ויקיפדיה:דיווח על טעויות
דף זה מיועד למשוב על ערכי ויקיפדיה ולדיווח על טעויות שנמצאו בהם.
- לכתיבת משוב ולדיווח על טעות היכנסו לחלון המשוב בתחתית הערך, או לחצו על "דיווח על טעות" בתפריט הצד, ליד הקישור לערכים מומלצים.
- ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך. לכן, אם נתקלתם בשגיאה אנו ממליצים לתקן אותה בעצמכם באמצעות קישור העריכה המופיע בדפי ויקיפדיה (להסבר נוסף: ויקיפדיה: ברוכים הבאים).
- אם ערך מסוים חסר ניתן לבקש את כתיבתו בדף בקשת ערך או לכתוב אותו בעצמכם באמצעות אשף הערכים. דיווחים על תוכן חסר לא יטופלו בדף זה אלא יועברו לדפי השיחה של הערכים הרלוונטיים (אם מדובר בתוכן מהותי ניתן להוסיף תבנית {{להשלים}}).
| הנחיות למטפלים בדיווחים | ||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
לטיפול בדיווח יש כמה חלקים:
כדי להגיב על הדיווח בדף השיחה של הערך, אפשר להקיש על קישורית העריכה שליד כותרת המשנה "פרטי הדיווח". אנא הקפידו להוסיף את הערותיכם מעל להערה המוסתרת שמבקשת זאת. אם כותרת המשנה "פרטי הדיווח" לא מופיעה (למשל כאשר הדיווח מתייחס לדף שאינו במרחב הערכים), רשמו את התגובה לדיווח בדף זה. עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
אחראי המיזם יטפל בערכים שלא יפתרו במהלך הדיון השוטף ויארכב את הדיונים. לדף זה אין ארכיון וכל הדיווחים מאורכבים בדפי השיחה של הערכים הרלוונטיים. |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
מצב טיפול: חדש
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
היי: יש טעות בתוצאת המשחק של אולימפיאקוס V פנרבחצ'ה [אתה הָפַכְתָּ אֶת היוצרות]. הניצחון של אולימפיאקוס = 87, על פנרבחצ'ה = 84. וכמובן ש-אולימפיאקוס היא זוכה המקום ה-שלישי.
דווח על ידי: Orenh99 • שיחה 13:27, 30 במאי 2024 (IDT)
- אם הבנתי נכון, טופל על ידי GUYBENO1. פוליתיאורי • שיחה 22:51, 6 ביוני 2024 (IDT)
אין התייחסות לעובדה שארהב ומדינות נוספות יירטו את מרבית האיומים ששוגרו בליל המתקפה מאיראן (14/4/24). כתוב באופן מטעה שישראל עשתה זאת. ―אנה אנו (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- הניסוח הערך כרגע: "במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל, יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ירדן ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ." - הניסוח הזה לא קובע שישראל יירטה לבדה את רוב האיומים. עם זאת, הטענה שישראל יירטה "רוב מכריע" של הטילים הבליסטיים זקוקה למקור. פוליתיאורי • שיחה 23:16, 6 ביוני 2024 (IDT)
מצב טיפול: חדש
יניב זוהר אינו מכפר סבא ―אנונימי לא חתם
- כתוב שהוא גר בכפר סבא. אין מקור. אם יש מקור לטענה למעלה יובא בבקשה ―אנונימי לא חתם
- עומר תשבי, האם יש מקור לכך שיניב זוהר גר בכפר סבא?
- תודה רבה! E L Yekutiel - שיחה 19:01, 3 ביוני 2024 (IDT)
- אני שוחחתי עם יניב זוהר בגדולעומר תשבי • שיחה 09:26, 4 ביוני 2024 (IDT)
התרגום לעברית (מופיע בערך על מלחמת חרבות ברזל) של הצבע התכול שגוי. לא מדובר רק בשליטה ישראלית אלא גם גבולות שליטה מרבית. צהל לא נמצא עכשיו בחאן יונס למשל. במקומות אחרים, הוא עשה פשיטות ממוקדות.
זה לא מה שהוא התכוון, זה מבלבל בגלל כשל בתרגום. ג'ואו דיבר על המחאות בצרפת שב1968, לא המהפכה של 1789.
