הספרייה ומרכז ההנצחה קריית טבעון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז תרבות  |
| כתובת | המגדל 2 |
| מיקום | קריית טבעון |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1982–1987 (כ־5 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1987 |
| אדריכל | ישראל הוכברג |
| קואורדינטות | 32°42′44″N 35°07′36″E / 32.7122817°N 35.1266434°E |
| https://tivon-lib.co.il/ | |
 | |
  | |
הספרייה ומרכז ההנצחה הוא מרכז תרבותי בקריית טבעון המכיל בנוסף לספרייה ולמבנה ההנצחה, מכלול גלריות, אולם קולנוע ואת הארכיון היישובי. בחצר המבנה קיים גן זיכרון ואנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הרעיון להקמתו של מרכז ההנצחה יזמה קבוצת משפחות שכולות מקריית טבעון, בעקבות מלחמת יום הכיפורים בה נפלו רבים מבני קריית טבעון, מתוך מטרה להקים מפעל הנצחה ייחודי לבניהם ובנותיהם, חללי צה"ל. המטרה הייתה להקים בית פעיל ויוצר אשר יהווה זיכרון חי לנופלים.[1][2]
טקס הנחת אבן הפינה למבנה נערך ביוני 1978 בנוכחות חבר הכנסת אסף יגורי וראש מועצת קריית טבעון עמיחי בן דרור.
המשפחות השכולות פעלו במשך שנים לגיוס תרומות בארץ ובחו"ל אך ללא הצלחה. בסופו של דבר, ראש המועצה עמיחי בן-דרור פעל על מנת לסייע בגיוס המימון מול הסוכנות היהודית ובתכנון אדריכלי. בשנת 1982 הוגשה בקשה להיתר לבניית ספריה וחדר הנצחה בני קומה אחת בשטח של 950 מ"ר והמועצה פעלה בהקצאת הקרקע וקבלת היתרי בנייה מול הוועדה המקומית ומינהל מקרקעי ישראל.[2] המבנה תוכנן בעיצובו של האדריכל ישראל הוכברג.
המבנה נחנך רק בשנת 1987. השלמת המבנה הסתייעה בזכות תרומה של קרן החינוך של הסוכנות היהודית.[3] עם השלמת המרכז, בהובלת היו"ר יצחק שני, החלו להיערך פעילויות שונות: טקסי יום זיכרון, חוגים, הרצאות ומפגשים בדגש על "מורשת קרב".[2]
הקומה השנייה של הבניין נבנתה רק ב-1996, במתווה קירות חוץ דומה למתווה של הקומה הראשונה.[2]
במרכז ישנה פעילות חינוכית נרחבת לילדים ונוער וכן ישנו אודיטוריום בו מוצגים סרטים ומתקיימות הרצאות.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה נבנה לא כאתר מורשת "קלאסי" ולא כמוזיאון אלא מבנה בעל מאפיינים מקומיים ייחודיים, בכך שמחבר בין מוטיב המורשת וההנצחה לבין פעילות תרבותית והתנדבותית רחבה. המבנה הוקם במקום נגיש, במרכז היישוב סמוך לצומת המרכזית בקריית טבעון, סמוך לכביש 75.[2]
מרכז ההנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלב המרכז נמצא חדר הזיכרון, ובו חקוקים בבטון שמות הנופלים בני קריית טבעון. בקירות החדר ישנם חרכי זכוכית המאפשרים להסתכל על השמות מבחוץ. הרעיון העומד מאחורי המבנה הוא שהזיכרון אינו נותר בגדר כתובת על הקיר השייכת לעבר, אלא הוא משתלב בחיי ההווה.[2]
גלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלריה לאמנות ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקומה הראשונה של הבניין נמצאת הגלריה לאמנות ישראלית אשר נפתחה בשנת 1998. הגלריה היא חלל בו מוצגות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים ישראלים שונים. בגלריה, מתקיימים אירועי פתיחה, מפגשי שיח גלריה וערבי עיון שעוסקים בסוגיות אמנותיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות.
