אבישי הדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבישי הדרי
לידה 3 באוקטובר 1944 (בן 79)
קיבוץ מרחביה
דרגה תת ניצב בגמלאות

אבישי הדרי (נולד ב-3 באוקטובר 1944), עוסק בחקר הגאופוליטיקה של המזרח התיכון. שירת בשורה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון, בצה"ל ובמשטרת ישראל (תנ"צ גימ.). שימש כמדריך במכללה לביטחון לאומי, כראש המרכז ללימודי ביטחון לאומי במכללת הגליל, והיה ממקימי המרכז לחקר הביטחון הלאומי של אוניברסיטת חיפה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בקיבוץ מרחביה, בנם של משה הדרי, מראשוני ענף הלול בישראל, וחיקה אימו, ממטפלות התינוקות הראשונות בתנועה הקיבוצית שהוסמכו לכך על ידי ד"ר נסאו בביה"ח העמק. בחברת הילדים בקיבוצו גדלו אתו המנצח יואב תלמי, הצ'לן פרופ׳ שמואל מגן, הכנרת אורה שירן[1] ובמאית ושחקנית הקולנוע, כלת פרס ישראל, מיכל בת אדם[2].

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שירותו הצבאי החל בשנת 1963 במחזור הראשון של סיירת שריון, ולאחר סיום קורס הקצינים עבר לשרת בגדוד 52 שהיה גדוד טנקי השרמן של חיל השריון. במהלך המלחמה על המים שהחלה בעקבות הפעלתו של המוביל הארצי, שימש כמפקד המחלקה המיוחדת של טנקי השרמן שנטלו חלק בסיכול כוונתם של הסורים להטות את מקורות הירדן לשטחם, בכדי לפגוע במשק המים הישראלי. במסגרת אחת הפעולות זכה יחד עם צוות הטנק שלו בציון לשבח על פעילותם בקרב זה[3][4].

במלחמת ששת הימים לחם כאיש מילואים בגדוד 129 של חטיבה 8, בתחילה בגבול המצרי באזור כונתילה כחלק ממבצע לשון אדומה שנועד להטעות את הצבא המצרי ולמשוך את כוחותיו למרכז סיני. במהלך המלחמה הועבר חלק מהגדוד לחזית הסורית, שם הוביל הגדוד את מהלך ההבקעה של המערך הסורי בצפון הרמה. במהלך הקרב שמוטט את המערך הסורי במחיר דמים כבד, נפצע והועבר לטיפול בבי"ח.

במלחמת ההתשה שימש כמ"פ במילואים ושירת עם יחידתו לאורך התעלה. במהלך מלחמה זו, הכניס לפעילות מבצעית את טנקי האמבולנס שנבנו מטנקי שרמן שהוסבו לכך.

במלחמת יום כיפור, היה מראשוני אנשי המילואים שהגיע עם יחידתו לחזית התעלה בגזרת הג'ידי בסיני. במהלך ימי הלחימה עסקה יחידתו בחילוץ לוחמי המעוזים באזור האגם המר, בבלימת כוחות הקומנדו המצרים שחצו את התעלה, ושימשה כחלק מהמצור שהוטל על ארמייה 2 המצרית. בתום המלחמה שהה עם יחידת הטנקים שלו חודשים ארוכים בחולות הג'ידי בסיני, ולאחר שחרורו שב לביתו בקיבוץ מרחביה.

משמר היישובים ומשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית שנות השבעים, עם התגברות גל הטרור והפשיעה במגזר החקלאי, החל בצד עבודתו בקיבוץ לעסוק בפעילות ביטחונית במסגרת ההתיישבות העובדת. יחד עם גידי אילת מקיבוץ בית אלפא היה בין יוזמי ומקימי משמר היישובים. היה זה גוף משטרתי מיוחד שהוקם בתוך משמר הגבול ועסק בשמירה, אבטחה ומניעת פשיעה במגזר החקלאי, באמצעות יחידת סיור ממונעת שהורכבה מיוצאי יחידות קרביות ממושבים וקיבוצים שונים. כמו כן הפעילה היחידה את מערך האבטחה והמשמר האזרחי ביישובי ההתיישבות העובדת. לצורך פעילות זו התגייס למשטרת ישראל בשנת 1975 והביא לגיוסם של רבים מאנשי ההתיישבות העובדת.

בהמשך שירותו במשטרה שימש כמפקד הקורס לפיקוד ומטה (פו"מ) במכללה לקצינים בכירים, ולאחר מכן שירת בתפקידי פיקוד בכירים במערכת המשטרתית.

במסגרת תפקידיו השונים עמד בראש הצוות הראשון שבדק את מעורבותם והשפעתם של גורמים עברייניים מקרב יוצאי חבר המדינות (ברית המועצות לשעבר), שהגיעו בגל העלייה הגדול בראשית שנות התשעים, על החברה והכלכלה בישראל.

בעקבות הסכמי אוסלו, עמד בראש צוות שתכנן את פריסת המשטרה לאורך קו התפר.

עם התגברות גל הטרור ופיגועי ההתאבדות שבאו לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, יזם יחד עם הרב אנשל פרידמן מחסידות וויז'ניץ בחיפה את הקמת זק"א, יחידה מיוחדת של המשמר האזרחי, אשר החלה לפעול לצד אנשי הזיהוי הפלילי המשטרתי בטיפול בקורבנות הפיגועים על פי ההלכה היהודית. הוא גם זה שנתן ליחידה (ולארגון שקם בעקבותיה) את שמה - זק"א – זיהוי קורבנות אסון[5].

במהלך שירותו סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון ושני במדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת חיפה, ואת הסמינר המשפטי הגבוה לבכירי השירות הציבורי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1995 עבר לשמש כמדריך במכללה לביטחון לאומי[6].

חיים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום שירותו, הצטרף לפרופ' גבריאל בן דור ופרופ' ארנון סופר והיה בין מקימי המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. בהמשך הצטרף למכללת הגליל בנהלל, מכללה המקיימת סמינרים והשתלמויות בתחומי ניהול שונים עבור בכירי המערכות הציבוריות, הביטחוניות והכלכליות ממדינות שונות ברחבי העולם. במסגרת זו הקים את המרכז ללימודי ביטחון לאומי ועמד בראשו.

כיום, עוסק בחקר התהליכים המדיניים ובגאופוליטיקה של המזרח התיכון, מרצה ומלמד נושאים אלו במכינות קדם-צבאיות, קתדרות ומכללות שונות, וכן בקורסים והשתלמויות של מערכת הביטחון והמערכת הממשלתית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי למלכה (לבית סופל), אב לשלושה וסב לשישה. משנת 1985 מתגורר עם משפחתו בקריית טבעון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי דרומי, מוסיקה עד הסוף, באתר הארץ, 19 במרץ 2010
  2. ^ תמונות מחברת הילדים - קבוצת זמיר, באתר ארכיון קיבוץ מרחביה
  3. ^ צל"ש מח"ט לסג"מ אבישי הדרי, באתר הגבורה
  4. ^ מידע על סג"מ אבישי הדרי, באתר יד לשיריון
  5. ^ חיים צרפתי, בתוך: נעמי לבנקרון וענת שטרן, עורכות, "מיתוס של לידה מחדש"? תהליכי צמיחתו והתמסדותו של ארגון זק"א בישראל (2003-1994), משטרה והיסטוריה גיליון מס׳ 4, בית מורשת משטרת ישראל, תשפ"ג 2022, עמ' 133
  6. ^ אבישי הדרי, יובל, חצי יובל, חישוב אחד מהיר, באתר עמותת בוגרי מב"ל