דיסאינפורמציה רוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיסאינפורמציה רוסית מתייחסת לדיסאינפורמציה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: מֵידָע כּוֹזֵב, מֵידָע מַטְעֶה) המופצת על ידי רוסיה. מסעות דיסאינפורמציה רוסית פועלים במדינות רבות בעולם, וביניהן ישראל.[1][2][3][4][5] עם זאת, רוסיה מכחישה את השימוש בדיסאינפורמציה להשפעה על דעת הקהל העולמית.[6]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה הקרה השתמשה ברית המועצות בתעמולה ובדיסאינפורמציה כחלק מ"אמצעים אקטיביים...נגד אוכלוסיות מדינות המערב".[7] במהלך ממשלו של בוריס ילצין, הנשיא הראשון של רוסיה לאחר התמוטטות ברית המועצות, התייחסו התקשורת הרוסית ופוליטיקאים רוסים לדיסאינפורמציה כתופעה סובייטית, במטרה להבדיל בין "רוסיה החדשה" של ילצין לקודמתה הסובייטית.[8]

בעידן שלאחר ילצין תוארה דיסאינפורמציה כטקטיקת מפתח בדוקטרינה הצבאית של רוסיה.[6] השימוש בה גדל מאז שנת 2000, עת עלה לשלטון ולדימיר פוטין, ובמיוחד לאחר הפלישה הרוסית לגאורגיה ב-2008. סגנון זה של דיסאינפורמציה תואר על ידי חוקרים כ-"זרנוק של שקרים" בשל תפוצתו הנרחבת ונכונותו להפיץ בדיות מוחלטות, גם במחיר חוסר עקביות. בשונה מהסגנון הקודם, סגנון זה הסתמך על האינטרנט ועל רשתות חברתיות מקוונות.[9]

הפרכת דיסאינפורמציה רוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיחוד האירופי ונאט"ו הקימו יחידות מיוחדות לניתוח והפרכת דיסאינפורמציה רוסית.[6][3] במסגרת הסכם בין ראשי מדינות וממשלות במרץ 2015, החליט האיחוד האירופי להקים את כוח המשימה האירופי לפעילות חיצונית – East Stratcom, המפרסם דוחות שבועיים באתר האינטרנט שלו "EU vs Disinfo".[10] האתר ושותפיו זיהו והפריכו יותר מ-17,000 מקרי דיסאינפורמציה רוסית, נכון למאי 2024.[11]

בשנת 2016 הקים הממשל האמריקאי את מרכז המעורבות העולמי (GEC) כסוכנות בתוך מחלקת המדינה של ארצות הברית כדי להתמודד עם מאמצי תעמולה זרה.[12][13]

בדו"ח השנתי בנושא דיסאינפורמציה לשנת 2016 של שירות הביטחון השוודי, הצהיר הדובר וילהלם אונגה: "אנחנו מתכוונים לכל דבר, החל מטרולי אינטרנט ועד לתעמולה ומידע מוטעה המופצים על ידי חברות תקשורת כמו RT וספוטניק".[6] חברות אלה הן כלי תקשורת בבעלות ממשלתית שהוקמו לשם הפצת תעמולה ודיסאינפורמציה רוסית בקרב קהלים מערביים.[14][6][4]

רשתות חברתיות והאינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשרשתות חברתיות מקוונות צברו תאוצה בשנות ה-2010, החלה רוסיה להשתמש בפלטפורמות כמו פייסבוק, טוויטר, Reddit ויוטיוב כדי להפיץ דיסאינפורמציה. חוות בוטים וטרולים רוסים, המופעלות בדרך כלל על ידי הסוכנות לחקר האינטרנט של רוסיה (IRA), שימשו להפצת דיסאינפורמציה ברשתות אלו.[15] בסוף 2017 העריכה פייסבוק כי עד 126 מיליון ממשתמשיה נחשפו לתוכן מקמפיינים של דיסאינפורמציה רוסית בפלטפורמה שלה.[16] טוויטר הצהירה כי היא מצאה 36,000 בוטים רוסים אשר פרסמו ציוצים הקשורים לבחירות בארצות הברית ב-2016.[17] רוסיה השתמשה ברשתות החברתיות כדי לערער את היציבות של מדינות סובייטיות לשעבר (כדוגמת אוקראינה), ומדינות מערביות כמו צרפת וספרד.[18] על פי הערכה, החל מ-2019 השתלטו בוטים וטרולים רוסים על קהילות פוליטיות משמעותיות ב-Reddit.[19]

