימו בערים נוספות: בבאר שבע, בחיפה, בכרמיאל, בעפולה.[26][27] בהפגנה של קהילת הלהט"ב בשדרות רגר בבאר שבע התרחשו עימותים בין המפגינים לנהגים. חלק מהנהגים צפרו לאות הזדהות עם המפגינים וחלקם קיללו. בנוסף לארועי המחאה נערכה בשכונת פלורנטין בתל אביב-יפו עצרת תמיכה בקהילת הטרנסג'נדריות, לאחר שב-17 ביולי נדקרה חברת הקהילה שעסקה בזנות בתל אביב על ידי גבר, ופונתה במצב קשה לבית החולים. מקרה זה היה שיאם של מקרי אלימות רבים נגד הקהילה הטרנסית בישראל.[28]
הפגנה בכיכר רבין
יום השביתה, ההפגנות והמחאות כנגד אפליית קהילת הלהט"ב בחוק הפונדקאות ובתחומים נוספים, הגיעו לשיאם בהפגנת המונים בכיכר רבין.[29] לפי המשטרה, בעצרת השתתפו כ-80 אלף בני אדם.[30] העצרת הונחתה על ידי לוסי אהריש ונדב בורנשטיין ובין הנואמים על הבמה היו יעל דיין, אורנה בנאי, אורלי ורוית וייסלברג-צור שהגישו בג"ץ בעניין הכרה ברישום גאה ודיון בעניינן התקיים למחרת ואחרים.[31] בנוסף הופיעו האמנים ריטה, דנה אינטרנשיונל, עילי בוטנר, קורין אלאל, רונה קינן ואחרים.[32] רשתות הטלוויזיה המרכזיות בישראל הקדישו חלק ניכר משידוריהן למחאת הלהט"ב, ושידרו שידורים ישירים במהלך היום ממוקדים שונים בארץ ומההתכנסות בכיכר רבין.
הישגים
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מחאת הנגד של רבני הציונות הדתית
למחרת אירועי המחאה, ביקר הרב אריה שטרן את המחאה וטען כי ילדיהם של זוגות להט"בים צפויים להיות אומללים. הקלטת הדברים נחשפה בתקשורת, והרב שטרן הותקף בחריפות על ידי גורמים בשמאל ובקהילת הלהט"ב.[33] בעקבות כך, חתמו 200 מרבני הציונות הדתית על גילוי דעת התומך בדברי הרב שטרן, שולל את הזוגיות ההומוסקסואלית, ומגנה את המחאה ביום תשעה באב. בראש החותמים ניצבו הרבנים דב ליאור, חיים שטיינר וצבי טאו, ואליהם הצטרפו הרבנים שלמה אבינר, שמואל אליהו יגאל לוינשטיין, אורי שרקי ורבים אחרים.[34]
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
קישורים חיצוניים
- שביתת הקהילה הגאה: ארבעה מוקדי מחאה, איסוף חתימות לכינוס של הכנסת בפגרה והפגנה מרכזית בתל אביב, באתר WDG, 22 ביולי 2018
הערות שוליים
- ^ זאב גולדשמיט, מחאת הלהט"ב גם ברעננה, קול רענן, 22 ביולי 2018
- ^ הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (תיקון מס' 2), התשע"ח–2018 - נוסח לקריאה שנייה ושלישית בצירוף הסתייגויות, באתר הכנסת
- ^ בנימין נתניהו, ראש הממשלה נתניהו: תומך בתיקון לחוק הפונדקאות, פייסבוק, 16 ביולי 2018
- ^
יהונתן ליס, חרף הצהרות התמיכה: נתניהו הצביע נגד הכללת הומואים בחוק הפונדקאות, באתר הארץ, 18 ביולי 2018
- ^ חוק הפונדקאות אושר סופית, באתר הכנסת, 18 ביולי 2018
- ^ דנה ירקצי, "כמו סכין בלב": אמהות חד מיניות גילו ששמותיהן נמחקו מתעודות הלידה, באתר וואלה, 22 במרץ 2018.
