גסטון ביוט
 | |
| לידה |
10 בפברואר 1875 סומוואל, הרפובליקה הצרפתית השלישית   |
|---|---|
| פטירה |
23 במאי 1940 (בגיל 65) איפר, בלגיה  |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית סן-סיר |
| צאצאים |
Pierre Billotte |
| השתייכות |
צבא צרפת |
| תקופת הפעילות | 1896–1940 (כ־44 שנים) |
| דרגה |
גנרל הצבא |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הלבנט ה-2 מפקד הדיוויזיה ה-10 מפקד הדיוויזיה הקולוניאלית ה-3 מפקד הצבא הצרפתי בהודו-סין הצרפתית מפקד קבוצת הארמיות הראשונה | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
גסטון אנרי ביוט (בצרפתית: Gaston Henry Billotte; 10 בפברואר 1875 – 21 במאי 1940) היה גנרל צרפתי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוט נולד ב-10 בפברואר 1875 בסומוואל שבמחוז אוב בחבל שמפאן-ארדן בצפון צרפת. לאחר שסיים את האקדמיה הצבאית סן-סיר, בשנת 1896, הצטרף לצבא הצרפתי. הוא נשלח לטונקין ולסין, ולאחר מכן הוא חזר לצרפת ולמד בבית הספר למלחמה (מחזור 1907–1909). הוא חזר לטונקין כמפקד גדוד בשנים 1911 עד 1913, לאחר מכן למרוקו עד 1915 במסגרת חיל הכיבוש.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלוטננט-קולונל בשנת 1915, הוא הוצב במפקדה הכללית, ראש המדור החיצוני של זירת המבצעים (TOE). הוא הועלה לדרגת קולונל ב-1916 ומונה לראש המשרד השלישי של הקבוצה הקדמית. בשנת 1918 פיקד על גדוד חי"ר ונפגע בגז חרדל בקמלברג.
תקופת בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי המלחמה, בין אפריל 1919 לדצמבר 1920, הוא היה חלק מהמשלחת הצבאית הצרפתית בפולין במהלך מלחמת רוסיה–פולין ב-1920. פולין מינתה אותו למח"ט בצבאה. הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה בריגדה של הצבא הצרפתי ביולי 1920.
בין פברואר ליוני 1921, הוא היה מפקד חטיבת הרגלים הראשונה של תוניסיה, ומיוני 1921 לנובמבר 1924, הוא היה מפקד דיוויזיית הלבנט השנייה. לאחר מכן ערך מסע במרוקו במשך כמעט שנה בשנים 1925–1926 במהלך מלחמת הריף.
באפריל 1927 הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה דיוויזיה, והוצב במפקדת הכוחות הקולוניאליים. בדצמבר 1927, הוא קיבל את הפיקוד על דיוויזיית הרגלים ה-10 ולאחר מכן במאי 1929 מונה למפקד דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית השלישית. ב-1930 מונה למפקד כוחות הצבא הצרפתי בהודו סין, וב-1937 מונה למפקד הצבא באזור פריז.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הועמד ביוט בראש קבוצת הארמיות הראשונה של הצבא הצרפתי, שלה היה כפוף אף חיל המשלוח הבריטי. קבוצה זו נועדה להגן על גבול צרפת במקום שבו הפסיקה בניית קו מאז'ינו, דרומית לגבול הבלגי. תוכנית המערכה הצרפתית דרשה תזוזה של הארמיות צפונה, אל תוך בלגיה והולנד, ומפגש עם הגרמנים על אדמת בלגיה.
עם תחילת המערכה על צרפת, ב-10 במאי 1940 הבקיע השריון הגרמני מבקע עמוק בעורף קבוצת הארמיות של ביוט שנעה כמתוכנן אל תוך בלגיה, והצליח לחדור דרך יער הארדנים ומשם מערבה, בתנועת כיתור שאיימה לכתר את קבוצת הארמיות בשטח בלגיה.
ב-19 במאי נפצע ביוט קשה בתאונת דרכים, בדרכו מפגישה עם מפקדי הצבא באיפר. הוא מת מפצעיו ב-21 במאי.
בנו הוא איש הצבא והפוליטיקאי הצרפתי פייר ביוט.