כתוצאה, חברות מדיה חברתית החלו להגביל דיסאינפורמציה רוסית בפלטפורמות שלהן. כך, לדוגמה, הסירה פייסבוק חשבונות הקשורים ליבגני פריגוז'ין, שנהג להתערב בעניינים פוליטיים באפריקה.[20]

בשנת 2020, מחלקת המדינה האמריקנית זיהתה מספר אתרים המשמשים את רוסיה "לייצור והגברת נרטיבים כוזבים". אתרים אלו כוללים את ה-Strategic Culture Foundation, New Eastern Outlook, סוכנות הידיעות NewsFront המבוססת בחצי האי קרים, ו-SouthFront, אתר אינטרנט המיועד ל"חובבי צבא, וטרנים וקונספירטורים".[21]

הסוכנות לחקר האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לגל המחאות נגד תוצאות הבחירות ברוסיה ב-2011 הוטל על ויאצ'סלב וולודין, סגן ראש הממשלה, לרסן את המחאה, שאורגנה במידה רבה באמצעות האינטרנט. לשם כך נוצר הכלי האינטרנטי Prisma (ברוסית: Призма), אשר "עוקב באופן פעיל אחר פעילות ברשתות חברתיות שמעודדת מתחים חברתיים, הפרות סדר, מחאות וקיצוניות", על ידי מעקב בזמן אמת אחר יותר מ-60 מיליון פרסומים של המפגינים בבלוגים וברשתות החברתיות. פרויקט זה הוביל מאוחר יותר להקמתה של הסוכנות לחקר האינטרנט.[22][23][24]

12 מתוך 13 האזרחים הרוסים שהואשמו על ידי רוברט מולר בגין התערבות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 עבדו עבור הסוכנות לחקר האינטרנט, שבסיסה בסנקט פטרסבורג, רוסיה.[25][26][27] לקראת ובמהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020 עשתה הסוכנות לחקר האינטרנט שימוש בטקטיקות מתקדמות להפצת דיסאינפורמציה. כדי להתחמק ממנגנוני הזיהוי של הרשתות החברתיות, המכון שיתף פעולה עם ארגון זכויות אדם מגאנה, ומסריו הותאמו לקהל האפרו-אמריקאי.[28] קמפיינים אלו הפכו במרוצת השנים לחוצי-פלטפורמות, כשבנוסף לרשתות החברתיות הגדולות הופצה דיסאינפורמציה רוסית גם ב-Tumblr, Wordpress ו-Medium.[29] ראיות נוספות מצביעות על כך שהסוכנות גייסה עיתונאים אמריקאים לצורך סיקור שלילי של המועמד לנשיאות ג'ו ביידן.[30]

דיסאינפורמציה נגד אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמת המידע הרוסית נגד אוקראינה פותחה על ידי הממשל הרוסי כחלק מדוקרטינת גרסימוב.[31][32][33] הממשל הרוסי האמין כי ממשלות המערב עומדות מאחורי מהפכות הצבע במדינות ברית המועצות לשעבר, מהלך הנתפס כאיום על רוסיה.[34]

בהקשר הרוסי, לוחמת מידע (ברוסית: информационная война [תרגום מילולי: מלחמת מידע]) מורכבת מאסטרטגיות שונות, ביניהן לוחמת רשת, שליטה על כבלי תקשורת תת-ימיים, עיצוב נרטיביים לאומיים, מניפולציה של מחזור החדשות, והצפה של מרחב המידע בבוטים וטרולים רוסים.[35][36][37] רוסיה עשתה שימוש באסטרטגיות אלו להפצת דיסאינפורמציה במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה.

