יומן מסנן ההשחתות

'[[קובץ:Pelvic douche.svg|250px|ממוזער|שמאל|עיסוי אגן במים כטיפול להיסטריה נשית]] [[קובץ:Hysteria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלבים של התקף היסטריה גדול - תצלומים מתוך "[[האיקונוגרפיה המצולמת של הסאלפטרייר]]", [[1878]]]] '''היסטריה נשית''' היא [[אבחנה רפואית]] שהייתה נהוגה ב[[רפואה]] ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] ואיננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. היסטריה נשית הייתה אבחנה נפוצה ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]] לקשת רחבה של [[תסמין|תסמינים]] כולל [[עילפון]], [[עצבנות]], [[חוסר שינה]], אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, [[קוצר נשימה]], חוסר [[תיאבון]] או אובדן [[ליבידו]], ונטייה "לגרום לצרות".{{הערה|1=Rachel P. Maines (1999). The Technology of Orgasm: "Hysteria," the Vibrator, and Women's Sexual Satisfaction. Baltimore: The Johns Hopkins University Press. {{ISBN|0-8018-6646-4}}.}} ==היסטוריה מוקדמת== {{להשלים|אין מקורות, כנראה מדובר בטעות|נושא=בריאות|נושא2=היסטוריה}} ניתן למצוא את שורשי ההיסטוריה של ההיסטריה עוד בימי קדם, והיא תוארה על ידי חכמי [[יוון]], הפילוסוף [[אפלטון]] והרופא [[היפוקרטס]] (שאף [[תחדיש|טבע את המונח]]), ואף קודם לכן תועדה ב[[פפירוס]]ים [[מצרים העתיקה|מצריים]]. ב[[דיאלוג]] מאת אפלטון קיים תיאור של ה[[רחם]] הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל ה[[בית החזה|חזה]] וגורם שם למחלה. תאוריה זו היא מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה ה[[יוונית]] לרחם, היסטרה (hystera). [[היפוקרטס]] סבר כי המרפא להיסטריה היא על ידי קיום יחסי מין עם כמה שיותר גברים.{{דרוש מקור}} [[קלאודיוס גלנוס]], מן הבולטים ב[[רופא]]ים ב[[המאה ה-2|מאה השנייה]], כתב כי היסטריה היא מחלה הנגרמת ממחסור ב[[פעילות מינית]] בנשים שלהן תשוקה מינית רבה: היסטריה מתרחשת בשכיחות גבוהה אצל [[בתולה|בתולות]], [[נזיר]]ות, אלמנות ורק לעיתים אצל נשים נשואות. המרפא להיסטריה ב[[ימי הביניים]] לנשים נשואות היה בקיום [[יחסי מין]], ולנשים שאינן נשואות המרפא נמצא ב[[נישואים]], או כמפלט אחרון, [[עיסוי]] על ידי נשים [[מיילדת|מיילדות]].{{דרוש מקור}} ==התקופה הוויקטוריאנית== [[קובץ:Vibration-is-life.jpg|250px|ממוזער|שמאל|פרסומת לוויברטור משנת 1910]] בשנת [[1859]] הושמעה טענה רפואית כי כרבע מכל הנשים סובלות מהיסטריה. טענה זו מתקבלת על הדעת כיוון שנמצא מי שכתב 75 עמודים על סיווג כל ה[[תסמין|תסמינים]] האפשריים של היסטריה ובסופה של הרשימה ציין כי היא איננה מלאה.{{הערה|Laura Briggs (2000). "The Race of Hysteria: "Overcivilization" and the "Savage" Woman in Late Nineteenth-Century Obsterics and Gynecology". American Quarterly 52: 246-73.}} כמעט ולא היה תסמין שלא היה יכול להתאים להיסטריה. רופאים רבים שיערו כי המתחים הנילווים לחיים ב[[העת החדשה|עידן המודרני]] גורמים לנשים תרבותיות להיות פגיעות יותר למחלות עצבים ולמחלות הפוגעות בתפקוד איברי המין.{{הערה|Regina M. Morantz and Sue Zschoche (1980). "Professionalism, Feminism, and Gender Roles: A Comparative Study of Nineteenth-Century Medical Therapeutics". The Journal of American History 67: 568-88.