אתגר הבונה המפצח

אתגר הבונה המפצח (בליטאית: bebras, בונה (בעל חיים)) היא תחרות בינלאומית המשלבת למידה חישובית בקרב ילדים ונוער בפעילויות ומשחקונים. במסגרת התחרות מתמודדים תלמידים ממדינות שונות בתחרויות בינלאומיות על מנת להקנות עקרונות יסוד במדעי המחשב ומתמטיקה. בכל שנה, כשלושה מיליון תלמידים ברחבי העולם משתתפים באתגרים אלו^[1]. בשנת 2021, במסגרת האתגר העולמי, השתתפו באופן רשמי בתחרות הבינלאומית 1593 משתתפים מישראל^[2].

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 זכתה ארגון הבונה המפצח בפרס "Best Practices in Education Award" בחסות מיקרוסופט מאת Informatics Europe.^[3] בשנת 2019 העניקה גוגל מענק של מיליון דולר לתוכנית הבונה המפצח באינדונזיה כדי לתמוך בתוכנית ולהכשיר מורים נוספים בתחום מדעי המחשב.^[4]

היסטוריה^[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לתחרות הבונה המפצח נולד בליטא על ידי פרופ' ולנטינה דגינייה מאוניברסיטת וילנה. המילה "bebras" היא "בונה". הרעיון עלה במוחה נסיעה בפינלנד בשנת 2003, ודיונים על כיצד ניתן למשוך תלמידים ללמוד אינפורמטיקה. הפעילות של הבונים לאורך החופים הייתה כה בולטת שהיא הציעה את הסמל של הבונה לאתגר. הבונים נתפסים דבקים במשימתם, עקשנים, ושואפים לשלמות במשימות עליהם הם עובדים קשה כדי להגיע למטרה. עבודתם היומיומית נראית כהתנסות. מי שמפיל יותר עצים - יצליח לעצור יותר יובלים, ולכן התחרות נקראת על שם הבונה.

האתגר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של אתגר הבונה המפצח החלה ב-25 בספטמבר 2004 בליטא, כאשר נערך ניסוי שבו השתתפו 779 תלמידי בית ספר. מטרתו הייתה לבדוק טכנולוגיות נבחרות של האתגר ולהעריך את רמת המורכבות של הבעיות שהוצגו. לאחר חודש, ב-21 באוקטובר, התקיים האתגר הליטאי הראשון. לא פחות מ-3470 תלמידים מ-146 בתי ספר השתתפו.

במהלך האתגר, לכל משתתף היו 45 דקות לפתור 18 בעיות ברמות מורכבות שונות: 6 בעיות עבור 3 נקודות, 6 בעיות עבור 4 נקודות, ו-6 בעיות עבור 5 נקודות. תשובה נכונה הוסיפה את מספר הנקודות שצוינו לבעיה, תשובה שגויה הפחיתה 25% מהנקודות שצוינו (כלומר -0.75, -1 ו-1.25 נקודות בהתאמה), בעיות שלא נענו - 0 נקודות. כדי להימנע מתוצאות שליליות, כל משתתף התחיל עם מספר נקודות שווה למספר הבעיות הכולל (למשל 18 נקודות בתחרות הביבר-2004).

כל קבוצה קיבלה שעתיים לביצוע האתגר, איסוף התוצאות ושליחתן למארגנים. תוצאות מקדימות חושבו והוכרזו ביום הבא. כל המשתתפים באתגר, כמו גם המארגנים המקומיים, קיבלו תעודות הוקרה מוועדת ארגון הבונה. המנצחים בכל קבוצת גיל, כמו גם הזוכים האחרים בכל כיתה, זכו בתעודות בונה ופרסים יקרי ערך שנקבעו על ידי נותני החסות.

לשימוש באתגר הראשון המסמכים התחרות פורסמו בפורמט PDF, בהתחשב בכך ש-PDF הוא פורמט קובץ אוניברסלי ששומר על גופנים, תמונות, גרפיקה ופריסה של כל מסמך מקור, ללא תלות באפליקציה או בפלטפורמה ששימשה ליצירתו. המארגן המקומי נדרש להוריד מאתר הביבר הרשמי (www.bebras.lt) את התוכנה (Acrobat Reader 5.0 CE עם כמה תוכניות נוספות לבדיקת מחשבים ואיסוף תוצאות) ואת טופס הרישום ב-PDF (מטרתו הייתה לאסוף את המידע הבסיסי על המשתתפים: פרטי קשר, מערכת הפעלה, מספר תלמידים ומחשבים שהיו מעורבים). הטפסים המלאים היו צריכים להיות מועלים לשרת של המרכז הלאומי לבחינות, שאירגן את איסוף ועיבוד התוצאות המקדמי. שבוע לפני האתגר, המארגנים המקומיים יכלו להוריד את חבילות הבעיות לכל קבוצה. ביום האתגר, בזמן קבוע שידוע מראש, אתר הבונה חשף את הסיסמאות לפתיחת הבעיות. האתגר מתחיל כאשר הבעיה הראשונה נפתחת ומסתיים כאשר המשתתף לוחץ על כפתור "יציאה" או כאשר הזמן המוקצב לפתרון פג. התוכנית יוצרת קובץ תשובה מקודד. המארגן המקומי חייב לאסוף את הקבצים האלה (דרך רשת מקומית או ידנית) ולאחר מכן להעלות אותם לשרת של המרכז הלאומי לבחינות. כאשר התשובות נאספות, התוכנית חוקרת אותן, מחשבת את התוצאות, ממיינת אותן לפי בתי ספר, אזורים, קבוצות גיל וכו'.

התרחבות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת המטרות של ולנטינה דגינייה הייתה להקים את תחרות "הבונה המפצח" כיוזמה בינלאומית בתחום האינפורמטיקה בבתי הספר. מאז הקמתה, מספר מדינות אירופיות הצטרפו לתחרות: אסטוניה, גרמניה, הולנד ופולין היו הראשונות להצטרף בשנת 2006. בשנת 2007, אוסטריה, לטביה וסלובקיה ארגנו את אתגרי הבונה המפצח הראשונים שלהם, בעוד צ'כיה ואוקראינה התחילו את האתגרים שלהם בשנת 2008. בשנת 2009, איטליה הצטרפה לתחרות, ובשנת 2010 התקיימו האתגרים הראשונים בפינלנד ושווייץ. בשנת 2011, צרפת, הונגריה וסלובניה הצטרפו, ויפן עשתה את אתגר הבונה המפצח הראשון מחוץ לאירופה; גם אתגרים ניסיוניים התקיימו בבלגיה, קנדה, קפריסין, ישראל וספרד. בשנת 2012 הצטרפו לתחרות עוד מדינות: בולגריה, שוודיה, וטיוואן.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, פרופ' ברוריה הברמן ומר חיים אברבוך ממכון ויצמן הפעילו את הפרויקט לראשונה בישראל^[6]. בשנת 2021, ד"ר דוד גינת מאוניברסיטת תל אביב הרחיב את הפעילות, ובהמשך הצטרפה ישראל לארגון בברס העולמי כחברה במעמד זמני.

בברס ישראל מציעה סדרת אתגרים אשר מכילים משחקונים המכוונים לפיתוח יכולות חשיבה חישובית, החל מגיל חמש ועד גיל החטיבות. המשחקונים מורכבים משאלות פתוחות ושאלות עם בחירה מרובה, כמו גם פעילויות של גרירה ושחרור, המותאמות לרמת הקושי ההולכת וגוברת. הפעילות מעודדת חשיבה יצירתית ופתרון בעיות בסביבה משחקית ומעוררת עניין.