עקב צנזורה מחמירה רובה המכריע של התקשורת ברוסיה נמצאת בבעלות ממשלתית. שליטה זו מאפשרת לקרמלין לעצב ביעילות את דעת הקהל ולגרום לתמיכה נרחבת בתוקפנות הרוסית כלפי אוקראינה.[38] רוסיה הכחישה כי פתחה במלחמה נגד אוקראינה. לטענתה, מטרת "המבצע הצבאי המיוחד" היא להגן על דוברי רוסים מפני נאצים אוקראינים – נרטיב שקרי שכיח בדיסאינפורמציה הרוסית.[39] נרטיב זה קודם על ידי ערוצי הטלוויזיה הרוסית החל מ-2014, עובדה שסייעה להפצתו.[40] בסקר שנערך ברוסיה מספר שבועות לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה העידו 58% מהמשיבים כי הם מסכימים עם נרטיב זה.[40]

דיסאינפורמציה נגד ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז טבח 7 באוקטובר האיצה רוסיה את מתקפות הדיסאינפורמציה על ישראל כחלק מקמפיין Doppelganger (אנ') העולמי. בעבר נועד קמפיין הדיסאינפורמציה להרתיע את ישראל מלתמוך באוקראינה, אולם גרסתו הנוכחית מתמקדת בסוגיות הקשורות למלחמה עם חמאס ולסוגיות פנים ישראליות. הקמפיין פעיל בעיקר ב-X (טוויטר) ובפייסבוק, ובמסגרתו מספר רב של חשבונות מזויפים מפיצים באופן מלאכותי ובקצב גבוה קישורים לאתרי אינטרנט מזויפים של אתרי תקשורת ישראלים.[41][42][43][44]

בשנת 2023 פנו גורמי מודיעין ישראלים למקביליהם ברוסיה בדרישה לחדול מקמפיין ההשפעה והדיסאינפורמציה כנגד ישראל, במסגרתו הוחרפו שסעים ומתחים בחברה הישראלית על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית.[45]

