בריגיטה בירליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בריגיטה בירליין
Brigitte Bierlein
בירליין, 2018
בירליין, 2018
בירליין, 2018
לידה 25 ביוני 1949
וינה, אזורי הכיבוש באוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 2024 (בגיל 74)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה (1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משפטנית, שופטת, פוליטיקאית
מפלגה פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קנצלרית אוסטריה
3 ביוני 20197 בינואר 2020
(219 ימים)
סגן קנצלרית אוסטריה קלמנס יבלונר
תחת נשיא אלכסנדר ואן דר בלן
נשיאת בית המשפט החוקתי של אוסטריה
23 בפברואר 20183 ביוני 2019
(שנה)
סגן נשיאת בית המשפט החוקתי של אוסטריה כריסטוף גרבנוורטר
פרסים והוקרה
  • אות הצלב הכסוף הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (2005)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בריגיטה בירלייןגרמנית: Brigitte Bierlein;‏ 25 ביוני 19493 ביוני 2024) הייתה משפטנית, שופטת ופוליטיקאית אוסטרית. כיהנה כקנצלרית של אוסטריה מיוני 2019 עד ינואר 2020 והייתה האישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה;[1] קודם לכן כיהנה כנשיאת בית המשפט החוקתי של אוסטריה וכפרקליטה הכללית בבית המשפט העליון של אוסטריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירליין נולדה ב-25 ביוני 1949 בווינה.[2] לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים היא למדה משפטים באוניברסיטת וינה וקיבלה תואר דוקטור למשפטים ב-1971.[2]

כעבור 4 שנים הוסמכה כשופטת והחלה לכהן כשופטת בבית המשפט המחוזי של רובע אינרה שטאדט בווינה למשך כשנתיים.[2] בהמשך החלה לכהן בתפקידים שונים בתביעה הציבורית בווינה ובתביעה הציבורית הפדרלית באוסטריה, עד שמונתה ב-1990 לפרקליטה הכללית בבית המשפט העליון האוסטרי.[2]

ב-2002 המליצה ממשלתו של הקנצלר וולפגנג שיסל למנות אותה לשופטת ולסגנית נשיא בית המשפט החוקתי של אוסטריה. המינוי נכנס לתוקפו ב-2003, ובירליין הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה שנשאה בתפקידים אלו.[2] בסוף 2017 נשיא בית המשפט גרהרט הולצינגר נאלץ לפרוש בשל מגבלת גיל ובירליין החליפה אותו כנשיאה זמנית, האישה הראשונה בתפקיד זה.[3] כעבור כחודשיים, ביוזמתה של מפלגת החירות האוסטרית, המליצה ממשלת הקנצלר סבסטיאן קורץ על מינויה לתפקיד באופן קבוע.[4]

בעקבות פרשת איביזה (אנ') במאי 2019 שגרמה לקריסת ממשלתו של קורץ, ב-3 ביוני היא מונתה על ידי נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן כקנצלרית עד הקמת ממשלת קבע חדשה.[1] בעקבות הבחירות למועצה הלאומית של אוסטריה שהתקיימו בחודש ספטמבר, ב-7 בינואר 2020 הוקמה ממשלה חדשה בראשותו של קורץ ובירליין סיימה את תפקידה.[5]

בירליין נפטרה בווינה ב-3 ביוני 2024 לאחר שחלתה במחלה קשה.[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירליין הייתה בת זוגו של השופט ארנסט מאורר עד פטירתו ב-2021.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריגיטה בירליין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, בריגיטה עשתה היסטוריה: לאוסטריה יש קנצלרית, באתר ynet, 3 ביוני 2019
  2. ^ 1 2 3 4 5 "Brigitte Bierlein". Austrian Constitutional Court. אורכב מ-המקור ב-2018-05-14. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Vizepräsidentin Brigitte Bierlein übernimmt interimistisch Leitung des Verfassungsgerichtshofes". VfGH. 2018-01-01.
  4. ^ "Bierlein wird VfGH-Präsidentin, Brandstetter rückt nach". Die Presse. 21 בפברואר 2018. אורכב מ-המקור ב-2018-07-28. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ François Murphy, ‏Austria's Kurz back in power with Greens after far-right fiasco, רויטרס, January 7, 2020
  6. ^ "Brigitte Bierlein, Austria's first woman chancellor, dies at 74". Associated Press. 3 ביוני 2024. נבדק ב-3 ביוני 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Lebensgefährte von Ex-Kanzlerin Bierlein ist tot". Heute (בגרמנית). 2021-03-25. נבדק ב-2023-02-28.


הקנצלרים של אוסטריה
קרל רנר מיכאל מאייר יוהאן שובר ואלטר ברייסקי יוהאן שובר איגנץ זייפל
1918–1920 1920–1921 1921–1922 26–27 בינואר 1922 ינואר–מאי 1922 1922–1924
רודולף רמק איגנץ זייפל ארנסט שטררוביץ' יוהאן שובר קרל ואוגוין אוטו אנדר
1924–1926 1926–1929 מאיספטמבר 1929 1929–1930 ספטמבר–דצמבר 1930 1930–1931
קרל בורש אנגלברט דולפוס קורט שושניג ארתור זייס-אינקווארט קרל רנר לאופולד פיגל
1931–1932 1932–1934 1934–1938 11–13 במרץ 1938 אפרילדצמבר 1945 1945–1953
יוליוס ראב אלפונס גורבך יוזף קלאוס ברונו קרייסקי פרד זינובאץ פרנץ ורניצקי
1953–1961 1961–1964 1964–1970 1970–1983 1983–1986 1986–1997
ויקטור קלימה וולפגנג שיסל אלפרד גוזנבאואר ורנר פיימן ריינהולד מיטרלהנר כריסטיאן קרן
1997–2000 2000–2007 2007–2008 2008–2016 9–17 במאי 2016 2016–2017
סבסטיאן קורץ בריגיטה בירליין סבסטיאן קורץ אלכסנדר שלנברג קארל נהאמר
2017–2019 2019–2020 2020–2021 אוקטוברדצמבר 2021 2021 ואילך