אלאונורה ד'ארבוראה
| ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה! |
|
 | |
| לידה |
1347 מולינס דה ריי, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1404 (בגיל 57 בערך) Judicate of Arborea |
| מדינה | ארבוריאה (סרדיניה) |
| דת | נוצרית |
| בן זוג | ברנקליאונה דוריה |
| חתימה |
 |
  | |
אלאונורה ד'ארבוראה (באיטלקית: Eleonora d'Arborea; 1404-1347) הייתה שליטה בתואר שופטת (מלכה) במחצית המאה ה-14 במחוז ארבוראה (Arborea) שבאי סרדיניה.
לאחר מותו של אביה השופט מריאנו ה-IV, אחיה הוגו ה-III עלה לשלטון. לאחר הירצחו תפשה אלאונורה את מקומו.
אלאונורה נכנסה להיסטוריה כשליטה נאורה וחכמה ומגינה עזה על הריבונות והגבולות של ארבוראה נגד המעצמה האראגונית. עיקר פרסומה של אלאונורה היה בארגון מחדש של מערכת המשפט באמצעות קובץ חוקים הקרוי קרטה דה לוגו. בקובץ זה היו חוקים מהפכניים ביחס להשוואת זכויות ירושה של בנים ובנות, חוקים במקרה של אונס, אחריות גופים נותני שירותים וכן חוקים להגנת הטבע.[1]
קרלו קנטאו (מאה ה-19) פילוסוף, פוליטיקאי וסופר איטלקי כתב עליה:”הדמות הנשית המפוארת ביותר שהייתה להיסטוריה האיטלקית אי פעם, כולל אלה של רומא העתיקה.”
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סרדיניה
בשנת 710 הערבים, שכבשו את צפון-אפריקה, ספרד וחלק מצרפת, התקיפו את חופי סרדיניה. התושבים בסרדיניה נאלצו לנטוש את עיירות החוף ואת הערים. כתוצאה מתקיפות אלה, השליט הביזנטי חילק את כוחותיו הצבאים והאזרחיים ל-4 אזורים: קליארי, טורס, ארבוריאה וגאלורה. אזורים אלה הפכו בשנת 900 לעצמאיות ודמוקרטיות, כשהחלטות בענייני ציבור התקבלו על-ידי נציגי הציבור באספות-עם. לכל אחת מממלכות אלו היו גבולות גאוגרפיים ומסחריים, פרלמנט, שפה וסמלים. בראש כל ממלכה התמנה שופט (ג'ודיקה) עצמאי. הכינוי "שופט" היה מעין תואר מלוכה העובר בירושה בקרב אנשי האצולה, כולל לנשים.[2]
בשנת 1353 עלה לשלטון במלכות ארבוראה, הנמצאת במערב סרדיניה, מריאנוס ה-IV המכונה "הגדול". בתקופתו ארבוראה התחזקה מאוד ונעשו רפורמות בצבא ובחוקים. הוא הוביל את המרד נגד הפולשים מאראגון. עם מותו בשנת 1376, בנו הוגו ה-III עלה לשלטון. בשנת 1383 הוא נרצח במרד של הרפובליקנים ואחותו אלאונורה תפשה את השלטון.
עלייתה של אלאונורה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוד לפני עלייתה לשלטון, נישאה אלאונורה לברנקליאונה דוריה שהיה בעל נכסים בסרדיניה. היא ילדה שני בנים פרדריק ומריאנוס. לאחר הירצחו של אחיה הוגו ה-III בשנת 1383 היה ויכוח בין אחיותיו של הוגו מי מהבנים שלהן ישלוט. לאונורה סללה את הדרך להכריז על עצמה כעל שופטת בארבוראה: היא ויתרה על חובות כספיים והפחיתה מיסים. היא נתמכה במעשייה בצוואתו של סבה הוגו ה-II, שנשים יכולות לעלות על כס המלוכה אם אין יורשים גברים.