דיסאינפורמציה רוסית הופצה במדינות אירופה בתגובה למלחמת חרבות ברזל במטרה לעודד רגשות אנטי-ישראלים ולהגביר התבטאויות אנטישמיות. גורמים במודיעין הצרפתי מעריכים כי התקרית בה רוססו סמלי מגן דוד על בתי יהודים בפריז תוכננה ובוצעה על ידי סוכנים רוסים במטרה ליצור תסיסה וקיטוב חברתי.[46]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Why Botter: How Pro-Government Bots Fight Opposition in Russia" (PDF). American Political Science Review. Cambridge and New York: Cambridge University Press on behalf of the American Political Science Association. 116 (1): 843–857. בפברואר 2022. doi:10.1017/S0003055421001507. ISSN 1537-5943. LCCN 08009025. OCLC 805068983. נבדק ב-10 במרץ 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Tackling Disinformation, Online Terrorism, and Cyber Risks into the 2020s". The Cyber Defense Review. West Point, New York: Army Cyber Institute. 4 (1): 43–60. Spring 2019. ISSN 2474-2120. JSTOR 26623066.
  3. ^ 1 2 Anne Applebaum; Edward Lucas (6 במאי 2016), "The danger of Russian disinformation", The Washington Post, נבדק ב-9 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Russian state-sponsored media and disinformation on Twitter". ZOiS Spotlight. נבדק ב-16 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, רשתות ההשפעה הזרות שנועדו לזרוע כאוס בישראל חזרו, והחלו להסית לאלימות, באתר הארץ, 3 ביולי 2023
  6. ^ 1 2 3 4 5 MacFarquharaug, Neil (28 באוגוסט 2016), "A Powerful Russian Weapon: The Spread of False Stories", The New York Times: A1, נבדק ב-9 בדצמבר 2016, Moscow adamantly denies using disinformation to influence Western public opinion and tends to label accusations of either overt or covert threats as 'Russophobia.' {{citation}}: (עזרה)
  7. ^ McGeehan, Timothy P. (2018). "Countering Russian Disinformation". Parameters. 48: 11. נבדק ב-25 בפברואר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Tolz, Vera; Hutchings, Stephen (8 באוקטובר 2021). "Performing disinformation: a muddled history and its consequences". LSE blogs. נבדק ב-12 באפריל 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Paul, Christopher; Matthews, Miriam (11 ביולי 2016). "The Russian "Firehose of Falsehood" Propaganda Model". Perspective. RAND Corporation. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "EU vs Disinfo". EU vs Disinfo. European External Action Service East Stratcom Task Force. אורכב מ-המקור ב-6 בדצמבר 2017. נבדק ב-3 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ DISINFO DATABASE, web.archive.org, ‏2024-05-09
  12. ^ "S.2943 - National Defense Authorization Act for Fiscal Year 2017", Congress.gov, Library of Congress, 23 בדצמבר 2016, נבדק ב-29 בדצמבר 2016 {{citation}}: (עזרה)
  13. ^ "Global Engagement Center". United States Department of State. נבדק ב-24 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Moore, Cerwyn (במרץ 2019). "Russia and Disinformation". Centre for Research and Evidence on Security Threats. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Ajir, Media; Vailliant, Bethany (2018). "Russian Information Warfare: Implications for Deterrence Theory". Strategic Studies Quarterly. 12 (3): 70–89. ISSN 1936-1815. JSTOR 26481910.
  16. ^ Ingram, David (2017-10-30). "Facebook says 126 million Americans may have seen Russia-linked political posts". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2020-10-30.
  17. ^ "Russia Using Disinformation To 'Sow Discord In West,' Britain's Prime Minister Says". NPR.org. נבדק ב-2018-02-20.
  18. ^ "How Russia's Disinformation Campaign Could Extend Its Tentacles". NPR.org. נבדק ב-2018-02-20.
  19. ^ Naylor, Aliide (12 בדצמבר 2023). "Pro-Putin Disinformation Warriors Take War of Aggression to Reddit". CEPA. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Facebook Moves to Curb Russian Interference in African Politics". Voice of America (באנגלית). 2019-10-31. נבדק ב-2024-02-15.
  21. ^ "GEC Special Report: August 2020: Pillars of Russia's Disinformation and Propaganda Ecosystem" (PDF). United States Department of State. 2020. נבדק ב-8 במרץ 2022. ..this report draws on publicly available reporting to provide an overview of Russia's disinformation and propaganda ecosystem...[which] is the collection of official, proxy, and unattributed communication channels and platforms that Russia uses to create and amplify false narratives. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Chen, Adrian (2 ביוני 2015). "The Agency: From a nondescript office building in St. Petersburg, Russia, an army of well-paid "trolls" has tried to wreak havoc all around the Internet — and in real-life American communities". New York Times. אורכב מ-המקור ב-19 בדצמבר 2019. נבדק ב-24 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Айдар Бурибаев (Buribaev, Aidar) ; Роман Баданин (Badanin, Roman) (15 באוגוסט 2012). "Как власти читают ваши блоги: расследование Forbes" [How authorities read your blogs: Forbes investigation]. Forbes (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2021. נבדק ב-24 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Russia's First Blogger Reacts to Putin's Internet Crackdown". The New Republic. ISSN 0028-6583. נבדק ב-2024-05-11.
