מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | 191 |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | 'Lhasi' |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 17386285 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*',
1 => 'user',
2 => 'autoconfirmed'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title',
17 => 'upload',
18 => 'reupload-own',
19 => 'move-categorypages',
20 => 'minoredit',
21 => 'editmyusercss',
22 => 'editmyuserjson',
23 => 'editmyuserjs',
24 => 'sendemail',
25 => 'applychangetags',
26 => 'changetags',
27 => 'viewmywatchlist',
28 => 'editmywatchlist',
29 => 'spamblacklistlog',
30 => 'flow-lock',
31 => 'mwoauthmanagemygrants',
32 => 'reupload',
33 => 'move',
34 => 'collectionsaveasuserpage',
35 => 'collectionsaveascommunitypage',
36 => 'autoconfirmed',
37 => 'editsemiprotected',
38 => 'skipcaptcha',
39 => 'flow-edit-post',
40 => 'ipinfo',
41 => 'ipinfo-view-basic',
42 => 'transcode-reset',
43 => 'transcode-status'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | false |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 213 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 743152 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'עיכוב התפתחותי' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'עיכוב התפתחותי' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 451506659 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | 'הגהה' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 8209 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '[[קובץ:ידיים של ילדים על יד של סבתא.jpg|ממוזער|ידיים מתפתחות ומשתנות]]
'''עיכוב התפתחותי''' או '''איחור התפתחותי''' הוא מושג מתחומי ה[[רפואה]] וה[[פסיכולוגיה]] המתאר מצב בו ילד מתפקד בתחום מסוים או במספר תחומים פחות מהמצופה מבני גילו. עיכוב התפתחותי מתבטא בקושי במיומנויות התפתחותיות כמו: הסתגלות לחיים של הילוד (0–6 חודשים) למידה ותנועה של התינוק (6–24 חודשים), מיומנויות טרום למידה של הפעוט (2–4 שנים) ו[[מיומנויות למידה]] ותפקוד בחיי יום-יום של הילד (4–6 שנים).
שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך כל ילד מתפתח בקצב האישי שלו, קצב המושפע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. מרבית הילדים מתפתחים באופן תקין, אך לכעשרה אחוזים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם עיכוב או איחור התפתחותי.<ref name=":22">{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/info/clalit4you/Pages/child_development_-_the_guide_to_your_full_right.aspx|הכותב=כללית|כותרת=התפתחות הילד: אבחון. טיפולים. זכויות|אתר=redirect.clalit.co.il|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref><ref name=":02">{{צ-ספר|שם=Introduction to Infant Development|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=nHU8PdqCX2EC&oi=fnd&pg=PR11&dq=basic+developmental+skills+of+infant&ots=xtvMpb52LP&sig=4XcMx9yVgfVB8A7O6JodrB2_YTs&redir_esc=y#v=onepage&q=basic%20developmental%20skills%20of%20infant&f=false|מו"ל=OUP Oxford|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-0-19-928305-7|מחבר=Alan Slater, Michael Lewis|שפה=en}}</ref>
== גורמי סיכון לעיכוב התפתחותי ==
המצבים הבאים מוגדרים כעיכוב התפתחותי או [[הפרעה נוירו-התפתחותית]]: פגיעות מוטוריות, הפרעות תקשורת, פגיעות שכליות, [[הפרעת התנהגות|הפרעות התנהגות]], [[שיתוק מוחין]], [[מוגבלות שכלית התפתחותית]], [[אוטיזם]] וכו'.<ref>{{צ-ספר|שם=DSM-5® Guidebook: The Essential Companion to the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3JuvBAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&dq=DIAGNOSTIC+AND+STATISTICAL+MANUAL+OF+MENTAL+DISORDERS,+FIFTH+EDITION+-+DSM++development&ots=VTnvdOVZdX&sig=N9-l1gtz-tkPRUqfHJNDPyOiqhg&redir_esc=y#v=onepage&q=DIAGNOSTIC%20AND%20STATISTICAL%20MANUAL%20OF%20MENTAL%20DISORDERS,%20FIFTH%20EDITION%20-%20DSM%20%20development&f=false|מו"ל=American Psychiatric Pub|שנת הוצאה=2014-02-01|ISBN=978-1-58562-532-1|מחבר=Donald W. Black, Jon E. Grant|שפה=en}}</ref>
עיכוב בהתפתחות נובע משתי קבוצות גורמים: פגיעות על רקע גופני ופגיעות אחרות.
* '''עיכוב התפתחותי סומטי''' (כתוצאה מפגיעה במערכת עצבים או מערכת השלד) נכות זו יכולה לנבוע ממחלות תורשתיות, סיבוכי הריון, פגות מתחת לשבוע 32 או משקל פחות מ-1,500 גרם.
* '''עיכוב התפתחותי שאינו סומטי''' – הפרעות קלות המשפיעות על ארבעת תחומי התפתחות: מוטוריקה גסה (סרבול בתנועה) מוטוריקה עדינה (קושי בתפקוד הידיים) שפה ותקשורת (קושי בדיבור ובקריאה) וחיברות (קשיי התנהגות). הפרעה בארבעת מרכיבי ההתפתחות עלולה לגרום לבעיות למידה והתנהגות בגיל מבוגר יותר.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=עיכובים והפרעות בהתפתחות ילדים|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2023}}</ref>
== מאפייני העיכוב ההתפתחותי ==
[[קובץ:מרכיבים במיומנויות יסוד.png|ממוזער|ארבע מיומנויות יסוד]]
העיכוב ההתפתחותי בא לביטוי בארבע מיומוניות היסוד.
* '''מוטוריקה גסה''' (תנועה במרחב): ייתכן קושי ביכולת לבצע [[פעילות גופנית]] מאומצת, חולשה בשרירים, התעייפות מהירה וליקויי יציבה.
* '''מוטוריקה עדינה''' (קואורדינציה של ידיים): ייתכן קושי בהתפתחות של [[יד דומיננטית]], תנועות מסורבלות ולא קואורדינטיביות בביצוע פעילויות ידיים הדורשות דיוק.
* '''שפה ותקשורת:''' ייתכן קושי ברכישת שפה ובשימוש במילים ובמשפטים, המשפיע על היכולת לארגן את המידע המילולי ליצירת תקשורת עם אחרים.