}} ב[[ארצות הברית]], יש שראו בשכיחותן של תופעות אלה אצל נשים הוכחה כי המדינה היא חלק מהעולם המערבי הנאור, ורופא אמריקאי אחד אף אמר לנוכח שכיחות התופעה, כי זהו אות לכך שהמדינה מתקדמת לרמתה של [[אירופה]]. רייצ'ל פ. מיינס, מחברת הספר "הטכנולוגיה של אורגזמה: 'היסטריה', הוויברטור והסיפוק המיני הנשי", כתבה כי מקרי היסטריה היוו מקור הכנסה נאה לרופאים, כיוון שחולות אלה לא היו בסכנת [[מוות]] אולם דרשו טיפול מתמיד. החיסרון הבולט בטיפולים אלה היה שרופאים התקשו ללמוד את המיומנויות של השגת "פארוקסיזם היסטרי" בעיסוי, ולעיתים נדרשה עבודה של שעות להשגת התוצאה הרצויה. מנגד, הפניית האישה למיילדת לצורך הטיפול, גרמה לרופא להפסד הכנסה. הפתרון נמצא בדרך של המצאת מכשירי עיסוי, אשר קיצרו את תהליך הטיפול משעות לדקות, ובכך ביטלו את הצורך בהפניה למיילדות. כבר בתחילת המאה ה-19 היו מתקני עיסוי במים בעיר [[באת']] ב[[אנגליה]], ובאמצע [[המאה ה-19]] מתקנים אלה נפוצו בכל אירופה ובארצות הברית, והיוו בסיס לפיתוח אתרי מרחצאות רבים. בשנת 1869 פותח ה[[ויברטור (אביזר מין)|וויברטור]] הראשון בידי ה[[פיזיקאי]] האמריקאי ג'ורג' טיילור. הוא עבד על [[קיטור]], שימש [[רופא]]ים, ונועד להפעלה לפרקי זמן קצובים. בשנת [[1873]] פותח הוויברטור האלקטרו-מכני הראשון, שהופעל ב[[בית חולים פסיכיאטרי]] ב[[צרפת]] לצורך טיפול בהיסטריה. בעוד שרופאי אותה תקופה הכירו בכך שמקור ההפרעה ההיסטרית הוא בחוסר סיפוק מיני, הם לא היו מודעים, או התעלמו במכוון, מהמטרה של מכשירי הטיפול בהשגת הסיפוק המיני. למעשה, פיתוח המכשיר [[ספקולום]], המשמש לבדיקה חזותית של ה[[נרתיק]] ו[[צוואר הרחם]], לווה במחלוקת גדולה הרבה יותר מהשימוש הרפואי בוויברטור, ייתכן והדבר נבע מהאופי הפאלי-חודרני של הספקולום. [[קובץ:Sears - Aids That Every Woman Appreciates.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דף מקטלוג סירס משנת 1918. תחת הכותרת "עזרים שכל אישה מעריכה" מופיע ויברטור נייד]] עם תחילת המאה העשרים החלה רשת ה[[חשמל]] להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם ויברטור. העובדה כי הוויברטור איפשר לאישה לקבל טיפול פרטי בביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ. הוויברטור היה אחד מהמכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים חיוניים אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור ביתי תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות [[שואב אבק]], ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים [[מגהץ]] חשמלי. בתמונה ניתן לראות בקטלוג המכירות של חברת סירס האמריקאית משנת [[1918]], ובו מכשירי חשמל ביתיים, בהם ויברטור נייד עם שלושה התקנים שונים והכיתוב "שימושי מאוד ומספק לשימוש ביתי". טיפולים נוספים מקובלים להיסטריה נשית היו מתן [[דיאטה]] במזונות עשירים ב[[ברזל]], כגון [[כבד]] [[בקלה]], וכן [[התעמלות]] באוויר הפתוח, אמבטיות במים קרים, מקלחות קרות ושחייה בים.