  25. ^ "Mueller indicts 13 Russian nationals over 2016 election interference". CNN. 17 בפברואר 2018. נבדק ב-3 במרץ 2022. According to the indictment, Prigozhin controlled Concord Catering, a group that funded the Internet Research Agency. By around September 2016, the indictment says, the Internet Research Agency's monthly budget for the project that included the US election interference operation exceeded 73 million Russian rubles, or over $1.25 million. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Exclusive: Putin's 'chef,' the man behind the troll factory". CNN. 17 באוקטובר 2017. נבדק ב-3 במרץ 2022. The Internet Research Agency was based at 55 Savushkina Street in St. Petersburg before it officially ceased operations on December 28, 2016. But investigative journalist Andrei Zakharov, who works for the business media group RBC, says its work continues. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Chen, Adrian (2 ביוני 2015). "The Agency: From a nondescript office building in St. Petersburg, Russia, an army of well-paid 'trolls' has tried to wreak havoc all around the Internet – and in real-life American communities". The New York Times Magazine. ISSN 0362-4331. נבדק ב-3 ביוני 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "IRA in Ghana: Double Deceit". graphika.com (באנגלית). נבדק ב-2020-10-30.
  29. ^ Timberg, Craig. "Facebook removes Russian networks tied to intelligence services that interfered in the U.S. in 2016". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2020-10-30.
  30. ^ Dwoskin, Elizabeth; Timberg, Craig. "Facebook takes down Russian operation that recruited U.S. journalists, amid rising concerns about election misinformation". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2020-10-30.
  31. ^ ולרי גרסימוב, The value of science in prediction, Military Review 27, 2013
  32. ^ Mark Galeotti, The mythical ‘Gerasimov Doctrine’ and the language of threat, Critical Studies on Security 7, 2019-05-04, עמ' 157–161 doi: 10.1080/21624887.2018.1441623
  33. ^ Mark Galeotti, I'm Sorry for Creating the ‘Gerasimov Doctrine’, Foreign Policy, ‏2024-05-16 (באנגלית אמריקאית)
  34. ^ Mitchell Binding, What Is the ‘Technology of the Colour Revolutions,’ and Why Does It Occupy Such a Prominent Place in Russian Threat Perceptions?, Canadian Military Journal 19.4, 2019
  35. ^ Blagovest Tashev, Michael Purcell, Brian McLaughlin, Russia’s Information Warfare: Exploring the Cognitive Dimension, MCU Journal 10, 2019-10-29, עמ' 129–147 doi: 10.21140/mcuj.2019100208
  36. ^ Denis Stukal, Sergey Sanovich, Richard Bonneau, Joshua A. Tucker, Why Botter: How Pro-Government Bots Fight Opposition in Russia, American Political Science Review 116, 2022-08, עמ' 843–857 doi: 10.1017/S0003055421001507
  37. ^ Keir Gilles, Handbook of Russian Information Warfare. Fellowship Monograph 9, NATO Defense College, 2016
  38. ^ Opinion | Putin No Longer Seems Like a Master of Disinformation - The New York Times, web.archive.org, ‏2022-11-25
  39. ^ Berger, Miriam (2022-03-01). "Putin says he will 'denazify' Ukraine. Here's the history behind that claim". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-05-11.
  40. ^ 1 2 Don’t Sleep on Russian Information-War Capabilities, Defense One, ‏2022-04-05 (באנגלית)
  41. ^ מילאן צ'רני, ורה מיכלין שפיר, דוד סימן טוב, קמפיין ההשפעה של רוסיה נגד ישראל: השלכות אסטרטגיות, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏1 במאי 2024
  42. ^ אתר למנויים בלבד סין, רוסיה ואיראן בקמפיין תעמולה אנטי-ישראלית מהגדולים שנראו מעולם, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2023
  43. ^ רפאל קאהאן, קמפיין רוסי חדש מכוון נגד ישראל ומנסה לסכסך ולהשפיע על דעת הקהל, באתר ynet, 22 בפברואר 2024
  44. ^ יניב הלפרין, נשיא מיקרוסופט: רוסיה מפיצה מידע מוטעה על מלחמת ישראל-חמאס -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, ‏2023-11-12
  45. ^ נדב איל, גורמי מודיעין בישראל דרשו מהרוסים: הפסיקו את מבצעי ההשפעה ברשת, באתר ynet, 21 ביולי 2023
  46. ^ David I. Klein, As antisemitism spikes across Europe, more fingers are pointing at Russia, The Times of Israel, ‏2 בדצמבר 2023
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דיסאינפורמציה_רוסית&oldid=38655946"