אנדרייאן ניקולאייב

שגיאות פרמטריות בתבנית:טייס חלל
פרמטרים [ נפטר, בחירה, לאומיות, פרישה, נולד, שעות טיסה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ סמלים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אנדרייאן ניקולאייב

לידה	5 בספטמבר 1929 שורשלי, רוסיה
פטירה	3 ביולי 2004 (בגיל 74) צ'בוקסרי , רוסיה
מידע כללי
השכלה	Chernihiv Higher Military Aviation School of Pilots (1954) אקדמיית חיל האוויר הסובייטי על שם ז'וקובסקי (1968)
זמן שהייה בחלל	31,160 דק'
משימות
ווסטוק 3 , סויוז 9
עיטורים
עיטור לנין (18 באוגוסט 1962) Order of Gorkha Dakshina Bahu (1963) מסדר סוחבאטאר (1965) מדליה על חיזוק הברית הקרבית (18 בפברואר 1991) מדליית הזהב על שם יורי גגארין (1970) כוכב הזהב (3 ביולי 1970) כוכב הזהב (18 באוגוסט 1962) מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (30 במאי 1988) עיטור הכוכב האדום (1961) מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה (1964) עיטור הדגל האדום של העמל (15 בינואר 1976) גיבור ברית המועצות (18 באוגוסט 1962) טייס חלל של ברית המועצות (1962) מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות (1962) גיבור ברית המועצות (3 ביולי 1970) מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות פרס ברית המועצות מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה אזרחות כבוד של פולאצק גיבור העמל הסוציאליסטי של בולגריה מסדר הנילוס מסדר קירילוס ומתודיוס מסדר גאורגי דימיטרוב Medal "For Strengthening Brotherhood in Arms" מדליית השירות המצוין, דרגה 3 כוכב הרפובליקה של אינדונזיה גיבור הרפובליקה העממית של מונגוליה מדליית השירות המצוין, דרגה 2 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

אנדרייאן גריגורייביץ' ניקולאייב (ברוסית: Андриян Григорьевич Николаев ) ‏ (5 בספטמבר 1929 - 3 ביולי 2004) טייס סובייטי, בן לעם הצ'ובאשי, שהתפרסם כקוסמונאוט הרביעי.

אנדרייאן ניקולאייב נולד בכפר שורשלי שברפובליקה האוטונומית הצ'ובאשית כאחד מששת ילדיה של משפחת איכרים. Шуршăл

 Шоршелы(

התחיל לימודים בבית ספר סניטרי אך עזב כדי להרשם לפי דוגמת אחיו איוואן, שהיה יערן, לבית הספר לתעשיית היערות באזור הולדתו, מרינסקי – פוסאד (סנטרבארי) . בהמשך נסע להיות לטכנאי יערן בקרליה בין השנים 1947- 1950. כשגוייס לצבא הסובייטי התקבל ליחידת נ. מ. ולאחר מכן בין אוגוסט 1951 -1954 לאקדמיה הצבאית של חיל האויר " פרונזה" , בהרי טיאן – שאן שם סיים כקצין טיס . מאוחר יותר למד באקדמיה להנדסה אווירית ע"ש "נ. ז'וקובסקי אותה סיים בשנת 1968 . בין השנים 1955 – 1960 שרת בכמה יחידות שונות של חיל האוויר באזור מוסקבה. במרץ 1960 נבחר לקבוצה הראשונה של טייסי חלל במסגרת תכנית החלל הסובייטית. השתתף בשני פרויקטים עיקריים של טיסה בחלל: ווסטוק 3 , ומאוחר יותר

סיוז 9  . היה לטייס הראשון  שבילה יותר מיממה בחלל. 

ב 11 – 14 אוגוסט 1962 נשלח לחלל בחללית "ווסטוק 3" ושהה בחלל יותר מ4 ימים תוך ביצוע 64 סיבובים מסביב לכדור הארץ. זאת היייתה גם טיסת החלל הראשונה שממנה שודרו תמונות בטלויזיה. יום אחריו נשלחה גם החללית ווסטוק 4 מאוישת על ידי הקוסמונאוט פאבל פופוביץ'. ימים אחדים אחרי חזרתם לארץ שניהם קיימו מסיבת עתנואים מפורסמת שבה השתתפו חמשת אלפים עיתונאים. החל משנת 1966 התחיל להתאמן במסגרת התכנית לטיסה לירח. כעבור 3 שנים ב 1 – 19 ביוני 1970 טס שנית בחלל כחבר בצוות של "סאיוז 9" יחד עם ויטלי סבסטיאנוב. בהזדמנות זו נשאר בחלל 18 יום, באותם הימים שיא להישארות בתנאי חוסר כוח משיכה. אחרי הנחיתה לכדור הארץ סבל מתשישות עם קושי בהליכה. מצב זה של קושי להסתגל בחזרה לתנאי כדור הארץ כונה "האפקט ניקולייב". מניעת אפקט שה הפכה ליעד חשוב בתכניות הבאות לאיוש תחנות חלל. בשידוך שנכפה למטרה תעמולתית על ידי השליט הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב נשא ניקולאייב במוסקבה ב3 בנובמבר 1963 לאשה את הקוסמונאוטית הראשונה ולנטינה טרשקובה . אחרי החתונה המתוקרשת בשם "החתונה הקוסמית", הזוג הטרי קיבל מפחתחות לדירת פאר בפרוספקט קוטוזובסקי היוקרתי . בשנת 1964 נולד לו בת ילנה, לימים רופאה. חיי הנישואין לא עלו יפה אך הזוג נפרד רשמית רק בשנת 1982.

