לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תחרות הכתיבה/התחרות החמישית/בית שלישי - נימוקי השופטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

להלן נימוקי השופטים:

ערך חשוב על יצירת אמנות, המגלמת בתוכה את האמנות הפיגורטיבית יחד עם תולדות העם היהודי, מתקופת המקרא ועד תקומת מדינת ישראל. הערך, המשתלב במפעלה של העורכת תמרה על ערכי ירושלים, מפורט, מקיף מאד וכולל תמונות בכמות ובמידה הדרושה. הערך מסתמך על מקורות, מביא ציטטות ומפנה לערכים מורחבים. יחד עם זאת הערך נהיר וקריא, מקצועי מחד גיסא ונגיש לקוראים הרגילים מאידך גיסא. בהיקפו כולל הערך את המרכיב התיאורי של היצירה, את הרקע וההיסטוריה של הזמנת היצירה והצבתה ואף הקשיים בדרך וביקורות האמנות עליה. למרות שהמאורעות ההיסטוריים המצוינים על המנורה מתוארים בדייקנות ונערכה השוואה יפה ביניהם, ניתן היה להוסיף עוד מקורות שמשווים או מתארים את האירועים הללו מלבד המקורות על המנורה ובכך להשלים את הערך.

העורכת מציגה את הערך לאור תפיסתו של האמן את יצירתו. "אור" תרתי משמע – תמרה צילמה את הפרטים של המנורה כאשר אור השמש מעל, בצורה הקרובה לדרך שבה האמן רצה להציגה. גם עיצוב הערך מוכוון לתפיסת האמן והדרך בה עיצב את מבנה המנורה – קנה מול קנה, סצנה או דמות כנגד המקבילה לה. עיצוב זה בא לביטוי בפרקי המשנה המתארים את פרטי המנורה ובמיקום התמונות משני צידי הפסקאות.

לסיכום: ערך חשוב, אמין ומקורי, כתוב בצורה מקצועית למדי, מעוצב בקפידה ובצורה נעימה הגורמת חווית קריאה לכול ומידע למעמיקים בקריאה.

ערך היסטורי חשוב בתולדות התפתחות הכח המגן העברי עד להקמת צה"ל. הערך מקיף מאד ומתאר בצורה כרונולוגית את התפתחות הגוף המרכזי ממנו התפתח צה"ל. הערך מפורט ביותר וכתוב בצורה מקצועית מאד שלא הייתה מביישת ספר היסטוריה אקדמי. הערך מסתמך על שלל מקורות וניכר המאמץ שהושקע והדיוק. הוא מפנה לערכים מורחבים, ערכים שחלקם נכתבו על ידי Ranbar, עורך הערך, בעצמו. רקע היסטורי להקמת החי"ש, ניתוח הערכת תפקודו במלחמה והשוואתו לפלמ"ח נותנים לקוראים עומק רב על נשוא הערך. העורך מביא שלל פרטים, סוגי הנשק, היחידות, פעולותיהן המבצעיות לאורך שנות קיומו של החי"ש וגלגוליהן מהקמתן ועד להתפתחותן האבולוציונית לתוך מבנה החטיבות הראשוני של צה"ל עם הקמת המדינה. מידע רב זה, ובכללם הנתונים ה"יבשים", טוב מבחינה מדעית-היסטורית אם כי עלול להטריח קמעא על המעיינים המזדמנים. על כך מחפים ציטוטים של אנשים מאותה התקופה התורמים מאוד לערך. יתכן שהיה מקום לסייג את ההסתמכות הרבה על ההיסטוריון הרשמי דאז, ישראל בר, לאור הספיקות לגבי האותנטיות של הרקע האקדמי שלו.

הערך מעוצב תוך מחשבה, מחולק בין רקע מקדים, כרונולוגיה והערכת תפקודו ומקומו של החי"ש בהתפתחות כח המגן העברי. הוא מכיל תמונות של אישים המופיעים בערך ותמונות להמחשה. המפה המתארת את מקומות הצבתן של היחידות הותאמה במיוחד לערך זה על ידי המחבר.

לסיכום: ערך היסטורי חשוב בתולדות מדינת ישראל, אמין וכתוב בצורה מקצועית ביותר, שסביבו נכתבו מספר ערכים נרחבים מובחרים אף הם.

ערך יפיפה המרכז את כל אתרי הדת הבהאית בישראל ובעיקר את אחת משכיות החמדה של העיר חיפה ואשר זכה להימנות על אתרי המורשת העולמית. הערך מציג לקוראים מבט רחב ביותר על האתרים, ההיסטוריה של הקמתם ותיאור ארכיטקטוני ופונקציונאלי הכולל הסברים על המשמעות הדתית והסימבולית שלהם. כמו כן מציין העורך את מיקומם הגיאוגרפי בחיפה ובצפון. העורך הסתמך על מקורות רבים ומביא ציטטות בגוף הערך. ערכי משנה מורחבים רבים נכתבו על ידי העורך ויחד הם מהווים שלמות אחת. עם זאת, נראה שהכותב הסתמך על הפנית הקוראים לערכי המשנה והיה מקום להכניס פרק רקע בו התייחסות לאמונה הבהאית ולהיסטוריה שלה בערך הראשי.

עיצובו הנאה כולל תמונות רבות ויפות וכן מפות המתארות את מכלול האתרים. ערך זה והנלווים אליו הם חלק מ"מפעל החיים" של Ori – הכנסה שיטתית של אתרי המורשת העולמית, וגם על כך הוא ראוי להערכה.

לסיכום: ערך נאה מאד , מקיף ואמין שהוא חלק ממיזם "אתרי המורשת העולמית", מוגש בצורה מפורטת ויפה. יחד עם ערכי המשנה שכתב העורך הוא מהווה חטיבה מושלמת של אתרי הדת הבהאית בישראל.


נשים בשואה[עריכת קוד מקור]

השופטים גם רוצים לציין את הערך נשים בשואה, אם כי הערך אינו ברמה הנדרשת לערך מובחר, שכן עדיין הוא רחוק מכך. הערך כתוב טוב, אך קצר מאוד. חסרים פרקים על חיי הנשים, על התמודדותן עם המצוקות וכדומה . כמו כן הערך מאוד כוללני- היה צריך לציין דוגמאות ספציפיות יחד עם זאת כתבו אותו סטודנטיות שאינן אמונות על הוויקיפדיה- ועל כך כל הכבוד, זה בהחלט ערך ברמה תיקנית. אנו מציינים אותו כי מקומו בוויקיפדיה חשוב מאד והוא מביא לתודעה תחום שרק לאחרונה החל להיחקר. אנו סמוכים ובטוחים שעם התקדמות המחקר על האישה בשואה ערך זה יורחב וישופר ויתפוס את מקומו הראוי באנציקלופדיה.