לדלג לתוכן

משתמש:Terors/טרור טכנולוגי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Terors.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Terors.

טרור טכנולוגי הוא טרור שמופעל באמצעים דיגיטליים וכימים (אב"כ). בעולם מכונה התופעה Target individuals[1].

אופי המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרור טכנולוגי, היא תופעה מסוכנת של פשע מאורגן לרוב, המחזיק בנשק אלקטרוני כימי ויכול לפרוץ כל התקן חשמלי ואלקטרוני באמצעות גל אור. לרוב, מדובר בארגון בינלאומי והוא תוקף יחידים ותשתיות במשך כל שעות היממה[2].

קבוצות הפשע או הפושעים הבודדים, עושים שימוש בנשק לא קטלני אך ממוקד, אותו ניתן לרכוש ואף לייצר בקלות[3]. המתקפה מתבצעת על ידי גופים שונים וקשורה לשחיתות בעסקים, לפשע מאורגן, לכתות ולממשל. האדם המותקף מתמודד עם מתקפות בדרגות שונות, אשר גורמות להכפשה, לחבלה, להטרדה, לפחד ופרנויה לסחיטה ואף להתנקשות בחייו. האנשים שמותקפים בטרור הטכנולוגי, מוטרדים באופן סמוי או גלוי וכדי למנוע את אמינותם, הם מאובחנים כסכיזופרנים.

הסיבות בשלן הופך אדם למטרה מגוונות כגון: גירושין, משמורות על ילדים, אהבה נכזבת, נקמה, הבדלי אמונות חברתיות, פוליטיות או דתיות ולכסף, אך הסברה הרווחת היא, שגם גורמים צבאיים וביטחוניים עושים שימוש בטרור הטכנולוגי.

ההתקפה בטרור הטכנולוגי מתבצעת על ידי גזים (הפצת אדים ביו כימיים) והמותקפים נפגעים גופנית ופסיכולוגית ונזקקים לטיפולים רפואיים פסיכולוגים ופיזיולוגים.

דרכי המתקפה / טכנולוגיות ידועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטרור הטכנולוגי, מתאפשר באמצעות טכנולוגיות חדשות בשילוב היכולת לפרוץ ולעקוב אחר מכשירים אלחוטיים ובין היתר באמצעות: לייזרים, מכשירי רנטגן, קרני פלזמה וכלי נשק אנרגטיים נוספים. במכשירי הטלפון הניידים, בטאבלטים, במחשבים נייחים, בשלטי אינפרא ובכל מכשיר ורשת (סלולרית, אינטרנטית, במצלמות, ב-בלוטוס, ועוד כל עוד הם משדרים וקולטים בתדרים ועוצמות משתנות), מסליקים משדר לייזר. בעת מתקפה מכוונים את נקודת הלייזר (באמצעות מערכות הנחיה), אל עבר נקודה ספציפית של הקורבן בעוד גל השידור מצוי בתדר 8123 אודיו.

המתקפה מתבצעת בשני אופנים: בכינון ישיר - בקו ישר לקורבן ובאמצעות רשת הסלולר – בזמן שהתא (האנטנה) הסלולרי משמש כמתווך ליעד השידור (לקורבן). היא מתרחשת 24 שעות ביממה דרך רשת החשמל ובאמצעות נורית הבקרה של מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, בין היתר באמצעות:

  • מקררים – אל חיישן המקרר מועבר תדר שמשבש את פעולת התרמוסטט - גורם למקרר לעבוד ללא הפסקה וליצור שדה מגנטי שמגביר את אפקט החומר אותו מרססים אל עבר הקורבן.
  • מזגנים – שידור להרקה ומשם חדירה לרשת (מהמזגנים). גם ברכבים מתבצעת תקיפה דרך חיישן המזגן – נטרול התרמוסטט והגברת השדה האלקטרומגנטי.
  • כלי רכב – שידור בכינון ישיר מחלונות הרכב, או דרך מערכות החשמל של הרכב ושידור ישיר באמצעות שלט הרכב.
  • טלפונים ניידים – שידור תמידי גם כשטלפון הנייד סגור. באמצעות התקן הבלוטוס ניתן לשדר אנרגיה נקודתית לגוף הקורבן.