גלריית אילו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקומה השנייה במרכז ההנצחה הייתה קיימת "הגלריה בקומה העליונה" זו נסגרה והחל מ־2024 פועלת בקומה השנייה גלריית אילו, גלריה לאיור ועיצוב מקומי. גלריית אילו היא יוזמה שיתופית של מאיירים ומעצבים מאזור הצפון.[1][4]
הגלריה במגדל המים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדל המים ההיסטורי של טבעון, הנמצא במרחק הליכה קצר מבניין הספרייה ומרכז ההנצחה, משמש גם הוא כגלריה לתערוכות, מופעי פרפורמנס ואירועים. תוכנית הרזידנסי במגדל מאפשרת לאמנים, מטבעון ומחוצה לה, יצירת עבודות המותאמות לחלל הייחודי.[5]
הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הספרייה הציבורית של קריית טבעון
הספרייה הציבורית של קריית טבעון היא ספרייה עירונית יישובית, המתפרסת על שתי קומות המבנה. היא כפופה למשרד התרבות והספורט.[6]
בספרייה ישנם בסביבות 70,000 ספרים ופריטים שונים המגוון שפות והנהלת הספרייה שמה דגש על ספרות השואה, הספרייה נגישה ללקויי שמיעה וקיים בה לרשות הציבור "לולאת שמע" ללקויים בשמיעה. בספרייה שלושה אגפים, אגף ספרות יפה המשמש כספריית השאלה וקיים בו אגף של ספרים קוליים, אגף העיון בו מתרכזים בעיקר ספרי לימוד ומחקר, ואגף הילדים והנוער עם מגוון ספרים לילדים.
הארכיון היישובי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארכיון ההיסטורי של קריית טבעון פועל במרכז ההנצחה ומשמש כמרכז מידע וטיפוח המורשת היישובית. הארכיון מחזיק אלפי מסמכים המתעדים את תולדות האזור בכ-100 השנים שחלפו מאז התחדש היישוב על גבעות שייח' אבריק וחרתיה. פרויקט הדגל של הארכיון, "ישראל נגלית לעין", מתעד אלבומי משפחה מקרית טבעון. הארכיון מופעל בידי מתנדבים בניהולה (בהתנדבות) של שפרה לשם.
אנדרטת יד לבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצר הבניין קיים גן הזיכרון אשר במרכזו מוצבת אנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון. האנדרטה אשר תוכננה על ידי האדריכל יחיאל ערד, הוקמה יחד עם גן הזיכרון בשנת 1971 לזכר בני קריית טבעון אשר נפלו במערכות ישראל. את הגן עיצבו צמד אדריכלי הנוף זאב פולק וחיים פרוכטר.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז ההנצחה- אתר האינטרנט הרשמי של הספרייה ומרכז ההנצחה
- הספרייה ומרכז ההנצחה באתר של קריית טבעון
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "אילו" – גלרית איור חדשה הושקה השבוע במרכז ההנצחה עם פתיחת התערוכה "ספתח" - מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה, באתר מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה - עיתון מרכז העניינים הינו העיתון הנפוץ ביותר בקריית טבעון יקנעם רמת ישי והסביבה כבר מעל ל-30 שנה. העיתון מחולק חינם מידי שבוע בנקודות חלוקה., 2024-03-13
- ^ 1 2 3 4 5 6 אבי מושינסקי, תפקידם של מוזיאונים ואתרי מורשת- מרכז ההנצחה והספרייה בקריית טבעון- עבודת סיום, אוניברסיטת חיפה, החוג ללימודי ישראל, ספטמבר 2022
- ^ יצחק שני, יום העצמאות תשמ"ז, יובל לקרית טבעון, 1987, עמ' 5-6
- ^ יובל סער, ״אילו״: גלריה חדשה לאיור. בטבעון, באתר מגזין פורטפוליו, 2024-03-04
- ^ מגדל המים לבש אדום במחווה לתושבי הדרום עם תליית המיצב "כלניות תמיד תפרחנה", באתר מרכז העניינים – חדשות טבעון והסביבה, 2024-01-17
- ^ איזיקוביץ, גילי (2023-07-13). "כך תקע פקיד משרד התרבות, בועז דהן, את הספריות הציבוריות". הארץ. נבדק ב-2024-04-22.
- ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב באנדרטה לחללי קרית טבעון בתכנון חיליק ערד, באתר חלון אחורי, 2013-06-24