משתמש:מיכל1234/טיוטה

ארכיטקטורה

בית הכנסת אוהל אהרון, בטכניון, תוכנן על ידי האדריכל אהרון קשטן ונבנה בשנת 1969 כמבנה ציבורי המיועד לבית כנסת ומשרת את כלל הסטודנטים, המבקרים והעובדים בטכניון. המבנה נבנה בהתאם לעקרונות הברוטליסטיות. מבנה בית הכנסת כלול במרחב שימור מוסדי 16 – הטכניון – קרית הטכניון בהתאם לתכנית המתאר המקומית לעיר חיפה אשר מספרה חפ/2000.

המבנה ממוקם בסמוך למרכז העובדים אשר ברחוב דוד רוז, מערבית למבני הפורום. המבנה מוקף מצפון וממזרח בחורש אורנים, כאשר רחבת בית הכנסת בעלת חשיבות אורבנית כחלל התכנסות מוגדר ופתוח. המבנה קרוי ע"ש אהרון יסלזון, אחיו של לודוויג יסלזון, שהיה אחד מהעשירים והמשפיעים ביותר בקהילה היהודית בארה"ב. המבנה משמש כבית כנסת מיום היווסדו, בשנת 1969. במהלך השנים לא חלו שינויים או התערבויות גדולות במבנה. בסוף שנות ה- 80 של המאה ה-20, הוקם לצד בית הכנסת בית המדרש בתכנונו של אדר' אסף קשטן, בנו של אהרון קשטן, מתכנן בית הכנסת. בתחילת שנות ה- 2000 , הוכנסו לבית הכנסת מזגנים בתכנון האדר' מנספלד – קהת וכן נוספה רמפת נגישות בחזית הדרומית ונפתח פתח נוסף למבנה אל הרמפה. בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בעצמה ולא מתחברת למכלול הקמפוס האוניברסיטאי, בדומה לבתי כנסת אחרים שנבנו בקמפוסים שונים בישראל, כגון בית הכנסת בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובית הכנסת בתל אביב, שתכנן מריו בוטה. הבניין יוצר חוויה וזו המטרה המרכזית שביקש האדריכל להוכיח בתכנון. בית הכנסת מציג שליטה וטיפול יחודי ביצירת מתח בין קונטרסטים, כגון יחסי פתוח – סגור, אטום – שקוף, מאורגן – אקראי. נוסף לכך, האדריכל השקיע תשומת לב ועבודה בפרטים הבניין כמו מרזבים, ברזיות, ריהוט, מחיצות, שילוט, חומריות וכן התייחסות לתולדות האדריכלות – הנושא בו התמחה האדריכל קשטן. בניין בית הכנסת הוא יצירה מופשטת שעומדת בפני עצמה והוא מצטרף לשני בתי כנסת אחרים שהוקמו בקמפוסים אחרים בישראל: בגבעת רם שתכננו היינץ ראוי ודוד רזניק ובתל אביב שתכנן מריו בוטה. שלושתם מבנים עצמאיים שלא קשורים לסביבתם, והם שונים מבית הכנסת בהר הצופים לדוגמה שתכנן רם כרמי והוא חלק בלתי נפרד מהמכלול המבני השלם. תכנון בתי כנסת (כמו העיסוק בתכנון כנסיות) הוא הזדמנות לזכך את השפה האדריכלית המקומית ובשנים עברו ניצלו האדריכלים את ההזדמנות ויצרו יצירות יפות ומרשימות

המצב היום הוא שלמרות שהתקציבים התנפחו, הדרדר התכנון והפך לסתמי וחלול. המצב משקף את מצב האדריכלים ומצב הלקוחות בארץ.

ראו גם

ראו עבודותיהם של נחום זולוטוב, מרדכי בן חורין, ברלין, מגידוביץ', היט, רטנר, נטל, קומט, אילן, שנברגר ולבסוף גם טולדנו, קאסוטו ונופר. בתום הרשימה שלפניכם ישנו פירוט של בתי הכנסת שכתבתי עליהם.

הערות שוליים