ז'אן ברוסול

ז'אן ברוסול
Jean Broussolle

לידה	15 בדצמבר 1920 סן-ואלייה, צרפת
פטירה	22 במרץ 1984 (בגיל 63) ארל, צרפת
מוקד פעילות	צרפת
סוגה	אמצע הדרך
שפה מועדפת	צרפתית
פרופיל ב-IMDb

ז'אן ברוסול (בצרפתית: Jean Broussolle,‏ 15 בדצמבר 1920 – 22 במרץ 1984) היה פזמונאי, מלחין, מעבד וזמר בריטון צרפתי, ידוע, בין השאר, כחבר בחבורת הזמר הקומפניון דה לה שנסון. יחד עם המלחין ז'אן פייר קאלבה היה ברוסול אחראי לרבים משיריהם המוצלחים של הקומפניון דה לה שנסון בשנים 1956–1972.

קורות חיים

ברוסול נולד בסן-ואלייה-סיר-רון (Saint-Vallier-sur-Rhone) במחוז דרום (Drôme), שבדרום-מזרח צרפת, והיה הבן הבכור מבין 8 ילדי משפחתו. רבים מבני המשפחה עסקו ברפואה ובימאות. כישוריו המוזיקליים של ברוסול טופחו במיוחד על ידי שניים מדוד. אחד מהם לימד אותו סולפז', וכשמלאו לו 5 העניק לו במתנה כינור. הדוד השני, כומר בנוטרדאם בפריז ומוזיקולוג מפורסם, העניק לו חצוצרת פרשים . ברוסול בילה את שנות ילדותו בלורן שבמחוז מוזל, שם סיים את בית-הספר התיכון. בשנים הבאות למד ברוסול ספרות באוניברסיטת שטרסבורג, אשר בעקבות הכיבוש הגרמני הועברה בשנת ב-1940, יחד עם הסגל הצרפתי שלה, לקלרמון-פראן. ברוסול עמד להתחיל קריירה של מורה לספרות וחלם על קריירה ספרותית ועיתונאית. אחרי שחרור פריז ב-1944, חי בה ברוסול בתנאי דלות וניסה לעבוד בתחום הקולנוע, התיאטרון והזמר. מצבו הכלכלי השתפר אחרי שהתחיל לנגן בחצוצרה בתזמורות של מונמארטר - במועדון "Le Boeuf sur le toit", בקברט של אנייס קפרי וב- Club d'essai de la Radio. ברוסו שלט גם בכלי נגינה נוספים כמו (כינור וכלי הקשה). בהמשך הקדיש ברוסול את זמנו להלחנה, לעיבוד שירים ולכתיבת פזמונים. . בנוסף לכך עסק ביצירת מערכונים מוזיקליים שזכו להצלחה, ואחדים מהם נשארו פופולריים עד היום. Gontran, Le violon de tante Estelle, Les tourlourous) Les Ecossais, Les jumelles de marine, Les Tyroliens). שמו פרץ לתודעה הציבורית בשנת 1948 עם הלהיט Mon papa laboureur על לחן של אנדרה פופ, ובביצועה של קתרין סובאז'. בשנת 1952, כאשר ניגן בחצוצרה בתזמורת באקס-לה-בן בדרום צרפת, משך את תשומת לבו של ז'אן לואי ז'ובר שהחליט לגייסו לקומפניון דה לה שנסון. ההזדמנות הופיעה במרץ אותה שנה, אחרי עזיבתו של מארק אראן, המנהל המוזיקלי של הלהקה. הצטרפותו של ברוסול אושרה פה אחד בעת סיור של הלהקה בארצות הברית והוא הפך חיש מהר ל"נשמה המוזיקלית" של ההרכב.

