חיים סתהון
 | |
| לידה |
9 בפברואר 1871 י"ח בשבט ה'תרל"א צפת |
|---|---|
| פטירה |
1918 (בגיל 46 בערך) מקובל ו' באייר תרע"ו צפת |
| מקום קבורה | בית הקברות העתיק בצפת |
| מקום פעילות | צפת |
| תקופת הפעילות |
?–1916  |
| בני דורו | ר' חיים פלאג'י |
| חיבוריו | "ארץ חיים" (סתהון) |
  | |
רבי חיים סתהון (י"ח בשבט ה'תרל"א, 9 בפברואר 1871, צפת - ו' באייר תרע"ח 1918, צפת), היה מרבני העיר צפת, ולמשך תקופה כיהן כרב הראשי של העיר. מחבר הספר ארץ חיים בעניין מנהגי ארץ ישראל.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצפת לרב מנשה סתהון, רבה לשעבר של ארם צובא. אביו נישא בצפת לאשה ממוצא אשכנזי בשם חיה, לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה, ומנישואים אלו נולד רבי חיים. בשנת תרל"ב, בהיותו בן שנה חזרה משפחתו לחלב. בכ"ד אלול תרל"ו התייתם מאביו בעודו בן חמש שנים, ואמו שבה לצפת ונישאה בשנית לרב יצחק יעקב סאליצר[1]. בצפת חונך כמנהג האשכנזים, ולמד בישיבות רבני האשכנזים. אחר כך המשיך ללמוד אצל רבני הספרדים: רבי אברהם חי שאקי ורבי יוסף חכים. קיימת מסורת שאכל מצמח הבלדור הידוע בסגולתו כמחזק את הזיכרון, אך הוא ניזוק מכך[2].
נמנה עם חכמי צפת, יחד עם חביריו רבי ישועה ואעיש, רבי ישמעאל הכהן, רבי רחמים מזרחי, רבי חיים עזרא הכהן.[3] בשנת תרס"ב נתמנה לרב ראשי בצפת, אך עזב את התפקיד זמן קצר לאחר מכן. באחרית ימיו חלה במחלת הטיפוס.
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אודות מועד פטירתו לא נשמרו דברים ברורים. בהקדמת ספרו במהדורה חדשה צוין שיום פטירתו הוא ו' באייר תרע"ו. אולם בקובץ התורני "נזר התורה"[4] התפרסמה איגרת של ר' חיים סתהון ששיגר לר' משה קליערס רבה של טבריה ותאריך כתיבתה הוא ו' באדר תרע"ח (1918). גם בספרו של ר' שמואל הורביץ, "ימי שמואל" [5] הוא מעיד שרבי חיים סתהון שהיה ידידו של אביו נפטר "אחרי פסח" בשנת תרע"ח. בשעת פטירתו נכחה בביתו בת אחותו מרים שטרן (בנארי) שכתבה בספרה "אני מצפת" שנפל וטבע בבור המים עקב מחלת הטיפוס שסבל ממנה. נקבר בבית העלמין בצפת.
אחיו הגדול מצד אביו הוא הרב הלל דוד סתהון שהיה מפוסקי חלב ומחבר ספרים.
ארץ חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר ספר מנהגים על מנהגי ארץ ישראל הנקרא "ארץ חיים". הספר הוא אסופה של דינים ומנהגים הקשורים לארץ ממגוון רחב של פוסקים, שנאספו ונערכו בידי סתהון. הספר כולל את הסכמותיהם של הרבנים הרב יעקב שאול אלישר, הרב יצחק משה אבולעפיא, הרידב"ז, הרב חיים ברלין והרב אליהו בכור חזן.[6]. הוא סיים לכתוב את הספר ביום הולדתו ה-35 וכעבור שלוש שנים הביאו לדפוס.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 487)
- דוד ציון לניאדו, לקדושים אשר בארץ (תשס"ט), אות תג - רבי חיים סיתהון (עמ' 213).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על הרב חיים סתהון באתר MyTzadik
- תשובה מרבי חיים סתהון לרבי משה קליערס, משנת תרע"ח, באתר קדם
- חכם חיים סתהון, באתר החכם היומי
חיים בן מנשה סתהון (1871-1916), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בראש ספרו ארץ חיים קבע ברכה לאביו החורג: ועל הכל יזכר שם הרה"ח יו"ש חו"נ בעל מ' אמי מנב"ת כש"ת כמהר"ר יצחק יעקב סאליצר הי"ו, אשר נתגדלתי על ברכיו כגידול בן אצל אב, זכרה לו ה' לטובה".
- ^ מאיר בניהו, על ה"בלאדור" היפה לזיכרון, סיני לו (עמ' סח).
- ^ ראו קהלת צפרו חלק ה עמ' שב.
- ^ גיליון ג' [יא] מנחם אב ה'תשס"ה
- ^ חלק א' פרק ל'
- ^ על ספר ארץ חיים, באתר bookgallery
| בקרת זהויות |
|
|---|