תרומתה החוקתית - "קרטה דה לוגו"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1392 עדכנה אלרונורה את ה"קרטה דה לוגו" (Carta de Logu) שאביה פרסם ותוקן על-ידי אחיה. טקסט משפטי זה נכתב בשפה הסרדינית והגדיר את כללי המשפט האזרחי והפלילי עבור ממלכת ארבוראה. קובץ חוקים מתקדם ומודרני זה נשאר בתוקף עד 1827.
ה"קרטה דה לוגו" עסק בכל היבטי החיים של הנתינים. נאסר להמיר גרימת מוות או נזקי גוף בתשלום כספי ובכך נעשה שוויון בין עשירים ועניים. היה בו שוויון זכויות לכל והגנה על נשים, ילדים וזרים.
חוקים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השוואת זכות הירושה של בנים ובנות.
- כאשר מבוצע אונס של אישה לא נשואה, היא תינשא למי שאנס אותה רק אם הגבר מוצא חן בעיניה.
- האנס יחויב לשלם קנס למדינה בסך 200 לירות או שכף רגלו תיכרת.
- אם האישה הסכימה להינשא לאנס הוא צריך לשלם נדוניה למשפחתה.
- אם האישה אינה רוצה להינשא למי שאנס אותה, על האנס לכלכל אותה בעתיד ולשמור על מעמדה החברתי.
- כאשר מבוצע אונס של אישה נשואה או מאורסת, האנס יחויב לשלם למדינה 500 לירות או שכף רגלו תיכרת.
- חוקים הקובעים את אחריות נותני השירותים אם נגרם נזק כלשהו.
- עונש מוות על רצח, שוד, הרעלה ושריפת בתים.
- עונשים גופניים (כריתת אוזן, רגל, יד, לשון) על גניבת סוסים או שוורים.
- חוקים בנושא שמירת הטבע המגנים על הציפורים.
- קנסות למציתי שרפות ביער.
- ילדים של בוגדים לא ימכרו לעבדות.[3]
פעילות מדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלאונורה נלחמה בממלכת אראגון, ששלטה בחלקים מסרדיניה, כלאה אותם במעוזיהם שהיו פזורים לאורך החוף. היא ניצחה את אראגון, גרשה אותם והשאירה להם רק כמה מאחזים על חוף הים. במלחמתה נגד אראגון כרתה ברית עם גנואה. כמעט ואיחדה את סרדיניה אך לבסוף האימפריה שלה, 5 שנים לאחר מותה, נכנעה בגלל מגפה שהחזירה את סרדיניה לידי אראגון.[4][5]
תקופת שלטונה של אלאונורה נחשבת לתקופת שיא בשאיפה לחרות בתולדות סרדיניה.
הנצחה בסרדיניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוקמה אנדרטה לזכרה של אלאונורה בעיר אוריסיטאנו.
- ציור משנת 1881 - של הצייר אנטוניו קבוני.(Antonio Caboni)
- ציור של אלאונורה בראש צבאה - של הצייר ג'יוזפה ראווה (Guiseppe Rava)
- ציפור בז הנפוצה באגן הים התיכון קיבלה את השם "בז אלאונורה", בשל חיבתה הרבה של אלאונורה לבזים.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאלה בנקיר - "הזמן השבור" הוצאת "ידיעות ספרים" (2012)
- גילי חסקין - מבוא לטיול בסרדיניה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלאונורה ד'ארבוראה, המלכה הגדולה מסרדיניה, באתר querido28.rssing.com
- ^ סרדיניה - אי של עבר ועתיד - מגזין דיסקברי, באתר www.discoveryt.co.il
- ^ The Carta de Logu, the law in Sardinia in the late fourteenth century, www.finestresullarte.info (באנגלית)
- ^ Eleonora d'Arborea, Woman and Ruler in Medieval Sardinia, 2023-08-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אלאונורה ד'ארבוראה, המלכה הגדולה מסרדיניה, באתר querido28.rssing.com
- ^ אלאונורה מארבוראה, באתר אלאונורה מארבוראה