איי סנגיהה
 | |
| מיקום איי סנגיהה באינדונזיה. | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
ים סלבס  |
| קואורדינטות | 3°00′N 125°30′E / 3°N 125.5°E |
| גובה מרבי | קאראנגטאנג |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 אינדונזיה |
| אזור זמן | UTC+8 |
  | |
איי סנגיהה (באנגלית: Sangihe. באינדונזית: Kepulauan Sangihe) הם ארכיפלג המהווה שני מחוזות בתוך מחוז צפון סולאווסי שבצפון אינדונזיה, מחוז איי סנגיה (Kabupaten) ומחוז איי סיטארו (Kabupaten Siau Tagulandang Biaro).
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיים ממוקמים צפונית מזרחית לסולאווסי, בין ים סלבס לים מולוקה, בערך באמצע הדרך בין סולאווסי למינדנאו שבפיליפינים. האיים הסנגיהים מהווים את הגבול המזרחי של ים סלבס. האיים מסתכמים בשטח של 813 קמ"ר, כאשר רבים מהאיים הם הרי געש פעילים עם אדמה פורייה.
הרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיים העיקריים בארכיפלג הם (מצפון לדרום): סנגיר בסאר (Sangir Besar) סיאו (Siau או Siao), טגולנדונג (Tagulandang) וביארו. האי הגדול ביותר הוא סנגיר בסאר, ובו ישנו הר געש פעיל - הר אוו (1,320). טהונה היא העיר והנמל הראשיים באי, ובה נמצא גם נמל התעופה היחיד של האיים - שדה התעופה נהה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור עבר לשליטה הולנדית ב-1677, והפך לחלק מאינדונזיה כשהכריזה על עצמאות מהולנד ב-1945.
השפה המדוברת באיים היא סנגיר (אנ'), שהיא שפה אוסטרונזית המדוברת גם באיים מסוימים בפיליפינים, ובקצה הצפוני של סולאווסי.
הלוח הטקטוני סנגיהה נקרא על שם קשת האי, והוא פעיל מאוד.
ב-2 בינואר 2007, איי סיטארו הופרדו מאיי סנגיהה והורכזו כמחוז חדש. אוכלוסיית קבוצות האיים הללו הייתה 189,676 במפקד האוכלוסין של 2010, הכוללת 126,133 במחוז איי סנגיהה ו-63,543 במחוז איי סיטארו. ההערכה הרשמית של מספר התושבים באיים נכון לאמצע 2022, הייתה 212,682 נפש, כשמתוכם 140,165 באיי סנגיהה ו-72,517 באיי סיטארו.
האי מרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי מרור (Marore) הוא אחת מנקודות הקואורדינטות באיי סנגיהה, המשמשות לקביעת קווי הבסיס של אינדונזיה.
לפני לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 התקיים באזור האיים נוהג בלתי חוקי של הפצצת דגים (אנ'), שפגע במערכות האקולוגיות של האלמוגים והמנגרובים. בשנת 2012 נצפתה התאוששות של אלמוגים, אך לא של המנגרובים.