- הדיווח נכון. קיסינג'ר התכוון למהפכה הצרפתית אבל היום ברור שג'ואו אנלאי ענה על האירועים של 1968, אז יצא לו יותר מחוכם ממה שהוא התכוון (מקור). אומרים ישנה, האם אתה מתחזק את קטעי הידעת בפורטל? פוליתיאורי • שיחה 04:26, 6 ביוני 2024 (IDT)
שם התוכנית שונתה ל"שבת בחמש"
התוכנית היתה שבועית ולא יומית כי ההצבעות היו לפי גלויות. כשפרצה מלחמת המפרץ החינוכית שידרה אולפן פתוח שהיה על בסיס יומי אבל לא חלק מרואים 6/6
שלום, אבא עוזי לא עסק מעולם חשמלאות, עיסוקיו המקצועיים היו ע"פ הסדר הכרונולוגי: מנעוריו ועד אמצע שנות ה 30 שלו: עבודה חקלאית בגידולי שדה, אח"כ כעשר שנים נהיגת משאית תובלה, ואז תכנות מחשבים - שהיה מחלוציו בארץ - עד לפרישתו בגיל 70+. בברכה,בנו - אמיר גלר.
יש התייחסות לרוב הקואליציוני. אין התיחסות לאובדן הרוב של מפלגה השלטון
נוסטלגיה היא אפורה לא חומה
- תודה. תוקן
משוב אין טעות
סתיו למקין למרות ההופעות המועטות שלו זכה באליפות העונה. וכנראה מאחר ואני לא רשום אני לא יכול להוסיף קטגוריית תארים
אודה לבדיקתכם.
מצב טיפול: טופל
גראנד קניון לא הכי גדול במזרח התיכון ―אנונימי לא חתם
- הסרתי את הטענה השגויה. תודה. פוליתיאורי • שיחה 21:51, 8 ביוני 2024 (IDT)
מצב טיפול: לא דיווח על טעות
אומנם המקום נגיש אך מסוכן ועלול להחליק. מאחר ואין מדרגות בכניסה למים זה חלק ומסוכן ואבא שלי ואחותי החליקו ―אנונימי לא חתם
- ככלל לא כותבים בוויקיפדיה דברים שידועים רק מניסיון אישי. אם יש מקור שמדבר על הבטיחות של רחיצה במעיין, ניתן להוסיף את המידע. פוליתיאורי • שיחה 20:38, 8 ביוני 2024 (IDT)
מצב טיפול: לא טעות
את המילה "פלסטיני" נכון להגיד "פלשתיני". ―אנונימי לא חתם השם נוצר בהשפעת השם של האזור הגאוגרפי "פלשתינה" לכן לא ראוי לשנות את שורשה גם כאשר הביטוי מגיע בתור קבוצה עממית.
- האקדמיה ללשון נמנעה מלהמליץ כל כתיב מסוים. יש דעות לכאן ולכאן (מקור). באקדמיה משתמשים כמעט אך ורק ב"פלסטינים", וזה האיות שנבחר גם בוויקיפדיה. מניח שהיו על כך דיונים והחלטות בעבר. לא חיפשתי. פוליתיאורי • שיחה 22:04, 8 ביוני 2024 (IDT)
מצב טיפול: לא טעות
שם פרטי בשם הערך מאוית לא נכון יש להוסיף את האות א׳ לאחר האות ד׳ שמו דייגו סולדאנו ולא סולדנו ―Mexknow (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- Mexknow, למה? בשמות שמתועתקים לעברית אנחנו פעלים לפי כללי התעתיק. בעבר היה נהוג להוסיף א' כשהתנועה היא a, אבל היום נוהגים להוסיף זאת רק כשיש חשש ברור לשיבוש – לדוגמה בשמות קצרים שדומים למילה בעברית – או כשכתיב מסוים כבר השתרש. כך נוהגים לרוב גם בוויקיפדיה. אם לדעתך חשוב להוסיף אם קריאה, ניתן לפתוח דיון לשינוי שם בדף השיחה של הערך. פוליתיאורי • שיחה 22:01, 8 ביוני 2024 (IDT)
― הועבר לדף שיחה:אבי רוזנפלד#אבי רוזנפלד
תגלית?
לא דובים ולא יער, תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז. מדובר בעלילת דם שהופרכה כבר לפני שנים, ודשו בה רבים (הניק 'מכמונת' מעלה גרה, כי בימים האחרונים יש לו כאבי בטן עזים בכל הקשור לחב"ד).
ראשית העלילה לפני כעשר שנים במאמר אקדמי שפורסם ב- AJS Review, בו כתבה הגברת מיה בלקירסקי-כץ שהאדמו"ר החמישי של חב"ד, הרש"ב, נוצל מינית בילדותו.
