מנצור מרזוק

**מנצור מרזוק**
לידה	חלב
פטירה	3 ביוני 1783; ג' בסיון תקמ"ג
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
השכלה	ישיבת בית יעקב (פירירא)
תקופת הפעילות	? – 3 ביוני 1783
רבותיו	ישראל מאיר מזרחי, ניסים חיים משה מזרחי, רפאל מיוחס

מנצור (או: מאנצור) מרזוק (נפטר ג' בסיון תקמ"ג, 1783) היה רב, דיין, פרשן תלמוד ודרשן בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחלב. אביו נפטר בטרם עת, ואמו שלחה אותו ללמוד עם אחיו, סעדיה, בישיבת בית יעקב פירירה בירושלים, שם למד תורה אצל הרב ישראל מאיר מזרחי, מחבר שו"ת פרי הארץ, אצל אחיו הרב נסים חיים משה מזרחי, מחבר ספר אדמת קודש וכן מפי הראש"ל הרב רפאל מיוחס, מחבר ספר פרי האדמה. היה לרב ומורה צדק בירושלים ולחבר בבית דינו של מהרי"ט אלגאזי.^[1]^[2] חתום על מספר תעודות מכתבים מרבני ירושלים, לעיתים כשני מיד לאחר הרב יום טוב אלגאזי.^[3]^[4]^[5]^[6] בין תלמידיו היו האחים בנימין נבון, מחבר ספר "פי שנים" ומרדכי נבון.^[2] הסכים על מספר ספרים, ביניהם: "עיני אברהם" לר' אברהם צפיג,^[7] "וחשב לו הכהן" (תקמ"ד) ו" ושב הכהן" (תקמ"ז) לרב אברהם כ"ץ.^[2]

נפטר בג' סיון תקמ"ג ונטמן בהר הזיתים.^[8] הספידו הרב אברהם סתהון^[9]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן פדהצור (שאלוניקי תקמ"ו): דרשות על סדר התורה. נדפס לאחר מות המחבר והובא לדפוס על ידי מרדכי בן יונה נבון.^[10]
קרבן אליצור (שאלוניקי תקל"ז) חידושים על מסכת עבודה זרה ושו"ת.^[11] בראשית הספר הסכמה מאת הראש"ל רפאל מיוחס.^[12]
צור תעודה (שאלוניקי תקמ"ג) חידושים ופלפולים על הלכות שלוחין לרמב"ם.^[13]
בית צור (בכתב יד)^[2]

חידושי תורה רבים ממנו מובאים בספר מחנה יאודה לרב יהודה קצין.^[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה פרומקין, תולדות חכמי ירושלם ג, עמ' 102-101.
חיד"א, שם הגדולים מערכת ספרים אות צ [ט] צור תעודה
יעקב שלום גפנר, מדרשו של שם, אות לב, אור השמש, ירושלים תש"ל, עמ' קנא-קנב
שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם - ה, סופיה, עמ' 266

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכם מנצור מרזוק, באתר "החכם היומי"
צור תעודה – רבי מנצור מרזוק, הספר ותולדות מחברו, באתר hebrewbooks (ארכיון)
איזידור זינגר, מ. פרנקו, ‏"מנצור מרזוק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
כרטיס הקבר של מנצור מרזוק, באתר הר הזיתים
מנצור מרזוק, דף שער בספרייה הלאומית
מרזוק, מנצור, ‏בן פדהצור, שאלוניקי, 1796 (בדפוס... מרדכי נחמן וחבירו חיים ליאון קלעי), באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )
מרזוק, מנצור, ‏ספר צור תעודה : סובב הולך על פרק ראשון שני ושלישי מה' שלוחין ... הרמב"ם ז"ל, נדפס פה שאלוניקי ; בדפוס ... מרדכי נחמן, 1783, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )
מרזוק, מנצור, קרבן אליצור, שאלוניקי, תקל"ז, באתר היברובוקס (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים" )