ניקולאייב מילא תפקידים בכירים בתכנית החלל הסובייטית –בין השנים 1963 – 1968 ניהל את יחידת טייסי החלל ו בין 1968 – ספטמבר 1992 היה סגן מנהל המרכז לאימוני הקוסמונאוטים ע"ש יורי גגארין (משנת 1974 סגן - מנהל ראשון ).

ב  22  בינואר 1969   קצין בשם  ויקטור אילין  ירה בקרמלין  על  הרכב שבו  נמצאו  ניקולאייב , אשתו טרשקובה והעמיתים הקוסמונאוטים  אלקסיי לאונוב  וגיורגי  ברגובוי .     

המתנקש חשב שיורה ברכבו של לאוניד ברז'נייב, המנהיג דאז של המפלגה הקומניסטית הסובייטית. נהג הרכב נהרג בעוד היושבים האחרים ניצלו. ניקולאייב עצמו נפצע קל מאוד בגבו. היה חבר בסובייט העליון של ברית המועצות בקדנציות ב6 עד 11. כמו כן

 בין השנים 1990– 1993   נבחר ניקולאייב  לחבר  בפרלמנט הסובייטי החדש  -  

קונגרס נבחרי העם של ברה"מ שהפך ב1991 לקונגרס נבחרי העם של [ הפדרציה הרוסית.

ניקולאייב הגיע לדרגת מייג'ור – ג'נרל , קיבל פעמיים את התואר גיבור ברית המועצות וכמו כן הוענקו לו העיטורים "לנין" ו"הכוכב האדום". כמו כן קיבל עיטורים גבוהים ביותר של מונגוליה, בולגריה ווייטנאם ומדליות של ארצות נוספות. היה אזרח כבוד של הרפובליקה הצ'ובאשית. כמו כן מכתש על הירח נקרא ניקולאייב לכבודו. קיבל בין השאר את הפרס ע"ש דניאל ופלורנס גוגנהיים. , את הפרס לנין בשנת 1981. כמו כן היה חבר באקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה.

בשנת 1999 כשמלאו לו 70 יוצר מותג חדש של וודקה על שמו. הוא נפטר ב3 ביולי 2004 מהתקף לב בזמן שהנחה ארוע ספורטיבי בעיר צ'בוקסרי, בירת מולדתו, צ'ובשיה. מיוזמת נשיא צ'ובשיה, ניקולאי פיודורוב, הקוסמונאוט, אחד האישים הבולטים של העם הצ'ובאשי, נקבר בטכס ממלכתי בכפרו שורשלי . זאת בניגוד לרצון בתו היחידה , ילנה מיורובה, תושבת מוסקבה, שביקשה שייטמן ב"עיירת הכוכבים" של הקוסמונאוטים בבירת רוסיה. ב25 ביוני 2005 נחנך על קברו של ניקולאייב קפלה בעלת גובה של 16 מ' , בטכס ממלכתי ודתי נוצרי אותודוכסי.

 בשנת 2001 נחנך  בכפר גם מוזיאון טיסות החלל  המהווה כיום חלק מקופמלקס הכולל את הקפלה, את "דרך  הקוסמונאוטים",   בית הוריו של ניקולאייב  ופארק  ציבורי שנקרא על שמו . 

אנדריאו ניקולאייב כתב שני ספרים ."חוזרים למסלול" , ו "הקוסמוס – דרך אינסופית" .

בשנת 1963 נישא לקוסמונאוטית ולנטינה טרשקובה וב-1982 התגרשו. מנישואין אלו נולדה בת בשם ילנה.

בדומה לכל הקוסמונאוטים בני זמנו, גם ניקולאייב היה טייס. הוא שוגר לחלל ב-11 באוגוסט 1962 בחללית "ווסטוק-3", במשימה זוגית עם פאבל פופוביץ'. טיסתו ארכה 95 שעות.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.