למסקנה זו היא הגיעה לאחר שקראה את יומניו של הפסיכולוג Wilhelm Stekel (שפורסמו ב-1908) שם הוא מספר על רב שהגיע אליו לטיפול, בעקבות כך שנוצל ע"י אחד המשרתים שמונה לשמור עליו בהיותו ילד, וכו'.
ע"פ סימנים ביוגרפיים שונים, זיהתה הגברת מיה בלקירסקי-כץ שמדובר באדמו"ר החמישי, שלמעשה כפי הידוע הגיע לטיפול אצל זיגמונד פרויד, אבל "ככל הנראה" פרויד הפנה אותו לעמיתו שטקל.
מה קרה באמת?
כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב סבל מחוסר הרגשה בצדו השמאלית של גופו (ובעיקר בידו השמאלית). בחודש שבט תרס"ג התלבט במכתביו האם יסע לטיפול בערי רוסיה או שמא בערים אירופיות אחרות. שוב נמלך והחליט לבקר בווינה. במכתביו בחודש אדר הוא מתאר לפרטים את צורת הטיפול האלקטרי, ודן באפשרות המשך הטיפול בביתו. בניסן חזר לליובאוויטש. לאחר חמש שנים אנו מוצאים באגרותיו שלא זו בלבד שהבעיה לא הלכה לה, אלא שיש חשש שתתפשט גם לצד הימני.
כ"ק אדמו"ר האחרון מחב"ד סיפר פעם בהתוועדות שבאותה הזדמנות ביקר כ"ק אדמו"ר הרש"ב אצל זיגמונד פרויד, כדי לשמוע את חוות דעתו על התיסכול שחש הרש"ב ממיעוט פעולת עבודתו על מקושריו וכו'. לאחר שיחה קצרה על נושאים רוחניים מופשטים, המליץ פרויד שאכן ישתדל הרש"ב לרכז מסביביו חוג של שומעי לקחו שיטיבו לשים לב להוראותיו.
כ"ק אדמו"ר הריי"ץ גילה בכמה הזדמנויות שאותו נסיעה באמת טמנה בחיקה ענינים מופלאים ביותר, והרש"ב התנהג אז באופן "בעל-שמ'סקע" (בעל שם, כמו הבעש"ט).
לעומת זאת, שטקל מתאר רב מודרני (שהיה גם "גבוה, חזק וחסון") שהיה מיוסר בבעיות מיניות שהתבטאו בגמגום ובהרדמת יד השמאלי (שנגע פעם באשה מפתה). טיפול ממושך, מרגיע ומעמיק של שטקל עזרה לאותו רב עד כדי היעלמות התסמינים המדאיגים לגמרי. אותו רב המשיך לשלוח גם את בתו לטיפולים.
מכאן קצר הדרך לגזירה שוה, ופרויד-שטקל סמוכים, ויצא העגל הזה. החוקרת הכבודה גם טרחה למצוא כל המקומות שהרש"ב מתואר בידי בנו הריי"ץ כבוכה (אתם כבר מבינים למה...) וכל מקום שהרש"ב בעשרות ספריו רומז לעניני עבירה ותשובה נתפס אצל החוקרת כמיועד רק לעצמו כידוע ליודעי חן.
אבל הסתירות מרובות פי כמה מההקבלות בין אותו "רבינער" שטופל אצל שטקל לבין הרש"ב, ואפרט:
ההקבלות:
א. הרש"ב סבל בידו השמאלית, וכן הראבינער.
ב. הרש"ב הסתכסך עם אחיו על כת"י משפחתם, כמו"כ הראבינער.
ו...זהו.
מבין הסתירות המרובות:
א. הראבינער סבל שלש שנים בידו, הרש"ב במכתביו כותב שסבל חודשים בודדים.
ב. הראבינער כבר ביקר אצל הרבה רופאים שלא הועילו. הרש"ב נותן להבין שזהו הפעם הראשונה שהוא מטפל בזה.
ג. הראבינער החל לסבול מידו מאז שנתן ידו (השמאלית?) לאשה מפתה. הרש"ב לא נגע באחיותיו אפילו בילדותו.
ד. הראבינער קיבל טיפול פסיכואנליטי בידו, הרש"ב קיבל טיפול אלקטרי (ודן במכתביו כיצד ימצאו בטריות בליובאוויטש להמשך הטיפול).
ה. הראבינער נרפא ממחלתו. הרש"ב לא זו בלבד שהמשיך לסבול אלא שהמחלה כמעט התפשטה לכל גופו במשך השנים.