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ וינשטוק, יצחק בן משה יאיר, בוני ירושלים, ירושלים, תשל"ו, עמ' נו
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אריה פרומקין, תולדות חכמי ירושלם ג, עמ' 102-101.
^ ירון הראל, היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750—1950, Pe'amim: Studies in Oriental Jewry / פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 75
^ אלכסנדר לוצקי, The "Francos" and the Effect of the Capitulations on the Jews in Allepo / ה"פראנקוס" בחלב והשפעת הקפיטולציות על תושביה היהודים (משנת 1673 עד תקופת המהפכה הצרפתית), Zion / ציון ו, 1940, עמ' 77
^ שלמה חזן, מערכת ספרים, אות ק, כט, המעלות לשלמה, אלכסנדריה, תרנ"ד, עמ' פח
^ אליעזר בשן, אלמנת רבי שלום שרעבי, בתוך: אסופות, ו, עמ' קנב, קנח
^ גליס, יעקב, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ - ישראל - ג, ירושלים, עמ' רע"ו
^ אריה פרומקין, תולדות חכמי ירושלם ג, עמ' 102-101 ציין שנפטר בתקמ"ט, אך כבר בספרו של מרזוק "בן פדהצור" שנדפס בתקמ"ו מוזכר כי המחבר נפטר. על פי מצבתו, שהובאה אצל: יעקב שלום גפנר, אור השמש, עמוד קנ"ב, תאריך הפטירה הנכון הוא: תקמ"ג.
^ אברהם סתהון, דרוש י"ג למעלת היסורין, מלל לאברהם, ירושלים, תשמ"א, עמ' 120
^ לאה בורנשטיין-מקובצקי, ספרות ההלכה בתורכיה, יוון והבלקנים, בשנים 1750—1900, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 168
^ לאה בורנשטיין-מקובצקי, ספרות ההלכה בתורכיה, יוון והבלקנים, בשנים 1750—1900, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 171
^ צור תעודה – רבי מנצור מרזוק, הספר ותולדות מחברו, באתר hebrewbooks (ארכיון)
^ לאה בורנשטיין-מקובצקי, ספרות ההלכה בתורכיה, יוון והבלקנים, בשנים 1750—1900, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 170

[1] וינשטוק, יצחק בן משה יאיר, בוני ירושלים, ירושלים, תשל"ו, עמ' נו

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אריה פרומקין, תולדות חכמי ירושלם ג, עמ' 102-101.

[3] ירון הראל, היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1750—1950, Pe'amim: Studies in Oriental Jewry / פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 75

[4] אלכסנדר לוצקי, The "Francos" and the Effect of the Capitulations on the Jews in Allepo / ה"פראנקוס" בחלב והשפעת הקפיטולציות על תושביה היהודים (משנת 1673 עד תקופת המהפכה הצרפתית), Zion / ציון ו, 1940, עמ' 77

[5] שלמה חזן, מערכת ספרים, אות ק, כט, המעלות לשלמה, אלכסנדריה, תרנ"ד, עמ' פח

[6] אליעזר בשן, אלמנת רבי שלום שרעבי, בתוך: אסופות, ו, עמ' קנב, קנח

[7] גליס, יעקב, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ - ישראל - ג, ירושלים, עמ' רע"ו

[8] אריה פרומקין, תולדות חכמי ירושלם ג, עמ' 102-101 ציין שנפטר בתקמ"ט, אך כבר בספרו של מרזוק "בן פדהצור" שנדפס בתקמ"ו מוזכר כי המחבר נפטר. על פי מצבתו, שהובאה אצל: יעקב שלום גפנר, אור השמש, עמוד קנ"ב, תאריך הפטירה הנכון הוא: תקמ"ג.

[9] אברהם סתהון, דרוש י"ג למעלת היסורין, מלל לאברהם, ירושלים, תשמ"א, עמ' 120

[10] לאה בורנשטיין-מקובצקי, ספרות ההלכה בתורכיה, יוון והבלקנים, בשנים 1750—1900, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 168

[11] לאה בורנשטיין-מקובצקי, ספרות ההלכה בתורכיה, יוון והבלקנים, בשנים 1750—1900, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 171

[12] צור תעודה – רבי מנצור מרזוק, הספר ותולדות מחברו, באתר hebrewbooks (ארכיון)

[13] לאה בורנשטיין-מקובצקי, ספרות ההלכה בתורכיה, יוון והבלקנים, בשנים 1750—1900, פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 2001, עמ' 170

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]