טיוטה:מאוריצי אוז'ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מאוריצי אוז'ך.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מאוריצי אוז'ך.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
מאוריצי אוז'ך
Maurycy Orzech
לידה 1891
ורשה, פולין
פטירה יולי 1943 (בגיל 52 בערך)
מדינה פולין
פעילות בולטת מנהיג ה"בונד" היהודי בפולין

מאוריצי אוז'ךפולנית: Maurycy Orzech; ‏1891 – יולי 1943) היה פולני, עיתונאי, פוליטיקאי פולני, ומנהיג ה"בונד" היהודי בפולין שבין המלחמות. הוא היה ממפקדי ה"בונד" בתקופת מרד גטו ורשה.

פולין בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוז'ך הצטרף ל"בונד" ב-1907 והיה אחראי על העיתון של המפלגה "פורברטס". בסוף שנות ה-20 שימש כיו"ר האגודה הסוציאליסטית של בעלי המלאכה של הרפובליקה של פולין שהוקמה על ידי הבונד ("אומנים סוציאליסטים"). אוז'ך היה גם חבר בארגון הספורט מורגנשטרן המזוהה עם הבונד. היה בבעלותו מפעל לייצור טקסטיל, "בזאר אורז'ה" שהיה רווחי מאוד. אוז'ך השתמש בכסף מעסקיו כדי לממן את העיתון היידי "פולקסטסייטונג", שגם היה עורך שלו.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1939 גרמניה הנאצית פלשה לפולין. הצבא הגרמני החדיש מצליח להפתיע את פולין וחיל האוויר הגרמני מפציץ בהפצצות אוויריות מסיביות את הערים המרכזיות בפולין. הלחימה הייתה לחימה מהירה, קשה ונמשכה פחות מחודש. הפולנים לא מצליחים להתמודד עם בין בריה"מ וגרמניה ונכנעים.[1]

לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ניסה, בעזרת השגרירות הבריטית, להימלט על ספינה לשוודיה, אולם הוא נעצר על ידי הגרמנים ונכלא בברלין. מאוחר יותר הועבר לגטו ורשה ושם עבד אוז'ך בארגון הצדקה ג'וינט. הוא גם עבד בהפקת עיתוני מחתרת, כולל ה-Bundist Der Verker. באפריל 1942 החלו הגרמנים בהוצאות להורג המוניות בגטו, כביכול כדרך להילחם בספרות המחתרת. אוז'ך זומן על ידי נשיא היודנראט אדם צ'רניאקוב וביקש שהבונד יפסיק להפיץ את העיתונים הבלתי חוקיים שלו. עם זאת, אוז'ך שיער נכון שהעיתונים הם רק תירוץ וכי ההוצאות להורג ההמוניות הן פשוט הצעד הראשון בהשמדה מוחלטת של יהודי ורשה. הבונד סירב לבקשת צ'רניאקוב. אוז'ך כתב גם עלונים וכרוזים לתושבי הגטו שלא לבטוח בגרמנים ולא להתנדב ל"עבודה בגרמניה" כביכול מהאומשלגפלאץ (שהייתה למעשה נקודת איסוף לגירוש למחנה ההשמדה טרבלינקה).

ככל הנראה הוא היה ממארגני הבלוק האנטי-פשיסטי (קבוצה המייצגת קבוצות שמאליות ציוניות וחילוניות) ושימש כנציג ה"בונד" בוועידותיו. בכלליות, אוז'ך ראה במאבקם של פולנים ויהודים נגד הכובשים הגרמנים כאותו מאבק והעדיף את מיזוג ההתנגדות היהודית וההתנגדות הפולנית. הוא, יחד עם ליאון פיינר, כתב את המברק שהודיע לחבר הבונדיסטי בממשלת פולין הגולה, שמול זיג'ילבוים, על פרוץ מרד גטו ורשה.

לנוכח המפנה ב7 לספטמבר 1939, כשפולין נכנעה, הממשלה החליטה לפנות את הבירה והקצתה כמה מקומות ברכבת עבור עיתונאים יהודים וכמה ממנהיגי הבונד. רוב החברים במפלגה חשבו כי על מנהיגות הבונד לעזוב את ווארשה ולנסות לפרסם את העיתון ממזרח פולין. לעומת זאת, אוז'ך טען שאסור למנהיגי המפלגה לעזוב את העיר וזה לא ימצא חן ע"י חברי המפלגה והתנגד לאווירת התבוסתנות שהראו מנהיגי המפלגה.[2]

זאת ועוד, בשיחה שנערכה עם מארק אדלמן, אדם שהכיר את אוז'ך, אדלמן אמר שאוז'ך היה האדם היחיד שהיה יכול להעביר לגטו משלוח גדול יותר של נשק ,זאת מכיוון שהיה בקשר טוב עם הפולנים הסוצייאליסטים. ב-23 ביולי בפגישת הבונד הבטיח אוז'ך שהפולנים יספקו נשקים לגטו וביקש מאדלמן לחכות לו בנובוליפה 7, דירתה של סוניה נובוגרוזקה, אישתו של המזכיר הכללי של הבונד, למרות שגורלו של אוז'ך לא ידוע במלואו, לאף אחד אין ספק שאוז'ך נספה מכיוון שהיה ממשפחה דתית ועשירה של תעשיינים בוורשה, אדלמן מעריך שאוז'ך נספה ב25 ,26 או ב27 ביולי.[3]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, מסעות בזמן - משלום למלחמה ולשואה, רמת אביב: מטח, 2009, עמ' 178
  2. ^ גרופינ'סקה, אנקה, סחור סחור: לכל זה אין שום משמעות;1941-1943, ירושלים: יד ושם, 2002, עמ' 219-220
  3. ^ בלטמן, דניאל, למען חירותנו וחירותכם : הבונד בפולין; 1949-1939, ירושלים: יד ושם, 1996, עמ' 34-36