מתקפת טרור טכנולוגי מתבצעת באמצעות שלושה אמצעים: חומר כימי, יתוש אלקטרוני מתקפת תדרים (רעש פגיעה במוח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חומר כימי – מתקפה באמצעותה מרססים באמצעות שידור חומר כימי. לחומר הכימי תכונות מזיקות: חומצי וגורם לכוויות כימיות, מכיל אלמנט זרחני שגורם לזיהוי, עושה ריאקציה עם העור מתקשה וקשה להסרה, מגביר חום וקרינה אלקטרומגנטית יחד עם השידור וגורם לפצעים, מגביר ווליום, מזוהה על ידי רשת הסלולר (קולט שידור 24/7). את החומר הכימי ניתן לרסס בכל מרחב ציבורי ופרטי ומשום שהוא משמש כמשדר ומכפיל את קרן האור, ניתן לחדור באמצעותו זכוכית והפגיעה במטרה תתממש לא רק בקו ישיר.
  • יתוש אלקטרוני מונחי לייזר[4] – מתקפה באמצעותה נורה יתוש אלקטרוני (בדומה לחץ). היתוש מכיל חומר כימי אשר חודר באופן תת-עורי ויוצר בליטה בעור (בדומה לצ'יפ) לשם משדרים את הרעש שגורם לפציעות קשות לרבות כוויות. כדי למנוע את החמרת הפגיעה, יש לנקות במהירות את החומר הכימי. היתוש נשלט על ידי מערכת ההפעלה במכשיר הנייד ובאמצעות קרן אור שמשודרת מהבלוטוס. במהלך המתקפה ניתן להגביר את השידור על ידי אנרגיית מכשיר הקורבן, או הרשת הסלולרית כך שניתן להגיע לכל מקום.
  • רעש – מתקפה באמצעות משדר המפיק רעש חזק אשר עובר מהאוזן, חודר אל המוח ויוצר פגיעה במערכת העצבים עד חירשות. כדי למזער החמרה יש לנקות את האוזן.
  • מתקפת סייבר התקפת הסייבר מתלווה למתקפות הפיזיות, באמצעותה מנטרלים ועוקבים אחרי כל האמצעים הדיגיטליים של הקורבן - אשר אינו מודע לכך שהוא מנותק רוב הזמן מתקשורת.

האזורים המותקפים הם בעיקר: העיניים, האוזניים, הפנים, הצוואר ויתר אברי הגוף. הנזקים האופציונליים הם: פציעות, כוויות, כאבים, פגיעה בשמיעה, פגיעה בראייה, לתרדמת ובלבול, עד מצב של ניתוק מהמציאות (כאשר מתקיימת קרינה אלקטרומגנטית למוח ופגיעה במערכת העצבים), דלקות, כאבים, התכווצויות שרירים.

הכרת הרשויות בתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרור טכנולוגי היא תופעה מוכרת בעולם וכך גם בישראל. המכירים בתופעה טוענים כי, המתקפה עלולה לפגוע בכל אדם ומשום שהיא לא משאירה עקבות, היא מהווה איום אסטרטגי על המדינה, על הדמוקרטיה ועל אזרחיה ולמרות זאת, רשויות המדינה מעלימות עין מהטרור הטכנולוגי וכך גם חברות הסלולר[5].

נפגעי, תומכי ומאמיני מתקפת הטרור הטכנולוגי, טוענים כי הטכנולוגיה משמשת את המדינה, או לחלופין ארגון פשע מרושת שולט במדינה ועל כן העדר התמיכה. אם הרשויות יכירו בתופעה ויתמכו בה, ניתן יהיה להתמודד עם ההתקפות במספר מישורים: לכידת העבריינים, התקנת פילטרים על רשת הסלולר, ערכת זיהוי לחומר הכימי, יצירת אנטי דוט לחומר, חקיקה נגד האמצעים הזמינים (לייזרים וכדומה).

נפגעי טרור טכנולוגי מעידים כי הפושעים מכפישים את הקורבנות בטענה שהם חולי נפש וזאת על מנת להשתיק את הקורבנות ולא להעניק תוקף למתקפת הטרור הטכנולוגית.

טרור טכנולוגי בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העלייה במספר הקורבנות בארצות הברית, הפשע בארצות הברית אינו מוכחש. מחלקת המשפטים בארצות הברית (DJO) ערכה בשנת 2009 סקר ממשלתי, לאחריו הצהירה כי חלה עלייה במספר המוטרדים. במחקר אותו ערכה מחלקת המשפטים באותה השנה, אומת כי 3,398,630 קורבנות דיווחו על פשעים טכנולוגים, ו- 13.1% מהקורבנות דיווחו כי הותקפו לפחות 3 פעמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך יתום