ג'ון פטי
לידה |
17 במרץ 1839 אדינבורו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
21 בפברואר 1893 (בגיל 53) הייסטינגס, הממלכה המאוחדת |
מקום לימודים | קולג' אדינבורו לאמנות |
הושפע על ידי | רוברט סקוט לאודר |
ג'ון פטי (באנגלית: John Pettie; 17 במרץ 1839 – 21 בפברואר 1893) היה צייר מאדינבורו שבילה את רוב הקריירה שלו בלונדון. הוא הפך לחבר באקדמיה המלכותית ב-1866 ולאקדמאי מן המניין ב-1874.[1] הוא התחתן ב-1888, ואשתו שימשה כמודל לרבים מציוריו ורישומיו בהזדמנויות שונות.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון פטי נולד באדינבורו, בנם של אלכסנדר ואליסון פטי. ב-1852 עברה המשפחה לאיסט לינטון, האדינגטונשייר. בתחילה, אביו התנגד לכך שהוא יפתח קריירה באמנות, אך השתכנע בעקבות ציור של פטי בנושא "האכר והחמור".[3]
כשהיה בן שש עשרה הוא נכנס לאקדמיה באדינבורו, עבד עם רוברט סקוט לאודר ועם ויליאם קווילר ארצ'רדסון, ויליאם מקטאגרט, פיטר גרהאם (1836–1921), טום גרהאם (1840–1906) וג'ורג' פול צ'למרס. התערוכות הראשונות שלו באקדמיה הסקוטית המלכותית היו סצנות שחיפש ברומנים של סר וולטר סקוט. לאקדמיה המלכותית בשנת 1860 הוא שלח את "החמושים"; והצלחת העבודה הזו והציור ״מה חסר לך, גברתי?״ בשנה שלאחר מכן עודד אותו להתיישב בלונדון (1862), שם הצטרף לארצ'רדסון.[3]
ב-1866 הוא נבחר לשותף של האקדמיה המלכותית, וב-1874 התקבל כאקדמי מלא, בתמיכת סר אדווין לנדסייר. תמונת התעודה שלו הייתה "היעקוביטים", 1745.
פטי נהג לעבוד קשה ומהיר והיה אמן בצבע ברמה גבוהה ומבצע מבריק. בימיו הראשונים הפיק כמות מסוימת של איורי ספרים. הקשר שלו עם כתיבה ספרותית התחיל ב-1861, ונמשך עד 1864. הוא צייר דיוקן של הצייר ג'יימס קמפבל נובל והוא מוצג בגלריה הלאומית הסקוטית לפורטרטים באדינבורו. בשנת 1894 נכלל מבחר מיצירותיו בתערוכת החורף של האקדמיה המלכותית. הדיוקן העצמי שלו נמצא בגלריית טייט.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
טובים השניים
-
יעקוביטים
-
מנוחת המלחין
-
המאבק על החבית
-
הנסיך צ'ארלס
-
ההצעה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ג'ון פטי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Scottish Places. "John Pettie". Scottish Places.info
- ^ John Pettie, R.A., H.R.S.A. (London, 1908), by his nephew Martin Hardie, gives the story of his life, a catalogue of his pictures, and fifty reproductions in color.
- ^ 1 2 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Pettie, John". Encyclopædia Britannica. Vol. 21 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 336.