ו. הראבינער איבד את יכולת הדיבור והדרוש ולא היה יכול לתפקד במשימותיו הרגילים. אצל הרש"ב מפורסם שהיה אלו השנים הכי מוצלחות שלו (גם בדרשותיו, גם בהתוועדויותיו).
ז. הראבינער מתואר כמקיים יחסים רגילים עם אשתו, לעומת הרש"ב, שמיד לאחר שנולד בנו, ביקש מחילה מאשתו וכו'.
כעת, מיהו ד"ר וילהלם שטקל?
תיאור קצר יבהיר מדוע אין טעם לייחס לדבריו חשיבות כלשהי.
הוא התחיל כילד בחיידר, באחת מערי בוקובינה, לאחר מכן המשיך כ"יוצא בשאלה" שירד מן הדרך בהשפעת זוגתו (וניצל כל אפשרות להצדקת דרכו וניגוח הדת) וזה הסתיים כרגיל בהתאבדותו, לאחר חיי פולמוס והתנצחות בלתי פוסקים. גם עם מורו זיגמונד פרויד (שאותו כינה שטקל "ישו שלי") הוא הצליח להסתכסך, והפך להיות שנוא ותמהוני על כל אסכולת פרויד (פרויד עצמו כינהו "מטורף", "מטומטם וטיפש", ועוד שלל כינויים לא מחמיאים בעליל).
הוא עסק באוססיביות בחלומות דמיונות ופירושיהם, וההבדל בין מציאות ודמיון היטשטש אצלו, ובנוסף לכך סבל מתסביכים מיניים חמורים, שהתבטאו בין השאר בהתערבות בוטה בחייהם האישיים של מטופליו, עד כדי דחיית הטיפולים מצידם. לפי עדותו בגיל פחות משלוש, כבר שיחק משחקים אינטימיים עם ילדות בנות גילו.
ולכן יתכן בהחלט שהגיעה לידו רשימת ראשי פרקים מתולדותיו הרפואיים והפרטיים של הרש"ב שכתב זיגמונד פרויד, ומידע זה שימש אז כיסוד לסיפור מצוץ מהאצבע שענינו קידום אישי גרידא והתפארות בכוחותיו האפסיים. ולפיכך בכל הנוגע לענינים כלליים, תואמים הרבה מדבריו למציאות, אבל מאידך גיסא בכל הנוגע לפרטים הקטנים מוכח מדבריו שלא יתכן שהוא פגש אי פעם את הרש"ב.
עורך סדרת אגרות-קודש של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, הרב שלום בער לוין, הגיב לדברים ביום ט' תמוז תש"ע וכתב כך:
"זה כמה שבועות ראיתי שמתקיימים דיונים על רישומיו של הד"ר שטקל בקשר לרב שפנה אליו, ואשר לפי דבריו של שטקל ביקר אצלו בווינה בחורף תרס"ג, וסיפר לו כל מיני סיפורים, ואשר הוא הצליח כביכול לברר את שורש הבעיות שלו.
היו שניסו לשער כי מדובר בכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אף שרבו הסתירות מתיאורי שני האישים, ועוד תמיהות רבות, כפי שהתברר בכמה בימות בשבועות האחרונים.
אחרי שעיינתי במכתבים המקוריים של האדמו"ר, שבהם דיווח כמעט מדי יום ביומו על אותה נסיעה לווינה, ברור לחלוטין באופן חד-משמעי שהאדמו"ר לא ביקר אצל הד"ר שטקל. ואחת מהשתיים: או שהד"ר שטקל מדבר על אדם אחר לגמרי, או שהוא המציא את כל הדברים האלה, כפי שאסביר להלן.
לפני שאעתיק את כל דיווחי האדמו"ר בנושא, אקדים ואומר:
אני ערכתי את סדרת "אגרות קודש" של אדמו"ר הרש"ב, מתוך המכתבים המקוריים שבארכיון.
בחמשת הכרכים של הסדרה הזאת נדפסו יותר מאלף מאיגרותיו, בשלל נושאים, ובהם הוא כותב פעמים רבות על בריאותו ועל טיפולי הרופאים. את הקטעים האלה לא העתקתי, משום שאלה דברים אישיים שאין בהם עניין לציבור, והסתפקתי בציון שלוש נקודות, להורות שכאן היו פרטים אישיים שהשמטתי.
כיוון שכעת רבו המתדיינים במצב בריאותו של האדמו"ר באותו חורף תרס"ג, ואצל אילו רופאים ביקר בווינה, מה אמרו לו, ואילו טיפולים נתנו לו – הריני מעתיק את כל הקטעים הרלוונטיים שהושמטו, שמהם עולה בדיוק אצל איזה רופאים ביקר ואילו טיפולים הוא עבר.
