מודי ומאגני
| תרבות | תרבות הנורדים |
|---|---|
| אב | ת'ור |
  | |
במיתולוגיה הנורדית, מודי ומאגני הם בניו של ת'ור. שמותיהם מתורגמים ל"זעם" ו"אדיר", בהתאמה. רודולף סימק קובע שיחד עם בתו של תור, טרודר (אנ') ("כוח"), הם מגלמים את תכונותיו של אביהם.[1]
על מוצאם של מודי ומאגני מת'ור מעידים ההכרות "אביו של מודי" (faðir Móða, בהזמר של הימיר (אנ'), 34) ו"אביו של מאגני" (faðir Magna, בת'ורסדרפה (אנ') והפואמה של הורברד (אנ'), 53). סנורי סטורלוסון מאשר זאת (ההטעיה של גילבי (אנ'), 53, שפת השירה (אנ'), 4). על פי שפת השירה (17) מאגני הוא בנם של ת'ור והיוטונית יארנסקסה (אנ').
האדה הפואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני האחים מוזכרים בין הניצולים מראגנארוק באדה הפואטית הבלדה של ואפת'רודניר (אנ'):
— הבלדה של ואפת'רודניר (51)
האדה הפרוזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד תפקידו לאחר ראגנארוק, אין דבר שאנו יודעים על מודי, אבל בספר האדה הפרוזאית, שפת השירה, מאגני משחק תפקיד במיתוס הקרב של תור עם הרונגניר (אנ') הענק:
אבל הפטיש מיולניר היכה את הרונגניר באמצע ראשו, וריסק את גולגולתו לפירורים קטנים, והוא נפל קדימה על ת'ור, כך שרגלו שכבה על צווארו של ת'ור. ת'יאלפי היכה במוקורקלפי, והוא נפל במעט תהילה. לאחר מכן ניגש ת'יאלפי אל ת'ור והיה מרים את רגלו של הרונגניר מעליו, אך לא מצא כוח מספיק. ישר עלו כל האסיר, כאשר נודע להם שת'ור נפל, והיה מרים את הרגל מעליו, ולא יכול היה לעשות דבר. אז עלה מאגני, בנם של תור ויארנסקסה: הוא היה אז בן שלושה לילות; הוא השליך את רגלו של הרונגניר מעל תור, ואמר: 'ראה כמה זה חולה, אבא, שבאתי כל כך מאוחר: פגעתי במת הענק הזה באגרופי, אני חושב, אם נפגשתי איתו.' ת'ור קם וקיבל את פני בנו, ואמר שהוא בוודאי צריך להיות גדול; 'ואני אתן לך, אמר, את הסוס גולפקסי, שהרונגניר החזיק בו.' אז דיבר אודין ואמר כי ת'ור עשה רע לתת את הסוס הטוב לבן של ענקית, ולא לאביו.
ג'ון לינדאו עורך הקבלה בין מאגני ובנו של אודין ואלי שכן לשניהם יש אמא ענקית (רינדר (אנ') עבור ואלי) והם מגיעים להישג בגיל צעיר מאוד (ואלי רק בן יום אחד כשהוא הורג את הוד'ר, ובכך נוקם את מותו של בלדר).[2]