{{הערה|B. Frank Scholl, Library of Health. American Health Society 1916. pp. 440}} יחסו של הממסד הרפואי בסוף המאה ה-19 לתופעת ה"היסטריה", וכן תהליך המצאתו של הוויברטור הראשון, מתוארים ב[[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] ה[[בריטי]] [[היסטריה (סרט)|היסטריה]]{{אנ|Hysteria (2011 film)}} משנת [[2011]], בו מככבים [[רופרט אוורט]], [[פליסיטי ג'ונס]], [[מגי ג'ילנהול]] ו[[ג'ונתן פרייס]]. ==תאוריות ויקטוריאניות על היסטריה== קיימת טענה היסטורית כי הנושא המרכזי של [[המאה ה-19]] ב[[התקופה הוויקטוריאנית|עולם הוויקטוריאני]] הוא הקונפליקט שבין מין כאמצעי [[רבייה]] ומין כביטוי להתנהגות [[ארוטיקה|ארוטית]].{{הערה|1=Estelle B. Freedman (1982). "Sexuality in Nineteenth-Century America: Behavior, Ideology, and Politics". Reviews in American History 10: 196-215.}} אף על פי שלסמל הבולט ביותר של אותה תקופה, [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]], הייתה משפחה גדולה, שיעורי הילודה הכלליים הלכו ופחתו במהלך המאה ה-19. יחד עם הירידה בשיעורי ה[[לידה]], קיום [[יחסי מין]] למטרת רבייה איבד מחשיבותו. חלק ניכר מן הספרות הרפואית והספרות העוסקת בייעוץ נישואים, של אותה תקופה, מתאר את האישה חסרת התשוקה כאישה אידיאלית. האשה האידיאלית תקיים יחסי מין אך ורק כאמצעי רבייה, זאת כיוון שהפעילות המינית לא משכה אותה בשום אופן אחר. אידיאל זה השפיע על המבנה החברתי בדרכים רבות ואף סיפק את הבסיס לטיפולים נגד השימוש ב[[אמצעי מניעה]]. אולם, באותה עת הדבר גרם לתופעה של חוסר סיפוק מיני אצל נשים רבות והעלה את הדרישה לטיפול בהיסטריה. ==היעלמות ההיסטריה כאבחנה רפואית== [[קובץ:Hysteria chart.png|250px|ממוזער|שמאל|מספר עבודות התיזה שנכתבו בידי [[פסיכיאטריה|פסיכיאטרים]] [[צרפת]]יים בנושא היסטריה]] במהלך המחצית הראשונה של [[המאה העשרים]], ירד באופן חד מספר המקרים של אבחנת היסטריה נשית, והיא אינה מוכרת עוד בספרות הרפואית בימינו. להיעלמות ההיסטריה כאבחנה רפואית קיימות סיבות רבות: חוקרים רפואיים רבים טוענים כי ירידת שכיחותה של התופעה היא עקב ההבנה שגברה בקרב הציבור הרחב באשר לפסיכולוגיה של הפרעות קונברסיביות כגון היסטריה, לכן התנהגויות כאלה אינן יוצרות עוד את התגובה הרצויה בחברה.{{הערה|Mark S. Micale (1993). "On the "Disappearance" of Hysteria: A Study in the Clinical Deconstruction of a Diagnosis". Isis 84: 496-526.}} היו שטענו כי ההיסטריה הנשית לא נעלמה, אלא שרופאים מסווגים אותה באופן שונה בימינו. בעבר, מגוון רחב ביותר של תסמינים יוחסו להיסטריה, והשימוש במושג היה למעשה "מושג סל" לתיאור שלל תופעות בלתי מוגדרות. עם השתכללות אמצעי האבחון, יותר ויותר מהתופעות הללו קיבלו אבחנות שונות ומדויקות יותר, עד שלא נותר כל [[תסמין]] ייחודי המזוהה עם היסטריה. כך למשל, רבות מן הנשים שהיו מאובחנות כהיסטריות, סווגו מחדש על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]] כנאורוזות של [[חרדה]] עודפת. בימינו ביטויים שונים של היסטריה הם חלק מ[[מחלת נפש|מחלות נפש]] אחרות, כגון [[סכיזופרניה]] והתקפי חרדה. ==ראו גם== * [[היסטריה]] * [[היסטריה המונית]] ==לקריאה נוספת== * כריסטופר בולאס, "'''היסטריה'''", הוצאת תולעת ספרים, 2009. ==קישורים חיצוניים== {{ויקימילון בשורה|היסטריה}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} [[קטגוריה:היסטוריה של הרפואה]] [[קטגוריה:תאוריות מדעיות ארכאיות]] [[קטגוריה:היסטריה]] [[קטגוריה:נשים ברפואה]] [[קטגוריה:נשים ומיניות]] [[קטגוריה:נשים ובריאות הנפש]]'