* '''חיברות:''' ייתכן קושי בפיתוח אינטראקציה חברתית עם בני הגיל או הבנת מצבים חברתיים.
עיכוב או איחור באחד מארבעת המרכיבים עלול ליצור קשיים בפיתוח מיומנויות מורכבות (משחקי חשיבה) במימוש פוטנציאל הלמידה (קריאה, כתיבה חשבון) ובתפקודי יום יום (התארגנות בוקר, אכילה והרגלי נקיון).<ref name=":1" /> הכרת ה'גילאים הקריטיים' בהתפתחות מאפשרת לגלות סימנים ראשונים לזיהוי יכולות או קשיים.
== הקשר בין גילאים קריטיים לבין עיכוב התפתחותי ==
ילדים עוברים שינויים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים הסוללים את הדרך להתפתחותם העתידית. טווח הנורמה הוא רחב אך ישנם מספר [[גילאים קריטיים]] בהם נבנות מיומנויות המשפיעות על הלמידה וההתנהגות בבית ובחברה. הגיל הקריטי הוא נקודות ציון בה אפשר לבדוק הצלחה, סטייה, או כישלון. זהו טווח זמן קצר שלאחריו קשה לרכוש תחום למידה חדש באופן ספונטני וטבעי. הכרת [[טווחי הנורמה]] של אבני הדרך ההתפתחותיות מאפשרות לזהות את הגיל הקריטי לכל אבן דרך,
== הגילאים הקריטיים של המיומנויות ההתפתחותיות ==
[[קובץ:גיל קריטי תפיסה והליכה.png|ממוזער|מהו הגיל הקריטי לתפיסת צעצוע ולעמידה]]
שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:
* גיל 4 חודשים: מעבר מרפלקסים לתגובות (מעקב עיניים, חיוך, אחזקת ראש)
* גיל 8 חודשים: תגובות קואורדינטיביות - מורכבות (ישיבה, זחילה, משחק)
* גיל שנתיים: השלמת מיומנויות היסוד. (הליכה עצמאית, משחק מורכב, מילים ראשונות)
שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:
* גיל שלוש עד חמש שנים: רכישת מיומנויות קדם - למידה (ציור, דיבור, הכרת מספרים)
* גיל שש שנים: רכישת מיומנויות למידה: קריאה, כתיבה וחשבון.
טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא יוצרת קשר עם הסביבה בגיל חצי שנה, או תינוק לא יושב באופן עצמאי בגיל שנה, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>
במקרה של חוסר ודאות''',''' מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בשאלה לגבי הצורך במעקב התפתחותי.
== מעקב התפתחותי ==
אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את פוטנציאל הלמידה שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.
זיהוי קושי התפתחותי יכול להתגלות בבדיקה שגרתית ב[[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב]], על ידי ההורים או במסגרת הגנית בה נמצא הילד.
בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם רופא ילדים בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.
לאחר קבלת חוות דעת של רופא מומחה בקהילה, ההורים יופנו לאבחון של רופא/ה התפתחותי/ת במכון להתפתחות הילד.
== שירותי המערך ההתפתחותי בישראל ==
האבחון ניתן במכונים להתפתחות הילד הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחות הילד מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד.
התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]] האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק|מרפא בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת|קלינאי תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיסט]] ואבחון התפתחותי כוללני – של פסיכולוג התפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />
== טיפול ==
בטיפול ההתפתחותי מתייחסים לפוטנציאל הילד אל מול קשייו, זאת כדי לממש את הפוטנציאל האישי ופוטנציאל הלמידה, המושפע מהקשיים והיכולות. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים.
בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי. במהלך התרגול, הילד מבצע הוראות של מבוגר לפי כללים שנקבעו מראש. זאת לעומת משחק בו הילד מחליט על הכללים. לכן מומלץ לתחום את הפעילות בזמנים קצובים ולבצע את התרגול בשיתוף פעולה עם הילד.
במסגרת ה[[חינוך]], המטרה היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של הילד ולמצוא רעיונות למימוש פוטנציאל הלמידה שלו. זאת כדי שיכול לרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום. לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.
שיטת הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />
== שירותי סיוע ==
בעקבות 'חוק חינוך מיוחד' משנת 2018, התפתחו בשנים האחרונות מסגרות כלליות ומיוחדות המקדמות ילדים בעלי לקות התפתחותית. מטרתן לתת מענה מותאם לכל תלמיד בהתאם לצרכיו הייחודיים, למאפייני התפקוד שלו ולתמיכה הנדרשת לו. כל זאת כדי לאפשר לו השתתפות בתהליך ה[[למידה]], מיצוי יכולותיו וקידומו בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.<ref name=":1" /><ref name=":3" /><ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://edu.gov.il/minhalpedagogy/Special/rules-and-procedures/Pages/specialeducationlaw.aspx|כותרת=חוק חינוך מיוחד 1988|אתר=חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח - 1988 ותיקון מס' 11, תשע"ח - 2018}}</ref>
על מנת להשיג מטרות אלו נבנו מסגרות בהן ניתן לממש את פוטנציאל הלמידה האישי של כל תלמיד: שילוב בכיתה רגילה עם מורה משלבת בכיתה, כיתה משולבת או כיתה מקדמת. בכל אחת מהמסגרות האלו נבנות תוכניות פרטניות לילדים עם עיכוב התפתחותי המאפשרות להם לקדם את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלהם ולהשתלב בצורה מיטבית בחברה.