- ^ אמיר אלון, לקראת שביתת הלהט"ב: "לא לחקיקה שמכוונת נגדנו", באתר ynet, 20 ביולי 2018
- ^ אילן ליאור, אלפי בני אדם הפגינו בת"א במחאה על אפליית הומואים ולסביות באימוץ, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
- ^ [8]
- ^ אמיר אלון ואיתי בלומנטל, מחאת הלהט"ב: מאות הפגינו בתל אביב, באתר ynet, 19 ביולי 2018
- ^ ורד לי, בר פלג, חשד לניסיון רצח בת"א: טרנסג'נדרית בזנות בת 23 נדקרה על ידי לקוח ונפצעה קשה, באתר הארץ, 17 ביולי 2018
- ^ זאב קם ומיכאל שמש, ברקע אישור חוק הפונדקאות: איגוד הלהט"ב הכריז על שביתה בשבוע הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 ביולי 2018
- ^ 1 2 3 ענת ביין-לובוביץ', ככה יוצרים מחאה: מאחורי הקלעים של מחאת הלהט"בים, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
- ^ מיכאל רוכוורגר, מאבק הפונדקאות: צ'ק פוינט לא תמכה פומבית, הפניקס והראל לא נתנו יום חופש, באתר TheMarker, 22 ביולי 2018
- ^ ענת ביין-לובוביץ' וטל שניידר, מחאת הלהט"ב: ההסתדרות והחברות הגדולות במשק מצטרפות, באתר גלובס, 19 ביולי 2018
- ^ לי ירון, מחאת הלהט"ב חורגת בהרבה מחוק הפונדקאות, באתר הארץ, 22 ביולי 2018
- ^ לי ירון, ממד"א ועד מיקרוסופט: עשרות מעסיקים מצטרפים למחאת הלהט"ב, באתר הארץ, 19 ביולי 2018
- ^ דנה ירקצי ורויטל בלומנפלד, כל החברות שתומכות בשביתת הלהט"ב והאם מותר לשבות?, וואלה, 19 ביולי 2018
- ^ מחאת הלהט"בים: ההסתדרות תומכת בשביתה; חברות גדולות הצטרפו, חדשות ערוץ עשר, 19 ביולי 2018
- ^ ראו: רשימת החברות התומכות בשביתה, אתר WDG, יולי 2018
- ^ ניצן צבי כהן, המאבק הוא של כולנו, דבר ראשון, 18 ביולי 2018
- ^ יפעת ראובן, צפו: שביתת הלהט"ב הגדולה – גם בירושלים: מחאה בכיכר פריז, באתר כל העיר, 22 ביולי 2018
- ^ אביבית מיסניקוב, מחאת הלהט"ב: הפעילים שוחררו, באתר מאקו, 22 ביולי 2018
- ^ אמיר אלון, איתי בלומנטל, רועי רובינשטיין, ענבר טויזר, אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל, אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מחאת הלהט"בים: "מי שחושב שזה נגמר היום לא מבין מה מחכה לו", באתר ynet, 22 ביולי 2018
- ^ איתי בלומנטל ואמיר אלון, מחאת הלהט"ב: אלפים מפגינים בת"א; תיעוד: הצעדה באיילון, באתר ynet, 22 ביולי 2018
- ^ לי ירון בר פלג נעה שפיגל אלמוג בן זכרי נעה לנדאו יהונתן ליס, כ-80 אלף הפגינו נגד אפליית להט"ב בכיכר רבין, כבישים נחסמו: "מאבק על דמותה של המדינה", הארץ, 22.7.2018
- ^ כתבי כלכליסט, אלפים ברחבי הארץ מוחים נגד חוק הפונדקאות והאפליה; 3 נעצרו בירושלים ושוחררו לאחר מספר שעות, כלכליסט, 22.7.2018
- ^ בר פלג וורד לוי, חשד לנסיון רצח בת"א, באתר הארץ, 17 ביולי 2018
- ^ דנה ירקצי, "כן לשוויון": רבבות הפגינו למען קהילת הלהט"ב בתל אביב, באתר וואלה, 23 ביולי 2018
- ^ טל שניידר, ענת ביין-לובוביץ', עמרי זרחוביץ', יסמין יבלונקו, מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
- ^ דנה ירקצי, "כן לשוויון": רבבות הפגינו למען קהילת הלהט"ב בתל אביב, באתר וואלה, 23 ביולי 2018
- ^ אנחנו דורשות מעשים, דבר ראשון, 22 ביולי 2018
- ^ הרב אריה שטרן: "הלהט"בים גורמים להולדת ילדים אומללים", באתר "סרוגים", 23 ביולי 2018
- ^ 200 רבנים במכתב תמיכה ברב שטרן: "זעק את זעקת הילדים", באתר ערוץ 20, 27 ביולי 2018
