איו (מיתולוגיה)
 | |
| תרבות | מיתולוגיה יוונית |
|---|---|
| מקום מגורים | נהר אסופוס, מצרים |
| אב | אסופוס |
| אם | מטופה |
| אחים | אָמִימוֹנֵה, פִילוֹדִיקֵה, מֶסֵאִיס, הִיפֵּרְיַה, מִיקֵנֵה |
| בן או בת זוג | זאוס, טלגונוס |
| צאצאים | אפפוס, קרוזיה |
  | |
.jpg)
איו (ביוונית עתיקה: Ἰώ) הייתה נאיאדה במיתולוגיה היוונית, בתו של אינכוס (אנ') שהיה אל הנהר (הקרוי על שמו) בארגוס (לפי גרסאות אחרות הייתה בתו של פיירן).
דמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זאוס חשק בה ולקחה לעצמו עד שהרה כמעט תפסה אותם יחד. כדי למנוע מהרה לתפוס אותם, זאוס הפך את עצמו לענן לבן (או שהוריד ענן לבן לארץ והתחבא בתוכו), ואת איו הפך לעגלה (פרה) לבנה יפהפייה. כל זה קרה באי שזאוס קרא לו על שם המאורע "איובאה" - "אי הבקר" (היום הוא נקרא גם אוויה או אויאה). על פי הביבליותקה, איו הייתה בתו של אינכוס והיא כיהנה ככוהנת של הרה (פעמים היא מוזכרת בשם קליטיאה) עד שזאוס ראה אותה והתאהב בה.
הוא לא הצליח להערים על הרה שחשדה בעגלה והיא בקשה ממנו את העגלה כמתנה. כיוון שלא רצה לעורר את חשדה הוא הסכים ונתן לה אותה. הרה מינתה את ארגוס (הענק בעל מאה העיניים) לשמור על איו רחוקה מזאוס. זאוס, שביקש להציל את איו, פקד על הרמס להרוג את ארגוס. הרמס הרדים את כל עיניו ואז היכהו באבן. (לאחר מכן הרה לקחה את העיניים ושמה אותם על זנבו של הטווס).
כשהרה נוכחה לדעת שאיו חופשייה היא שלחה את זבוב הבקר שעף בעקבות איו ועקץ אותה ללא הפסקה עד לחוסר שפיות, כך גרמה לאיו לברוח ולנדוד ללא מנוחה. איו נדדה בבריחתה באזור החוף המערבי של טורקיה (אזור אנטוליה) שבעקבות זה בעת העתיקה נקרא על שמה - איוניה. לבסוף איו עברה מים מרמרה לים השחור דרך מצר הבוספורוס - אירוע שהעניק למצר את שמו - משמעות המילה "בוספורוס" היא "מעבר הפרה". בהרי הקווקז היא פגשה בפרומתאוס הכבול. פרומתאוס נאסר בשלשלאות על ידי זאוס כעונש על שלימד את האדם להבעיר אש ועל כך שהונה את זאוס והגיש לו ממנחת בני האדם רק את העצמות, יום יום היה מגיע נשר ומנקר בכבדו של פרומתאוס. למרות ייסוריו שלו פרומתאוס ניחם אותה ואמר לה שהיא עוד תחזור לצורתה המקורית ומצאצאיה יעמוד גדול הגיבורים - הרקולס - שיציל את פרומתאוס עצמו.
איו המשיכה בדרכה דרך הים היוני עד למצרים, שם זאוס החזירה לצורתה המקורית והיא ילדה לזאוס את בנם אפפוס (שמזוהה במיתולוגיה המצרית כשור הקדוש "אפיס"). לאחר מכן היא נישאה למלך המצרי טלגונוס.
במיתולוגיה המצרית איו מזוהה כאיסיס.
לדעות מסוימות מצאצאיה עמדו קדמוס מייסד הממלכה בתבאי,[1] וכן דנאוס ממייסדי ארגוס. פסאודו־אפולודורוס תיאר את שושלת אבותיו של אגנור: אינכוס הוליד את איו, והיא נדדה בעולם והולידה מזאוס את אפפוס (אנ') במצרים, ולאחר שהות בגבל שניהם שבו למצרים, ואפפוס הוליד את ממפיס (אנ') (האפונים של העיר ממפיס) ואת ליביה (אנ'), האפונים של ארץ ליביה (Libya – צפון אפריקה). ליביה ילדה מפוסידון את בלוס (צורה יוונית לשם "בעל"[2]) ואגנור, שעבר לפיניקיה, שם הפך ל"אבי הסחר הגדול", ושלט בה; לבלוס נולדו אייגיפטוס (אנ') ודנאוס.[3] לאגנור מיוחסים אירופה, קדמוס ובנים נוספים.[4]
על שמה נקרא אחד מירחי צדק - איו, וכן האסטרואיד 85 Io (אנ').
אצל הרודוטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרודוטוס מספר שלדברי היסטוריונים פרסים, הגיעו הפיניקים בסחרם לארגוס, שעלתה על כל ערי יוון בעת ההיא. אותם פרסים טענו שהפיניקים חטפו את איו בת אינכוס למצרים (וזאת, לדברי הרודוטוס, בניגוד למסורות היוונים, בהן איו נדדה למצרים כפרה בעקבות טירוף שהשיתה עליה הרה). לפי אותם פרסים, לאחר מכן הפליגו אחדים מהיוונים, שאין הפרסים ההם יודעים לכנותם בשם, לצור שבפיניקיה וחטפו את אירופה בת המלך, כנקמת מידה כנגד מידה. לאחר מכן אותם יוונים חטפו גם את מדיאה בת מלך קולכיס. כל זה קרה דור לפני מלחמת טרויה (שגם היא התחילה בחטיפת אישה). הרודוטוס סיפר שהפיניקים סיפרו לו שאיו לא נחטפה, אלא זנתה בארגוס עם רב החובל של האניה, וכשראתה כי הרתה הפליגה מרצונה עם הפיניקים, כדי שלא ייודע הדבר.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איו מתוך מטמורפוזות לאובידיוס, תרגום יהושע פרידמן, פרויקט בן-יהודה
- מאמר מורחב על איו בפרויקט טאוי (אנגלית)
- איו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נונוס, דיוניסיקה, 1.377 (ראו במקור עם תרגום ובתרגום לאנגלית)
- ^ גיא דרשן, אחר המבול, מוסד ביאליק, עמ' 67
- ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 2.1.4–2.1.5
- ^ פסאודו־אפולודורוס, ביבליותקה, 3.1.1–3.1.2
- ^ הרודוטוס, היסטוריות, 1.1–1.5 (ראו במקור היווני ובתרגום לעברית)
| הנימפות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| נימפות |
|
| ||||
| אחר | נימפאיום | |||||