==ראו גם==
*[[התפתחות הילד]]
*[[אוטיזם]]
*[[מוגבלות שכלית התפתחותית]]
*[[לקות למידה]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://web.archive.org/web/20100128033603/http://www.add.org.il/Article_17.htm אבחון ילדים בעלי לקויי למידה], באתר מרכז התמיכה בליקויי למידה
*[https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx עכובים בהתפתחות הילד], משרד הבריאות
*[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/nt10ak1_2_22.htm אוכלוסיות מיוחדות], באתר משרד החינוך
*[https://child-development.co.il המדריך הישראלי להתפתחות הילד ]
*{{בריטניקה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:עבודה סוציאלית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חינוכית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]]
[[קטגוריה:שליטה מוטורית]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '[[קובץ:ידיים של ילדים על יד של סבתא.jpg|ממוזער|ידיים מתפתחות ומשתנות]]
'''עיכוב התפתחותי''' או '''איחור התפתחותי''' הוא מושג מתחומי ה[[רפואה]] וה[[פסיכולוגיה]] המתאר מצב בו ילד מתפקד בתחום מסוים או במספר תחומים פחות מהמצופה מבני גילו. עיכוב התפתחותי מתבטא בקושי במיומנויות התפתחותיות כמו: הסתגלות לחיים של הילוד (0–6 חודשים) למידה ותנועה של התינוק (6–24 חודשים), מיומנויות טרום למידה של הפעוט (2–4 שנים) ו[[מיומנויות למידה]] ותפקוד בחיי יום-יום של הילד (4–6 שנים).
שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך כל ילד מתפתח בקצב האישי שלו, קצב המושפע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. מרבית הילדים מתפתחים באופן תקין, אך לכעשרה אחוזים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם עיכוב או איחור התפתחותי.<ref name=":22">{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/info/clalit4you/Pages/child_development_-_the_guide_to_your_full_right.aspx|הכותב=כללית|כותרת=התפתחות הילד: אבחון. טיפולים. זכויות|אתר=redirect.clalit.co.il|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref><ref name=":02">{{צ-ספר|שם=Introduction to Infant Development|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=nHU8PdqCX2EC&oi=fnd&pg=PR11&dq=basic+developmental+skills+of+infant&ots=xtvMpb52LP&sig=4XcMx9yVgfVB8A7O6JodrB2_YTs&redir_esc=y#v=onepage&q=basic%20developmental%20skills%20of%20infant&f=false|מו"ל=OUP Oxford|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-0-19-928305-7|מחבר=Alan Slater, Michael Lewis|שפה=en}}</ref>
== גורמי סיכון לעיכוב התפתחותי ==
המצבים הבאים מוגדרים כעיכוב התפתחותי או [[הפרעה נוירו-התפתחותית]]: פגיעות מוטוריות, הפרעות תקשורת, פגיעות שכליות, [[הפרעת התנהגות|הפרעות התנהגות]], [[שיתוק מוחין]], [[מוגבלות שכלית התפתחותית]], [[אוטיזם]] וכו'.<ref>{{צ-ספר|שם=DSM-5® Guidebook: The Essential Companion to the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3JuvBAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&dq=DIAGNOSTIC+AND+STATISTICAL+MANUAL+OF+MENTAL+DISORDERS,+FIFTH+EDITION+-+DSM++development&ots=VTnvdOVZdX&sig=N9-l1gtz-tkPRUqfHJNDPyOiqhg&redir_esc=y#v=onepage&q=DIAGNOSTIC%20AND%20STATISTICAL%20MANUAL%20OF%20MENTAL%20DISORDERS,%20FIFTH%20EDITION%20-%20DSM%20%20development&f=false|מו"ל=American Psychiatric Pub|שנת הוצאה=2014-02-01|ISBN=978-1-58562-532-1|מחבר=Donald W. Black, Jon E. Grant|שפה=en}}</ref>
עיכוב בהתפתחות נובע משתי קבוצות גורמים: פגיעות על רקע גופני ופגיעות אחרות.
* '''עיכוב התפתחותי סומטי''' (כתוצאה מפגיעה במערכת עצבים או מערכת השלד) נכות זו יכולה לנבוע ממחלות תורשתיות, סיבוכי הריון, פגות מתחת לשבוע 32 או משקל פחות מ-1,500 גרם.
* '''עיכוב התפתחותי שאינו סומטי''' – הפרעות קלות המשפיעות על ארבעת תחומי התפתחות: מוטוריקה גסה (סרבול בתנועה) מוטוריקה עדינה (קושי בתפקוד הידיים) שפה ותקשורת (קושי בדיבור ובקריאה) וחיברות (קשיי התנהגות). הפרעה בארבעת מרכיבי ההתפתחות עלולה לגרום לבעיות למידה והתנהגות בגיל מבוגר יותר.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=עיכובים והפרעות בהתפתחות ילדים|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2023}}</ref>
== מאפייני העיכוב ההתפתחותי ==
[[קובץ:מרכיבים במיומנויות יסוד.png|ממוזער|ארבע מיומנויות יסוד]]
העיכוב ההתפתחותי בא לביטוי בארבע מיומוניות היסוד.
* '''מוטוריקה גסה''' (תנועה במרחב): ייתכן קושי ביכולת לבצע [[פעילות גופנית]] מאומצת, חולשה בשרירים, התעייפות מהירה וליקויי יציבה.
* '''מוטוריקה עדינה''' (קואורדינציה של ידיים): ייתכן קושי בהתפתחות של [[יד דומיננטית]], תנועות מסורבלות ולא קואורדינטיביות בביצוע פעילויות ידיים הדורשות דיוק.
* '''שפה ותקשורת:''' ייתכן קושי ברכישת שפה ובשימוש במילים ובמשפטים, המשפיע על היכולת לארגן את המידע המילולי ליצירת תקשורת עם אחרים.
* '''חיברות:''' ייתכן קושי בפיתוח אינטראקציה חברתית עם בני הגיל או הבנת מצבים חברתיים.
עיכוב או איחור באחד מארבעת המרכיבים עלול ליצור קשיים בפיתוח מיומנויות מורכבות (משחקי חשיבה) במימוש פוטנציאל הלמידה (קריאה, כתיבה חשבון) ובתפקודי יום יום (התארגנות בוקר, אכילה והרגלי נקיון).<ref name=":1" /> הכרת ה'גילאים הקריטיים' בהתפתחות מאפשרת לגלות סימנים ראשונים לזיהוי יכולות או קשיים.
