טיוטה:צ'ריקלו 10199
 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | קנטאור (גוף שמימי) |
| תאריך גילוי | 15 בפברואר 1997 |
| מגלה | צוות Spacewatch מאוניברסיטת אריזונה |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | קוטרו 302 קילומטרים ק"מ |
.svg){kind=small}
צ'ריקלו 10199 (בקיצור: צ'ריקלו או צאריקלו; באנגלית: Chariklo 10199) הוא אסטרואיד המקיף את השמש במסלול שעובר בין שבתאי לאורנוס. הוא הקנטאור (גוף שמימי קטן בחלק החיצוני של מערכת השמש) המוכר הגדול ביותר, והאסטרואיד הראשון שסביבו התגלתה מערכת טבעות.[1][2] מחקר פוטומטרי ב 2001 לא הצליח לקבוע את השינוי בקצב הסיבוב שלו סביב צירו.[3] תצפית בתחום האינפרא אדום מצביעות על נוכחות של קרח, שככל הנראה, מהווה אחד מהרכיבים של הטבעות שלו.[4]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצ'ריקלו צורה פחוסה, במידות 287.6 × 270.4 × 198.2 ק"מ.[5] הוא מקיף את השמש במסלול אליפטי העובר בין שבתאי לאורנוס, המגיע עד מרחק של יותר מ-2 מיליארד קילומטרים מעבר למסלולו של שבתאי.[2][6]
טבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ריקלו הוא האובייקט הקטן ביותר שידוע שיש לו טבעות. ב-2013 התגלה שלצ'ריקלו שתי טבעות בעלות רדיוסים של 386 ו-400 ק"מ, ורוחב של כ-6.9 ק"מ ו-0.12 ק"מ בהתאמה. הטבעות נמצאות במרחק של כ-14 ק"מ זו מזו.[7]
קיומה של מערכת טבעות סביב אובייקט בגודל זה היה בלתי צפוי, מכיוון שבעבר סברו שטבעות יכולות להיות יציבות רק סביב גופים מסיביים הרבה יותר.[1] מערכות טבעות סביב גופים קטנים לא התגלו בעבר למרות החיפוש אחריהם באמצעות הדמיה ישירה וטכניקות אחרות. למעשה, לפי התיאוריות המקובלות, הטבעות של צ'ריקלו אמורות היו להתפזר על פני תקופה של כמה מיליוני שנים לכל היותר. לכן, או שהן צעירות מאוד, או שירחי רועים (אנ') סביב האסטרואיד הם המייצבים את הטבעות.[8][9]
גילוי וחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
_(01GQJ8KESB02G5QGRBZ64AFFAF).png)
צ'ריקלו התגלה ב-15 בפברואר 1997 על ידי צוות בפרויקט Spacewatch (אנ') של מעבדת הירח והכוכבים באוניברסיטת אריזונה. הוא נקרא על שם אשתו של כירון מהמיתולוגיה היוונית, שמתוארת לרוב כנימפה ולעיתים כקנטאורית.[2]
הטבעות של צ'ריקלו זוהו לראשונה בשנת 2013. בשנת 2023 מדענים השתמשו בטכניקה חדשה בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב של נאס"א כדי לזהות ירידה בעצמת האור המגיע מכוכב רחוק כאשר הטבעות הדקות של צ'אריקלו הסתירו אותו באופן חלקי.[10]
קמילה (אנ') היא חללית רובוטית המתוכננת לבצע יעף בסמוך לצ'ריקלו. החללית תטיל קליע טונגסטן של 100 ק"ג. שיצור מכתש בעומק של כ-10 מטר, לצורך לניתוח ההרכב של פני השטח.[11]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 information@eso.org, First Ring System Around Asteroid - Chariklo found to have two rings, www.eso.org (באנגלית)
- ^ 1 2 3 10199 Chariklo - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית)
- ^ N. Peixinho, P. Lacerda, J. L. Ortiz, A. Doressoundiram, M. RoosSerote, P. J. Gutiérrez, Photometric study of Centaurs 10199 Chariklo (1997 CU) and 1999 UG, Astronomy & Astrophysics 371, 2001-05-01, עמ' 753–759 doi: 10.1051/0004-6361:20010382
- ^ F. Braga-Ribas et al., A ring system detected around the Centaur (10199) Chariklo, Nature 508, 2014-04, עמ' 72–75 doi: 10.1038/nature13155
- ^ B. E. Morgado et al., Refined physical parameters for Chariklo’s body and rings from stellar occultations observed between 2013 and 2020, Astronomy & Astrophysics 652, 2021-08-01, עמ' A141 doi: 10.1051/0004-6361/202141543
- ^ Bruno Morgado, Bruno Sicardy, Felipe Braga-Ribas, Josselin Desmars, Altair Gomes-Júnior, The Centaur (10199) Chariklo and its ring system through stellar occultations., 2021-09-01, עמ' EPSC2021–435 doi: 10.5194/epsc2021-435
- ^ B. E. Morgado, et al., Refined physical parameters for Chariklo’s body and rings from stellar occultations observed between 2013 and 2020, Astronomy & Astrophysics 652, 2021-08-01, עמ' A141 doi: 10.1051/0004-6361/202141543
- ^ איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון, לראשונה התגלו טבעות סביב אסטרואיד, באתר הידען - Hayadan, 2014-03-27
- ^ Chariklo: אסטרואיד עם טבעות, באתר iw.eferrit.com
- ^ (10199) Chariklo and ring system, www.johnstonsarchive.net
- ^ Samuel M. Howell et al, Camilla: A centaur reconnaissance and impact mission concept, Planetary and Space Science 164, 2018