יעל סטון
 | |
| סטון, 2014 | |
| לידה |
6 במרץ 1985 (בת 39) סידני, אוסטרליה |
|---|---|
| מדינה |
 אוסטרליה |
| תקופת הפעילות | מ-1999 |
| עיסוק | שחקנית |
| מקום לימודים |
|
| בן זוג | דן ספילמן (2016-2012) |
| מספר צאצאים | 1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יעל סטון (באנגלית: Yael Stone; נולדה ב-6 במרץ 1985) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודייה-אוסטרלית, אשר ידועה בעיקר בזכות תפקידה בסדרה של נטפליקס "כתום זה השחור החדש", שם היא גילמה את האסירה לורנה מורלו. סטון ידועה גם בתמיכתה בזכויות נשים בהן הזכות להפלה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטון נולדה וגדלה בסידני שבאוסטרליה בתם של ג'ודי, אחות מוסמכת, והארי סטון, אדריכל במקצועו.[1] אביה נולד בצ'כוסלובקיה להורים יהודים ניצולי שואה. אמה של סטון התגיירה.[1][2] אחיה, ג'ייק סטון, היה הסולן של להקת Bluejuice (אנ'). אחותה, אלנה סטון, גם היא מוזיקאית. סטון סיימה את לימודיה בתיכון ניוטון לאמנויות הבמה בשנת 2003, ולאחר מכן נרשמה ללימודי משחק במכון הלאומי לאמנות הדרמה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטון החלה להופיע כבר כילדה, עם תפקידים בסרט "אני, עצמי ואני" משנת 1999. סטון הופיעה בעיקר בתיאטרון; בטקס פרסי התיאטרון בסידני 2008, היא זכתה בפרסים כשחקנית החדשה הטובה ביותר ושחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתה במחזה "הילד". במקביל גם עבדה בטלוויזיה, כולל בתפקידי משנה ב-"מלאכים בלבן" ו-"Spirited". משנת 2010 עד 2011, היא הופיעה במחזה "יומנו של משוגע", תפקיד שבזכותו הייתה שוב מועמדת לשחקנית המשנה הטובה ביותר בטקס פרסי התיאטרון בסידני. בפברואר 2011, היא נסעה לניו יורק כדי להופיע בהפקה של האקדמיה למוזיקה בברוקלין של "יומנו של משוגע", לפני שחזרה לתפקידים ראשיים בהפקות של "קיץ הבובה השבע-עשרה", ושל "כטוב בעיניכם" בסידני.
סטון עברה לניו יורק דרך קבע בדצמבר 2011 והקימה תיאטרון ניסיוני. לאחר ארבעה חודשים בניו יורק, לוהקה לסדרת המקור של נטפליקס "כתום זה השחור החדש" (2013–2019) שיצרה ג'נג'י כהן,[3] סדרה על כלא נשים כשסטון מגלמת את אחת האסירות, לורנה מורלו, אסירה מבוסטון בכל משך שבע עונות של הסדרה. המבטא שלה, תערובת של ברוקלין ובוסטון קיבל ביקורת חיובית כשנכתב עליו "המבטא הכי מדהים בטלוויזיה" על ידי עיתונאי בניו ריפבליק,[4] ואילו מבקר אחר החשיב את תפקידה של סטון בסדרה בתור "הפריצה הגדולה של סטון".[5] היא חזרה שנית על תפקידה בעונה השנייה של הסדרה ונהפכה לשחקנית קבועה החל מהעונה השלישית.[6]
בשנת 2015 סטון הופיעה בסדרת האנתולוגיה הקומית "סדר אותי" של רשת HBO.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 התחתנה סטון עם השחקן האוסטרלי דן ספילמן, עמו התגוררה בעיר ניו יורק. ביולי 2017, סטון הודיעה שנישואיה הסתיימו למעלה משנה לפני כן.[7] סטון מגדירה עצמה כאתאיסטית. סטון יוצאת כיום עם מייסד AIME Mentoring, ג'ק מאנינג בנקרופט. ב-23 בנובמבר 2017, הודיעו כי הם מצפים לילדם הראשון. ב-30 במאי 2018,ילדה סטון בת, פמאו סטון בנקרופט[8]
ב-16 בדצמבר 2018, פרסם ה"ניו יורק טיימס" ראיון עם סטון, בו האשימה את השחקן האוסטרלי ג'פרי ראש בהתנהגות מינית בלתי הולמת כלפיה במהלך הפקת "יומנו של משוגע" בשנים 2010 ו-2011. היא טענה שהוא שלח לה טקסטים לא הולמים שהיו בעלי אופי מיני, נגע בגבה בצורה לא רצויה ומתמשכת ואף סיפרה כי החזיק מראה מעל תא הרחצה שלה בזמן שהתקלחה ורקד מולה עירום בחדר ההלבשה שלהם.[9]