== הקשר בין גילאים קריטיים לבין עיכוב התפתחותי ==
ילדים עוברים שינויים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים הסוללים את הדרך להתפתחותם העתידית. טווח הנורמה הוא רחב אך ישנם מספר [[גילאים קריטיים]] בהם נבנות מיומנויות המשפיעות על הלמידה וההתנהגות בבית ובחברה. הגיל הקריטי הוא נקודות ציון בה אפשר לבדוק הצלחה, סטייה, או כישלון. זהו טווח זמן קצר שלאחריו קשה לרכוש תחום למידה חדש באופן ספונטני וטבעי. הכרת [[טווחי הנורמה]] של אבני הדרך ההתפתחותיות מאפשרות לזהות את הגיל הקריטי לכל אבן דרך,
== הגילאים הקריטיים של המיומנויות ההתפתחותיות ==
[[קובץ:גיל קריטי תפיסה והליכה.png|ממוזער|מהו הגיל הקריטי לתפיסת צעצוע ולעמידה]]
'''שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:'''
* גיל 4 חודשים: מעבר מרפלקסים לתגובות (מעקב עיניים, חיוך, אחזקת ראש)
* גיל 8 חודשים: תגובות קואורדינטיביות - מורכבות (ישיבה, זחילה, משחק)
* גיל שנתיים: השלמת מיומנויות היסוד. (הליכה עצמאית, משחק מורכב, מילים ראשונות)
'''שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:'''
* גיל שלוש עד חמש שנים: רכישת מיומנויות קדם - למידה (ציור, דיבור, הכרת מספרים)
* גיל שש שנים: רכישת מיומנויות למידה: קריאה, כתיבה וחשבון.
טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא תופסת צעצוע בגיל חצי שנה, או תינוק לא עומד בגיל שנה וחצי, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>
במקרה של חוסר ודאות''',''' מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בשאלה לגבי הצורך במעקב התפתחותי.
== מעקב התפתחותי ==
אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.
זיהוי קושי התפתחותי יכול להתגלות בבדיקה שגרתית ב[[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב]], על ידי ההורים או במסגרת הגנית בה נמצא הילד.
בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם [[רפואת ילדים|רופא ילדים]] בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.
לאחר קבלת חוות דעת של רופא מומחה בקהילה, ההורים יופנו לאבחון של רופא/ה התפתחותי/ת במכון להתפתחות הילד.
== שירותי המערך ההתפתחותי בישראל ==
האבחון נערך במכונים ל[[התפתחות הילד]] הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחותם מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד: התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]]. האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה]] ואבחון התפתחותי כוללני – של [[פסיכולוגיה התפתחותית|פסיכולוג ה]]<nowiki/>תפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />
== טיפול ==
הטיפול מותאם לצרכיו הייחודיים של כל ילד,וניתן על ידי צוות רב-מקצועי.
במסגרת השיקומית המטרה היא לממש את הפוטנציאל האישי ו[[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]], המושפע מהיכולות והקשיים הייחודיים לכל ילד. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים. בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי.
במסגרת ה[[חינוך]] המטרה היא לקדם ולפתח את כישורי הלמידה והיכולות של הילד כדי לקדם את פוטנציאל הלמידה שלו ולרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום.
לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.
הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />
== שירותי סיוע ==
בעקבות 'חוק חינוך מיוחד' משנת 2018, התפתחו בשנים האחרונות מסגרות כלליות ומיוחדות המקדמות ילדים בעלי לקות התפתחותית. מטרתן לתת מענה מותאם לכל תלמיד בהתאם לצרכיו הייחודיים, למאפייני התפקוד שלו ולתמיכה הנדרשת לו. כל זאת כדי לאפשר לו השתתפות בתהליך ה[[למידה]], מיצוי יכולותיו וקידומו בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.<ref name=":1" /><ref name=":3" /><ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://edu.gov.il/minhalpedagogy/Special/rules-and-procedures/Pages/specialeducationlaw.aspx|כותרת=חוק חינוך מיוחד 1988|אתר=חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח - 1988 ותיקון מס' 11, תשע"ח - 2018}}</ref>
על מנת להשיג מטרות אלו נבנו מסגרות בהן ניתן לממש את פוטנציאל הלמידה האישי של כל תלמיד: שילוב בכיתה רגילה עם מורה משלבת בכיתה, כיתה משולבת או כיתה מקדמת. בכל אחת מהמסגרות האלו נבנות תוכניות פרטניות לילדים עם עיכוב התפתחותי המאפשרות להם לקדם את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלהם ולהשתלב בצורה מיטבית בחברה.
==ראו גם==
*[[התפתחות הילד]]
*[[אוטיזם]]
*[[מוגבלות שכלית התפתחותית]]
*[[לקות למידה]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://web.archive.org/web/20100128033603/http://www.add.org.il/Article_17.htm אבחון ילדים בעלי לקויי למידה], באתר מרכז התמיכה בליקויי למידה
*[https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx עכובים בהתפתחות הילד], משרד הבריאות
*[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/nt10ak1_2_22.htm אוכלוסיות מיוחדות], באתר משרד החינוך
*[https://child-development.co.il המדריך הישראלי להתפתחות הילד ]
*{{בריטניקה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:עבודה סוציאלית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חינוכית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]]
[[קטגוריה:שליטה מוטורית]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -26,39 +26,39 @@
== הגילאים הקריטיים של המיומנויות ההתפתחותיות ==
[[קובץ:גיל קריטי תפיסה והליכה.png|ממוזער|מהו הגיל הקריטי לתפיסת צעצוע ולעמידה]]
-שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:
+'''שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:'''
* גיל 4 חודשים: מעבר מרפלקסים לתגובות (מעקב עיניים, חיוך, אחזקת ראש)
* גיל 8 חודשים: תגובות קואורדינטיביות - מורכבות (ישיבה, זחילה, משחק)
* גיל שנתיים: השלמת מיומנויות היסוד. (הליכה עצמאית, משחק מורכב, מילים ראשונות)
-שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:
+'''שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:'''
* גיל שלוש עד חמש שנים: רכישת מיומנויות קדם - למידה (ציור, דיבור, הכרת מספרים)
* גיל שש שנים: רכישת מיומנויות למידה: קריאה, כתיבה וחשבון.
-טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא יוצרת קשר עם הסביבה בגיל חצי שנה, או תינוק לא יושב באופן עצמאי בגיל שנה, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>
+טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא תופסת צעצוע בגיל חצי שנה, או תינוק לא עומד בגיל שנה וחצי, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>
במקרה של חוסר ודאות''',''' מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בשאלה לגבי הצורך במעקב התפתחותי.
== מעקב התפתחותי ==
-אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את פוטנציאל הלמידה שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.
+אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.
זיהוי קושי התפתחותי יכול להתגלות בבדיקה שגרתית ב[[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב]], על ידי ההורים או במסגרת הגנית בה נמצא הילד.
-בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם רופא ילדים בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.
+בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם [[רפואת ילדים|רופא ילדים]] בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.
לאחר קבלת חוות דעת של רופא מומחה בקהילה, ההורים יופנו לאבחון של רופא/ה התפתחותי/ת במכון להתפתחות הילד.
== שירותי המערך ההתפתחותי בישראל ==
-האבחון ניתן במכונים להתפתחות הילד הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחות הילד מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד.
+האבחון נערך במכונים ל[[התפתחות הילד]] הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחותם מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד: התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]]. האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה]] ואבחון התפתחותי כוללני – של [[פסיכולוגיה התפתחותית|פסיכולוג ה]]<nowiki/>תפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />
-התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]] האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק|מרפא בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת|קלינאי תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיסט]] ואבחון התפתחותי כוללני – של פסיכולוג התפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />
+== טיפול ==
-== טיפול ==
+הטיפול מותאם לצרכיו הייחודיים של כל ילד,וניתן על ידי צוות רב-מקצועי.
-בטיפול ההתפתחותי מתייחסים לפוטנציאל הילד אל מול קשייו, זאת כדי לממש את הפוטנציאל האישי ופוטנציאל הלמידה, המושפע מהקשיים והיכולות. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים.
+במסגרת השיקומית המטרה היא לממש את הפוטנציאל האישי ו[[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]], המושפע מהיכולות והקשיים הייחודיים לכל ילד. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים. בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי.
-בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי. במהלך התרגול, הילד מבצע הוראות של מבוגר לפי כללים שנקבעו מראש. זאת לעומת משחק בו הילד מחליט על הכללים. לכן מומלץ לתחום את הפעילות בזמנים קצובים ולבצע את התרגול בשיתוף פעולה עם הילד.
+במסגרת ה[[חינוך]] המטרה היא לקדם ולפתח את כישורי הלמידה והיכולות של הילד כדי לקדם את פוטנציאל הלמידה שלו ולרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום.
-במסגרת ה[[חינוך]], המטרה היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של הילד ולמצוא רעיונות למימוש פוטנציאל הלמידה שלו. זאת כדי שיכול לרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום. לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.
+לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.
-שיטת הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />
+הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />
== שירותי סיוע ==
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 16823 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 17047 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | -224 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => ''''שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:'''',
1 => ''''שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:'''',
2 => 'טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא תופסת צעצוע בגיל חצי שנה, או תינוק לא עומד בגיל שנה וחצי, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>',
3 => 'אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.',
4 => 'בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם [[רפואת ילדים|רופא ילדים]] בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.',
5 => 'האבחון נערך במכונים ל[[התפתחות הילד]] הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחותם מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד: התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]]. האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה]] ואבחון התפתחותי כוללני – של [[פסיכולוגיה התפתחותית|פסיכולוג ה]]<nowiki/>תפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />',
6 => '== טיפול ==',
7 => 'הטיפול מותאם לצרכיו הייחודיים של כל ילד,וניתן על ידי צוות רב-מקצועי. ',
8 => 'במסגרת השיקומית המטרה היא לממש את הפוטנציאל האישי ו[[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]], המושפע מהיכולות והקשיים הייחודיים לכל ילד. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים. בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי. ',
9 => 'במסגרת ה[[חינוך]] המטרה היא לקדם ולפתח את כישורי הלמידה והיכולות של הילד כדי לקדם את פוטנציאל הלמידה שלו ולרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום. ',
10 => 'לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.',
11 => 'הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:',
1 => 'שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:',
2 => 'טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא יוצרת קשר עם הסביבה בגיל חצי שנה, או תינוק לא יושב באופן עצמאי בגיל שנה, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>',
3 => 'אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את פוטנציאל הלמידה שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.',
4 => 'בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם רופא ילדים בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.',
5 => 'האבחון ניתן במכונים להתפתחות הילד הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחות הילד מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד.',
6 => 'התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]] האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק|מרפא בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת|קלינאי תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיסט]] ואבחון התפתחותי כוללני – של פסיכולוג התפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />',
7 => '== טיפול ==',
8 => 'בטיפול ההתפתחותי מתייחסים לפוטנציאל הילד אל מול קשייו, זאת כדי לממש את הפוטנציאל האישי ופוטנציאל הלמידה, המושפע מהקשיים והיכולות. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים.',