לנסיעה הזאת הוא נסע יחד עם בנו, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ועם אחד ממשרתי הבית.
את הוצאות הטיפולים שילם החסיד הנגיד, הרב ישעיה ברלין מריגה, בן דודו של האדמו"ר, ואליו דיווח האדמו"ר כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים והטיפולים שהוא עובר.
הרופא שאצלו ביקר בווינה מיד עם בואו לשם היה הפרופ' פרויד. הוא פנה אליו לא בגלל מומחיותו בשטח הפסיכולוגי, אלא מפני מומחיותו במערכת העצבים של הגוף. פרויד נתן לו טיפולים חשמליים במשך חודשיים. הטיפולים הועילו לו, וההרגשה ביד חזרה אליו. הוא חזר לביתו בליובאוויטש לקראת חג הפסח.
בעת הביקור אצל פרויד היו להם גם שיחות בנושאים הקשורים למומחיותו בפסיכולוגיה, כמסופר כמה פעמים ע"י כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ועל ידי הרבי זי"ע. אך אלה היו שיחות שאינן חלק מטיפול, ואין להן קשר למחלת ידו של האדמו"ר, שבגללה ביקר אצלו. הטיפולים שפרויד נתן לו היו אך ורק טיפולי חשמל.
המסקנה ברורה אפוא: או שאין מדובר כלל בכ"ק אדמו"ר הרש"ב אלא באדם אחר שיש לו כמה מאפיינים דומים, או שכל הדברים באו ממוחו הקודח של שטקל, שהלביש תיאור שכולו פרי הדמיון על דמות אמיתית, שעליה אולי שמע מרבו פרויד. זאת ישפוט כל אחד לעצמו.
ראיתי כותבים על שטקל, שהוא היה דמות שנויה במחלוקת, שאף התאבד בסוף ימיו. פרויד עצמו יצא נגדו בחריפות, וכמה מעמיתיו האשימו אותו בגלוי שהוא בודה מליבו את תיאורי המקרים שלו. הוא ניסה להוכיח שהצליח לפתח שיטה חדשה ברפואת הנפש, ושיטותיו זכו לביקורת חריפה. אולם איני מתמצא בתולדותיו של שטקל, ולא בזה אבוא לדון.
ולאחר הקדמה קצרה זו, ארשה לקוראים לעיין בדיווח המקורי, מתוך האגרות המקוריות, המדברות בעד עצמם".
ב"ה יום ב' ו' טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
בהיות ידידינו הרש"ג שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו הרש"ג שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה.
ב"ה יום ג' י"ד טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי"ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
ב"ה מוצש"ק י"א שבט תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי"ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית.
מויען אכתוב אי"ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
ב"ה מוצש"ק י"ח שבט תרס"ג לפ"ק ויען
באתי לפה שלו' ת"ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח"כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש"ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה"נ אתמהמה פה אי"ה כחודש ימים, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי"ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא.
בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי"ה לפה וניסע אי"ה לביתינו שלו'.
ב"ה יום ב' כ"ו שבט תרס"ג לפ"ק ויען
אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ"ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא.
ב"ה יום א' ט' אדר תרס"ג לפ"ק ויען
מבריאותי בד"כ אני מרגיש ת"ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת"ל. המאשין שעושין לי העלעק' א"א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א"א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'.
לפי דברי הדאק' יספיק אי"ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי"ה היד לאיתנה, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
ב"ה יום ד' י"ב אדר תרס"ג לפ"ק ויען
איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך ע"י הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה.
ב"ה כ"א אדר תרס"ג לפ"ק ויען
אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי"ה, היינו עד יום א' ח' ניסן הבע"ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה"י, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'.
ב"ה יום ג' כ"ה אדר תרס"ג לפ"ק ויען
אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב"ה אני רואה תועלת, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט.
ב"ה יום א' ר"ח ניסן תרס"ג לפ"ק ויען
אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו.
ב"ה יום ד' ד' ניסן תרס"ג לפ"ק ויען
אנחנו ניסע מפה אי"ה יום א' הבע"ל, והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי השי"ת רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט.
ב"ה יום ה' י"ב ניסן תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
באנו לביתינו שלו' ת"ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב"ב יחיו ב"ה בחו"ש.
ב"ה יום ב' ז' אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי"ה, ואז אראה אי"ה איך לעשות.
ב"ה יום ג' כ"ב אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש
ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.