משתמש:Hagyst/ ישיבת כרמיאל
| ישיבת ההסדר/גבוהה כרמי-אל | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | התשס"ג–הווה |
| מייסדים |
הרב יעקב ידיד יעקב סופר הרב אלישע וישליצקי |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב יעקב ידיד |
| תלמידים | |
| 30 | |
| שונות | |
| ספרים | אוסף חוברות 'תבואות' |
| מיקום | |
| מיקום | בירנית 1 כרמיאל |
ישיבת כרמי-אל היא ישיבה גבוהה והסדר הממוקמת בעיר כרמיאל. הישיבה שואפת להיות מעמיקה ומגדלת תלמידי חכמים בעלי שאר רוח ועוצמה תורנית, הנושאים באחריות על עמם. בראש הישיבה עומד הרב יעקב ידיד.
הסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשנ"ג הוקם בכרמיאל הגרעין התורני 'אורות כרמיאל', הגרעין עבר מספר גלגולים, אך לא הצליח לגדול ולהתפתח. סיבה מרכזית לכך הייתה שראשי הגרעין לא גרו בעיר. עשר שנים לאחר הקמתו היה ברור שאין לגרעין המשכיות. בעקבות כך החליט יעקב סופר, חבר מועצת העיר מטעם המפד"ל, להקים במקום ישיבה, שתחזק את הגרעין תורני ובנוסף, תוסיף עוד מימד של השפעה והפצת תורה בעיר וברחבי הגליל. לצורך העניין, הוא גייס את בן מחזורו מהמדרשייה, הרב אלישע וישליצקי. הרב אלישע פנה לרב יעקב ידיד, ר"מ בישיבת 'ברכת יוסף' באלון מורה בבקשה לעמוד בראשות הישיבה. הרב ידיד הסכים וכדי לממש את אמונתו בהצלחת המהלך קנה בית בעיר. הישיבה הוקמה באלול ה'תשס"ג עם 30 תלמידים מתוכם שבעה בשיעור א'. שתי הקבוצות העיקריות של התלמידים היו מהישיבות אלון מורה ו'מרכז הרב', ראש הגרעין התורני היה הרב יצחק כהן, ראש הישיבה הרב ידיד ור"מ בגמרא היה הרב יחזקאל שטרן, בנו של הרב אריה שטרן, שהגיע עם קבוצת האברכים מישיבת 'מרכז הרב'. בשנתה הראשונה ליוותה 'קרן מורשת' את הישיבה, אך עם פירוקה בשנת ה'תשס"ד מתנהלת הישיבה באופן עצמאי תוך קבלת סיוע מגורמים שונים כמו 'קרן קהילות'. עם פתיחת זמן החורף הראשון, גילתה הישיבה שרבים מתלמידיה עזבו ונוצרה דילמה קשה אם להמשיך את קיום הישיבה. לאחר ההבנה שמהלך כזה כבר אי אפשר לעצור המשיכה הישיבה בעוז קדימה. לאחר שנים בודדות פרש הרב יצחק כהן מראשות הגרעין והרב יעקב ידיד החליף אותו בתפקיד. מאז משמש הרב ידיד בשני התפקידים.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישיבה מונה כ-30 בחורים ואברכים, 3 רמי"ם, ומגוון רבנים מעבירי שיעורים. הישיבה שואפת לגדול ולהתפתח ועל ידי כך להפיץ את התורה והאמונה בכרמיאל ובגליל כולו.
דרכה הרוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביסוד הישיבה פועם הרצון להקרנת תורה מבית המדרש החוצה, להאיר אור של טוב, של חסד, של גדלות אמיתית אישיותית וחברתית. להיות מוקד משיכה לתורה ואמונה ולהוסיף קידוש ה' בכל אזורינו. לימודי האמונה מקבלים מקום נרחב בישיבה. בלימוד אישי, בחברותות, בליווי של האברכים, ובשיעורים המותאמים לגילאים ולשלבים השונים מוצא כל אחד את דרכו האישית בהקשבה פנימית לדבר ה'. הרמי"ם בישיבה יחד עם הרבנים הבאים מבחוץ מרחיבים את דעתו של כל לומד. השילוב המופלא בישיבה בין תביעה אמיתית של לימוד רציני הן בגמרא והן באמונה לבין האווירה הנינוחה הקיימת בישיבה מאפשר לתלמיד לגדל ולפתח את אישיותו הרוחנית. ההחלטה מי מתגייס ולאיזה מסלול מתקבלת בהתייעצות בין הבחור ובין ה[[רב], כשההחלטה היא כמובן בידיו של הבחור עצמו.
סדר היום בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדר היום בישיבה מורכב משלושה סדרי גמרא, סדר אחד בעיון ושניים בבקיאות, סדר באמונה ושני שיעורי אמונה ביום לחבורה הצעירה.
רבני הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יעקב ידיד- ראש הישיבה, ר"מ בגמרא ומעביר שיעורים באמונה ובתנ"ך. הרב יחזקאל שטרן- ממייסדי הישיבה, הגיע עם קבוצת האברכים מישיבת 'מרכז הרב', ר"מ בגמרא. הרב דניאל שרשבסקי- הגיע בשנתה החמישית של הישיבה, בוגר ישיבת 'הר המור', ר"מ בגמרא ובאמונה. הרב יצחק לנגה- הגיע בשנתה השניה של הישיבה, בוגר ישיבת 'מרכז הרב', ר"מ באמונה. הרב אלעזר נאה- רב הישוב קשת, מעביר שיעורים שבועיים באמונה ובתנ"ך. הרב משה לוי- ר"מ בישיבת 'מעלה אליהו' בתל-אביב, מעביר שיעורים שבועיים בגמרא ובאמונה. הרב משה לסקר- ראש כולל צרור המור ור"מ בישיבת חיספין. מעביר שיעור בהלכות שבת ושיעור ב"שפת אמת". הרב יצחק לסלו- ראש המכינה הקדם צבאית בקצרין. מעביר שיעורים ולומד עם הבחורים באופן אישי.
הרב מור ברגמן- הגיע בשנתה השניה של הישיבה ועזב בשנתה השמינית, ר"מ בגמרא ובאמונה. הרב יצחק כהן- ראש הגרעין התורני לשעבר, העביר שיעורים באמונה ופרשת שבוע, עזב בשנותיה הראשונות של הישיבה.
הגרעין התורני[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרעין התורני 'אורות כרמיאל' מונה כיום 35 משפחות, מתוכן 70 מבוגרים וכ130 ילדים. הגרעין התורני שואף להיות חלק מהחיים בכרמיאל. המציאות התרבותית בעיר נבנית על ידי הציבור החי בה. חיי היום יום, הדאגה לזולת וההשפעה הרוחנית של כל יחיד מצטרפים למציאות הכללית ותורמים את חלקם בעיצוב הלך החיים הציבורי. הגרעין שואף להקרין מאור של אמונה על כל האזור ובכך להיות שותף עם כל הפועלים עם אל בגאולת עם ישראל. הגרעין עורך פעילויות רבות בעיר כגון חלוקת מנות חסד, פעילויות לילדים ולמבוגרים בחגים השונים, כולל בעלי-בתים, בית מדרש נשים, עזרה טכנית ורוחנית בנושא האבלות ועוד ועוד.