9 => 'בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי. במהלך התרגול, הילד מבצע הוראות של מבוגר לפי כללים שנקבעו מראש. זאת לעומת משחק בו הילד מחליט על הכללים. לכן מומלץ לתחום את הפעילות בזמנים קצובים ולבצע את התרגול בשיתוף פעולה עם הילד.',
10 => 'במסגרת ה[[חינוך]], המטרה היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של הילד ולמצוא רעיונות למימוש פוטנציאל הלמידה שלו. זאת כדי שיכול לרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום. לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.',
11 => 'שיטת הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />'
] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://www.clalit.co.il/he/info/clalit4you/Pages/child_development_-_the_guide_to_your_full_right.aspx',
1 => 'https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=nHU8PdqCX2EC&oi=fnd&pg=PR11&dq=basic+developmental+skills+of+infant&ots=xtvMpb52LP&sig=4XcMx9yVgfVB8A7O6JodrB2_YTs&redir_esc=y#v=onepage&q=basic%20developmental%20skills%20of%20infant&f=false',
2 => 'https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3JuvBAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&dq=DIAGNOSTIC+AND+STATISTICAL+MANUAL+OF+MENTAL+DISORDERS,+FIFTH+EDITION+-+DSM++development&ots=VTnvdOVZdX&sig=N9-l1gtz-tkPRUqfHJNDPyOiqhg&redir_esc=y#v=onepage&q=DIAGNOSTIC%20AND%20STATISTICAL%20MANUAL%20OF%20MENTAL%20DISORDERS,%20FIFTH%20EDITION%20-%20DSM%20%20development&f=false',
3 => 'https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx',
4 => 'https://www.develophs06.com/',
5 => 'https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx',
6 => 'https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf',
7 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8',
8 => 'https://edu.gov.il/minhalpedagogy/Special/rules-and-procedures/Pages/specialeducationlaw.aspx',
9 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1142806?uselang=he',
10 => 'https://web.archive.org/web/20100128033603/http://www.add.org.il/Article_17.htm',
11 => 'http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/nt10ak1_2_22.htm',
12 => 'https://child-development.co.il/',
13 => 'https://www.britannica.com/science/developmental-disability',
14 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007550689305171',
15 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85037355',
16 => 'https://catalog.archives.gov/id/10636660'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/nt10ak1_2_22.htm',
1 => 'https://web.archive.org/web/20100128033603/http://www.add.org.il/Article_17.htm',
2 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q1142806?uselang=he',
3 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85037355',
4 => 'https://catalog.archives.gov/id/10636660',
5 => 'https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx',
6 => 'https://child-development.co.il/',
7 => 'https://www.clalit.co.il/he/info/clalit4you/Pages/child_development_-_the_guide_to_your_full_right.aspx',
8 => 'https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%A4%D7%A8',
9 => 'https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=nHU8PdqCX2EC&oi=fnd&pg=PR11&dq=basic+developmental+skills+of+infant&ots=xtvMpb52LP&sig=4XcMx9yVgfVB8A7O6JodrB2_YTs&redir_esc=y#v=onepage&q=basic%20developmental%20skills%20of%20infant&f=false',
10 => 'https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3JuvBAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&dq=DIAGNOSTIC+AND+STATISTICAL+MANUAL+OF+MENTAL+DISORDERS,+FIFTH+EDITION+-+DSM++development&ots=VTnvdOVZdX&sig=N9-l1gtz-tkPRUqfHJNDPyOiqhg&redir_esc=y#v=onepage&q=DIAGNOSTIC%20AND%20STATISTICAL%20MANUAL%20OF%20MENTAL%20DISORDERS,%20FIFTH%20EDITION%20-%20DSM%20%20development&f=false',
11 => 'https://www.develophs06.com/',
12 => 'https://edu.gov.il/minhalpedagogy/Special/rules-and-procedures/Pages/specialeducationlaw.aspx',
13 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007550689305171',
14 => 'https://www.britannica.com/science/developmental-disability',
15 => 'https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx',
16 => 'https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '[[קובץ:ידיים של ילדים על יד של סבתא.jpg|ממוזער|ידיים מתפתחות ומשתנות]]
'''עיכוב התפתחותי''' או '''איחור התפתחותי''' הוא מושג מתחומי ה[[רפואה]] וה[[פסיכולוגיה]] המתאר מצב בו ילד מתפקד בתחום מסוים או במספר תחומים פחות מהמצופה מבני גילו. עיכוב התפתחותי מתבטא בקושי במיומנויות התפתחותיות כמו: הסתגלות לחיים של הילוד (0–6 חודשים) למידה ותנועה של התינוק (6–24 חודשים), מיומנויות טרום למידה של הפעוט (2–4 שנים) ו[[מיומנויות למידה]] ותפקוד בחיי יום-יום של הילד (4–6 שנים).
שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך כל ילד מתפתח בקצב האישי שלו, קצב המושפע ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים. מרבית הילדים מתפתחים באופן תקין, אך לכעשרה אחוזים יש איחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים. ילדים אלו נכנסים לקטגוריה של ילדים עם עיכוב או איחור התפתחותי.<ref name=":22">{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/info/clalit4you/Pages/child_development_-_the_guide_to_your_full_right.aspx|הכותב=כללית|כותרת=התפתחות הילד: אבחון. טיפולים. זכויות|אתר=redirect.clalit.co.il|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref><ref name=":02">{{צ-ספר|שם=Introduction to Infant Development|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=nHU8PdqCX2EC&oi=fnd&pg=PR11&dq=basic+developmental+skills+of+infant&ots=xtvMpb52LP&sig=4XcMx9yVgfVB8A7O6JodrB2_YTs&redir_esc=y#v=onepage&q=basic%20developmental%20skills%20of%20infant&f=false|מו"ל=OUP Oxford|שנת הוצאה=2007|ISBN=978-0-19-928305-7|מחבר=Alan Slater, Michael Lewis|שפה=en}}</ref>
== גורמי סיכון לעיכוב התפתחותי ==
המצבים הבאים מוגדרים כעיכוב התפתחותי או [[הפרעה נוירו-התפתחותית]]: פגיעות מוטוריות, הפרעות תקשורת, פגיעות שכליות, [[הפרעת התנהגות|הפרעות התנהגות]], [[שיתוק מוחין]], [[מוגבלות שכלית התפתחותית]], [[אוטיזם]] וכו'.<ref>{{צ-ספר|שם=DSM-5® Guidebook: The Essential Companion to the Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=3JuvBAAAQBAJ&oi=fnd&pg=PP1&dq=DIAGNOSTIC+AND+STATISTICAL+MANUAL+OF+MENTAL+DISORDERS,+FIFTH+EDITION+-+DSM++development&ots=VTnvdOVZdX&sig=N9-l1gtz-tkPRUqfHJNDPyOiqhg&redir_esc=y#v=onepage&q=DIAGNOSTIC%20AND%20STATISTICAL%20MANUAL%20OF%20MENTAL%20DISORDERS,%20FIFTH%20EDITION%20-%20DSM%20%20development&f=false|מו"ל=American Psychiatric Pub|שנת הוצאה=2014-02-01|ISBN=978-1-58562-532-1|מחבר=Donald W. Black, Jon E. Grant|שפה=en}}</ref>
עיכוב בהתפתחות נובע משתי קבוצות גורמים: פגיעות על רקע גופני ופגיעות אחרות.