פעילותו ב"קומפניון דה לה שנסון"

הגעתו של ז'אן-פייר קאלבה ללהקה בשנת 1956, בישרה תקופה של שיתוף פעולה פורה וחדשני של הצמד "קאלבה-ברוסול". בין היתר, עיבדו השניים שירים של יוצרים דרום-אמריקאים כמו ויניסיוס דה מוראיס ("ונוס") או פ. דה אנז'ליס. בתקופה זו התחולל ביוזמתו של ברוסול מעבר מוצלח מהפרק ה"מקהלתי" בחיי הלהקה בתקופת מארק הראן, שהתחיל להיחשב למיושן, אל הפרק ה"כלי" יותר שהתחיל בערך אחרי 1972 תחת ניהולו של גסטון מישל קאסה. ברוסול ריענן את מופעי הלהקה תוך שימת דגש על מערכונים - כגון Le Cirque, Le Violon de Tante Estelle, Les Tourlerous וכו'. להיטיה של הלהקה עם מילותיו של בורסול אומצו על ידי זמרים רבים אחרים, שביצעו אותם או לבד או יחד עם חבורת הקומפניון. ניתן לציין בהקשר זה את ז'ילבר בקו (Alors raconte)‏ (1956) ואנרי סלבדור (C'était hier, Quand je monte chez toi 1957), דריו מורנו (1958 Si tu vas á Rio), דלידה (Gondolier 1958) ואת העמית המלחין, ז'אן-פייר קלבה (Le Marchand de bonheur), (1959), (Enfant de bohème)‏ (1962).

המשך פעילותו האמנותית

אחרי מות חברו הטוב גי בורגיניון בדצמבר 1972, עזב ברוסול את הקומפניון דה לה שנסון. הוא המשיך לכתוב פזמונים, בין היתר לסשה דיסטל: Ma première guitare, Accroche un ruban, La belle vie, וגם הלחין אופרטה בשם "מיני-מוסטאש". ברוסול כתב בתקופה זו את היצירה "פיקולו סאקסו" שתוזמרה על ידי אנדרה פופ, לקול של מְסַפֵּר ולכלים, ונועדה להכיר לילדים את עולם המוזיקה וכליו. היצירה זכתה לביצוע מפורסם של השחקן פרנסואה פרייה.

ז'אן ברוסול נפטר בשנת 1984 בארל והובא לקבורה בבו-אן-פרובאנס.

להיטים

• 1955 Alors raconte
• Le Cirque*Le violon de tante Estelle 1955
• 1957 Gondolier
• Le Tourlourous
• Guitare et tambourins 1957
• 1957 Si tu vas à Rio (במקור הברזילאי:

Madoudeira chorou מאת קבליניו ומנוטרו)

• 1957 Mélodie perdue
• 1958 Le marchand de bonheur
• 1958 Vénus
• 1958 Ronde mexicaine
• 1958 Nathalie s'en va
• 1958 Allez savoir pourquoi
• 1959 Bras dessus, bras
• 1960 Notre concerto
• 1960 Marin
• 1960 Si tous les oiseaux

(לחן:ז'אן פייר קאלבה) - ידוע בישראל גם בגרסה עברית של נעמי שמר

• 1960 L'enfant de bohème
• 1961 Le cœur en bandoulière
• 1961 Le Mexicain
• 1961 Cheveux fous et lèvres roses
• 1962 De ville en ville
• ָ1962 Des milliers de soldats
• 1962 Mon espagnole
• La Costa Brava 1963
• 1965 Tumbalala
• 1965 Le temps des étudiants
• 1967 Maria souviens-toi
• 1970 Le coeur en fête
• Merci Satchmo 1971

מקורות

*Pierre Saka, Yann Plougastel - La Chanson française Larousse ,Montréal 1999

לקריאה נוספת

• Mella (Fred), Mes maîtres enchanteurs Ed. Flammarion, Paris, 2006.
• Lancelot (Hubert), Nous les Compagnons de la chanson Ed. Aubier-Archimbaud, Paris, 1989.
• Fouinat (Christian), Les Compagnons de la chanson : des marchands de bonheur, allez savoir pourquoi Ed. Decal'Age Productions, Périgueux, 2007.
• Broussolle (Jean), Le Compagnon en tournée autoproduit.
• Louis Petriac, biographe et éditeur, admirateur.

קישורים חיצוניים

• ז'אן ברוסול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ז'אן ברוסול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ז'אן ברוסול, באתר Discogs (באנגלית)
• ז'אן ברוסול, באתר SecondHandSongs
• ריאיון עם ז'אן ברוסול -נערך על ידי ז'אן-גי מורו

(Il donne le ton aux Compagnons (Jean-Guy Moreau