ב-7 בינואר 2020, בעיצומה של גל שריפות כבד במולדתה, אוסטרליה, הודיעה סטון על כוונתה לוותר על הגרין קארד שלה בארצות הברית ולחזור לאוסטרליה למאבק להגנת האקלים או, כפי שתיארה זאת, "מלחמת האקלים".[10]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1999 | אני, עצמי ואני | סטייסי דיקסון | |
| 2007 | West | סטייסי | |
| 2016 | Falling | שרה | |
| 2017 | החתונה | קלמנטיין | |
| 2022 | סוכן הצללים | הלן דוידסון | |
| Blaze | האנה |
סדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2001 | The Farm | סם קופר הצעירה | מיני-סדרה |
| 2008-2007 | מלאכים בלבן | אן-מארי פרסטון | 14 פרקים |
| 2011-2010 | Spirited | לינדה | 16 פרקים |
| 2019-2013 | כתום זה השחור החדש | לורנה מורלו | תפקיד ראשי (7 עונות); 89 פרקים |
| 2015 | קץ הילדות | פרטה ג'ונס | מיני-סדרה |
| 2018-2015 | סדר אותי | בת' | 5 פרקים |
| 2016 | מים עמוקים | טורי לוסטיגמן | מיני-סדרה |
| 2017 | פן זירו - גיבור במשרה חלקית | גנרל ביגורן | דיבוב; פרק: "Alpha, Bravo, Unicorn/A Game of Cat and Mouse" |
| 2018 | פיקניק בהאנגינג רוק | דורה לומלי | תפקיד ראשי; 6 פרקים |
| 2021 | Preppers | לקסי | פרק: "Shangri-La 2" |
| The Fungies! | אדמירל קראב | דיבוב; פרק: "Beefy Cruise" | |
| 2021 - 2022 | Firebite | אלאונה | 8 פרקים |
| 2023 | וולמניה (אנ') | פילומנה | פרק: "Life and Death" |
| One Night | האט | תפקיד ראשי; 6 פרקים | |
| Bay of Fires | רובין | 4 פרקים |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעל סטון, ברשת החברתית פייסבוק
יעל סטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יעל סטון, ברשת החברתית אינסטגרם
יעל סטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יעל סטון, באתר AllMovie (באנגלית)
יעל סטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Michaela McGuire, The 'kooky' life of Orange Is the New Black's Yael Stone, The Saturday Paper, 2015-05-02 (באנגלית)
- ^ Erin O'Dwyer, 'I'd rather be invisible': Orange is the New Black star Yael Stone speaks about stardom, West Coast Sentinel, 2016-10-02 (באנגלית)
- ^ Yael Stone On Orange Is The New Black, And Trying To Make It In New York, Junkee, 2013-08-05 (באנגלית)
- ^ Bennett, Laura (2013-08-23). "Meet the Australian Actress Who Does the Most Amazing Accent on Television". The New Republic. ISSN 0028-6583. נבדק ב-2020-06-28.
- ^ Breakout role for Aussie Yael Stone, au.news.yahoo.com (באנגלית)
- ^ Nellie Andreeva, Nellie Andreeva, Yael Stone Upped To Regular On ‘Orange’, Jonathan Adams On ‘Last Man Standing’, Deadline, 2014-06-14 (באנגלית)
- ^ https://twitter.com/yaelstone/status/883025580278546432, Twitter
- ^ 'Orange Is the New Black' Star Welcomes Baby Girl, Celebrity Parents (באנגלית)
- ^ Weiss, Bari (2018-12-16). "Opinion | The Cost of Telling a #MeToo Story in Australia". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-06-28.
- ^ Convery, Stephanie (2020-01-07). "'This is war': actor Yael Stone gives up US green card and will now live in Australia to fight climate change". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-06-28.