* '''עיכוב התפתחותי סומטי''' (כתוצאה מפגיעה במערכת עצבים או מערכת השלד) נכות זו יכולה לנבוע ממחלות תורשתיות, סיבוכי הריון, פגות מתחת לשבוע 32 או משקל פחות מ-1,500 גרם.
* '''עיכוב התפתחותי שאינו סומטי''' – הפרעות קלות המשפיעות על ארבעת תחומי התפתחות: מוטוריקה גסה (סרבול בתנועה) מוטוריקה עדינה (קושי בתפקוד הידיים) שפה ותקשורת (קושי בדיבור ובקריאה) וחיברות (קשיי התנהגות). הפרעה בארבעת מרכיבי ההתפתחות עלולה לגרום לבעיות למידה והתנהגות בגיל מבוגר יותר.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=עיכובים והפרעות בהתפתחות ילדים|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2023}}</ref>
== מאפייני העיכוב ההתפתחותי ==
[[קובץ:מרכיבים במיומנויות יסוד.png|ממוזער|ארבע מיומנויות יסוד]]
העיכוב ההתפתחותי בא לביטוי בארבע מיומוניות היסוד.
* '''מוטוריקה גסה''' (תנועה במרחב): ייתכן קושי ביכולת לבצע [[פעילות גופנית]] מאומצת, חולשה בשרירים, התעייפות מהירה וליקויי יציבה.
* '''מוטוריקה עדינה''' (קואורדינציה של ידיים): ייתכן קושי בהתפתחות של [[יד דומיננטית]], תנועות מסורבלות ולא קואורדינטיביות בביצוע פעילויות ידיים הדורשות דיוק.
* '''שפה ותקשורת:''' ייתכן קושי ברכישת שפה ובשימוש במילים ובמשפטים, המשפיע על היכולת לארגן את המידע המילולי ליצירת תקשורת עם אחרים.
* '''חיברות:''' ייתכן קושי בפיתוח אינטראקציה חברתית עם בני הגיל או הבנת מצבים חברתיים.
עיכוב או איחור באחד מארבעת המרכיבים עלול ליצור קשיים בפיתוח מיומנויות מורכבות (משחקי חשיבה) במימוש פוטנציאל הלמידה (קריאה, כתיבה חשבון) ובתפקודי יום יום (התארגנות בוקר, אכילה והרגלי נקיון).<ref name=":1" /> הכרת ה'גילאים הקריטיים' בהתפתחות מאפשרת לגלות סימנים ראשונים לזיהוי יכולות או קשיים.
== הקשר בין גילאים קריטיים לבין עיכוב התפתחותי ==
ילדים עוברים שינויים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים הסוללים את הדרך להתפתחותם העתידית. טווח הנורמה הוא רחב אך ישנם מספר [[גילאים קריטיים]] בהם נבנות מיומנויות המשפיעות על הלמידה וההתנהגות בבית ובחברה. הגיל הקריטי הוא נקודות ציון בה אפשר לבדוק הצלחה, סטייה, או כישלון. זהו טווח זמן קצר שלאחריו קשה לרכוש תחום למידה חדש באופן ספונטני וטבעי. הכרת [[טווחי הנורמה]] של אבני הדרך ההתפתחותיות מאפשרות לזהות את הגיל הקריטי לכל אבן דרך,
== הגילאים הקריטיים של המיומנויות ההתפתחותיות ==
[[קובץ:גיל קריטי תפיסה והליכה.png|ממוזער|מהו הגיל הקריטי לתפיסת צעצוע ולעמידה]]
'''שלושה גילאים הבודקים מיומנויות יסוד:'''
* גיל 4 חודשים: מעבר מרפלקסים לתגובות (מעקב עיניים, חיוך, אחזקת ראש)
* גיל 8 חודשים: תגובות קואורדינטיביות - מורכבות (ישיבה, זחילה, משחק)
* גיל שנתיים: השלמת מיומנויות היסוד. (הליכה עצמאית, משחק מורכב, מילים ראשונות)
'''שני גילאים הבודקים מיומנויות טרום למידה ולמידה:'''
* גיל שלוש עד חמש שנים: רכישת מיומנויות קדם - למידה (ציור, דיבור, הכרת מספרים)
* גיל שש שנים: רכישת מיומנויות למידה: קריאה, כתיבה וחשבון.
טווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכל ילד יש קצב התפתחות ייחודי, עם זאת, כשתינוקת לא תופסת צעצוע בגיל חצי שנה, או תינוק לא עומד בגיל שנה וחצי, ייתכן שהם עברו את התקופה הקריטית של רכישת מיומנות באופן ספונטני. אם ילד לא מצייר קו בגיל ארבע שנים או ילדה בת חמש לא יכולה לספר סיפור המורכב ממספר משפטים, ייתכן שמדובר בעיכוב התפתחותי.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.develophs06.com/|הכותב=|כותרת=פוסטים - גילאים קריטיים בהתפתחות הילד|אתר=קל - קידום למידה, מגיל 0-6 שנים|תאריך=2023|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2023-11-22}}</ref>
במקרה של חוסר ודאות''',''' מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בשאלה לגבי הצורך במעקב התפתחותי.
== מעקב התפתחותי ==
אבחון מוקדם לגילוי עיכוב התפתחותי מאפשר לקדם את התינוק ועוזר להוריו לממש טוב יותר את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלו, בהתייחס ליכולות ולקשיים שלו.
זיהוי קושי התפתחותי יכול להתגלות בבדיקה שגרתית ב[[תחנה לבריאות המשפחה|טיפת חלב]], על ידי ההורים או במסגרת הגנית בה נמצא הילד.
בטיפת חלב נבדקת התפתחות התינוק במטרה לאתר קשיים בהתפתחות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/routine_checkups/Pages/Routine_check_ups_general_development_0_2.aspx|הכותב=רוזנשטוק, וייזר|כותרת=טיפת חלב: המדריך השלם מהלידה עד גיל שנה|תאריך=2023}}</ref> אם קיים חשד לעיכוב, המשפחה תופנה להתייעצות עם [[רפואת ילדים|רופא ילדים]] בקהילה להחלטה על מעקב או הפניה לאבחון התפתחותי.
לאחר קבלת חוות דעת של רופא מומחה בקהילה, ההורים יופנו לאבחון של רופא/ה התפתחותי/ת במכון להתפתחות הילד.
== שירותי המערך ההתפתחותי בישראל ==
האבחון נערך במכונים ל[[התפתחות הילד]] הנמצאים במרכזים רפואיים, מוכרים על ידי משרד הבריאות ומנוהלים על ידי רופא התפתחותי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/subjects/kidsandmatures/child_development/documents/child_development_inst.pdf|הכותב=משרד הבריאות|כותרת=מכונים מוכרים להתפתחות הילד )|אתר=משרד הבריאות|תאריך=2022}}</ref> האבחון ההתפתחותי מיועד לילדים בגיל הרך להערכת מידת התפתחותם מבחינה גופנית, שפתית, שכלית, חברתית ורגשית ולבדיקת היכולות והעיכובים בארבע מיומנויות היסוד: התחום המוטורי (מוטוריקה גסה ועדינה) שפה ותקשורת ו[[כישורים חברתיים]]. האבחון מבוצע על ידי צוות מומחים הכולל אבחון התפתחותי של רופא התפתחותי. אבחון נוירולוגי של רופא [[נוירולוג]]. אבחון תפקודי של [[ריפוי בעיסוק]]. אבחון שפתי, של [[קלינאות תקשורת]]. אבחון מוטורי – של [[פיזיותרפיה]] ואבחון התפתחותי כוללני – של [[פסיכולוגיה התפתחותית|פסיכולוג ה]]<nowiki/>תפתחותי.{{הערה|שם=:22}}<ref name=":1" />
== טיפול ==
הטיפול מותאם לצרכיו הייחודיים של כל ילד,וניתן על ידי צוות רב-מקצועי.
במסגרת השיקומית המטרה היא לממש את הפוטנציאל האישי ו[[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]], המושפע מהיכולות והקשיים הייחודיים לכל ילד. בטיפולי השיקום ההתפתחותי מתייחסים למיומנויות היסוד הדרושות ל[[מיומנויות למידה]] עתידיות: תנועה, משחק, שפה, דיבור, חשיבה, וקשר עם אחרים. בסיום הטיפול ניתנת הדרכה להורים להמשך התרגול בבית על מנת להתקדם לשלב ההתפתחותי הבא, בהתייחס לשלב ההתפתחותי העכשווי.
במסגרת ה[[חינוך]] המטרה היא לקדם ולפתח את כישורי הלמידה והיכולות של הילד כדי לקדם את פוטנציאל הלמידה שלו ולרכוש מיומנות והרגלים שיקדמו אותו במסגרת החינוכית ובתפקוד בחיי יום יום.
לילדים הנמצאים במסגרות חינוך נערכים שני סוגי אבחונים חינוכיים: אבחון פסיכולוגי חינוכי ו[[אבחון דידקטי]] הנעשה על ידי איש חינוך המתמחה בנושא זה. באבחונים אלה נעזרים המאבחנים בשיטות אבחון שונות כגון: מבחני מיומנות, אינטליגנציה, ו[[מבחני אישיות|מבחן אישיות]], המסייעות להבנת מצבו של הילד כך שניתן יהיה לנקוט בצעדים המתאימים ביותר לקידומו ולשילובו בגן או בבית הספר.
הטיפול במסגרת החינוך עשויה להיות פרטנית או קבוצתית, בין אם הקבוצה היא כיתה, חלק מכיתה או כמה תלמידים מכיתות שונות. העזרים המשמשים לטיפול עשויים לכלול עזרים טיפוליים ייעודיים שעשויים להיות משולבים בסביבה הטבעית של התלמיד ומשמשים אותו בתפקודו היום יומי.<ref name=":3">{{כל זכות|מסגרות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל בית ספר}}</ref><ref name=":4" />
== שירותי סיוע ==
בעקבות 'חוק חינוך מיוחד' משנת 2018, התפתחו בשנים האחרונות מסגרות כלליות ומיוחדות המקדמות ילדים בעלי לקות התפתחותית. מטרתן לתת מענה מותאם לכל תלמיד בהתאם לצרכיו הייחודיים, למאפייני התפקוד שלו ולתמיכה הנדרשת לו. כל זאת כדי לאפשר לו השתתפות בתהליך ה[[למידה]], מיצוי יכולותיו וקידומו בתחום הלימודי, החברתי והרגשי.<ref name=":1" /><ref name=":3" /><ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://edu.gov.il/minhalpedagogy/Special/rules-and-procedures/Pages/specialeducationlaw.aspx|כותרת=חוק חינוך מיוחד 1988|אתר=חוק חינוך מיוחד, תשמ"ח - 1988 ותיקון מס' 11, תשע"ח - 2018}}</ref>
על מנת להשיג מטרות אלו נבנו מסגרות בהן ניתן לממש את פוטנציאל הלמידה האישי של כל תלמיד: שילוב בכיתה רגילה עם מורה משלבת בכיתה, כיתה משולבת או כיתה מקדמת. בכל אחת מהמסגרות האלו נבנות תוכניות פרטניות לילדים עם עיכוב התפתחותי המאפשרות להם לקדם את [[פוטנציאל למידה|פוטנציאל הלמידה]] שלהם ולהשתלב בצורה מיטבית בחברה.
==ראו גם==
*[[התפתחות הילד]]
*[[אוטיזם]]
*[[מוגבלות שכלית התפתחותית]]
*[[לקות למידה]]
==קישורים חיצוניים==
*[https://web.archive.org/web/20100128033603/http://www.add.org.il/Article_17.htm אבחון ילדים בעלי לקויי למידה], באתר מרכז התמיכה בליקויי למידה
*[https://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/child_development/Pages/child_development_delay.aspx עכובים בהתפתחות הילד], משרד הבריאות
*[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/nt10ak1_2_22.htm אוכלוסיות מיוחדות], באתר משרד החינוך
*[https://child-development.co.il המדריך הישראלי להתפתחות הילד ]
*{{בריטניקה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:עבודה סוציאלית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה התפתחותית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חינוכית]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]]
[[קטגוריה:שליטה מוטורית]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715344643' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
