משתמש:The devious diesel/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זיהוי אירועים באוסף מיתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת המחול של ז'אן באבילה

כללי:להקת מחול של הרקדן הצרפתי ז'אן באבילה
סך הכל תמונות: ...
מקום האירוע: אולם אהל שם בתל אביב
תאריך האירוע: אוקטובר-נובמבר 1957
אישים שידוע כי נכחו באירוע: ז'אן באבילה (צר'), הבלרינה קלר סומבר Claire Sombert, הרקדן דירק סאנדרס (צר'), הרקדן ז'ראר און Gerard Ohn, הרקדנית ג'ובאנקה בייגוביץ' Jovanka Biegovitch, הרקדן
מחול ומצב רוח, דבר, 15 בנובמבר 1957
דבורה ברטונוב, באלט באבילה, דבר, 15 בנובמבר 1957
עזריה רפפורט, באלט באבילה, מעריב, 28 באוקטובר 1957
ע.ז., באלט באבילה, דבר, 1 בנובמבר 1957
הערות: מודעת האירוע

הזיהוי הוא בעיקר על פי הדמיון במספר תמונות לתמונות בכתבה "מחול ומצב רוח" ב"דבר" מ-15 בנובמבר (גם השער של דבר השבוע באותו גיליון הוא של ז'אן באבילה. יש צילומי רקדנים ובעיקר רקדניות נוספים הצמודים לצילומים אלו ב-1957. אני לא בטוח שכל הצילומים הם מאותו אירוע. יתכן ורקדניות הקנקן ומספר צילומים נוספים שייכים למופע "שעשועי פאריס" שהוצג בקיץ 1957 וכלל מופע של רקדניות קנקן. כמו כן, יש שני צילומים של ריקודים בחוץ, כנראה במסגרת פסטיבל מחול כלשהו וכנראה לא בחורף, לפי הבגדים הקצרים של חלק מהנוכחים.

זיהוי מקבצים באוסף דן הדני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי היא קבוצת הכדורעף הזרה?
  • קובץ הכולל את המילים "שחקנים מנחיתים נקודה במשחק כדורעף בינלאומי בגביע אירופה לאלופות במוצאי שבת האחרונה", מ-1972. לא הצלחתי לקשר לאירוע ודאי. השחקנים הישראלים משתייכים להפועל עין המפרץ/כפר מסריק, על פי חליפות האימון שלהם. הקבוצה הישראלית התמודדה ב-1972 בגביע האלופות. בשלב הראשון ניצחה את אקדמיקה ספאדה (Academica Spada) מציריך שבשוויץ. המשחק אכן התקיים במוצ"ש 28 באוקטובר 1972. אבל בכתבות המקדימות מצוין שהקבוצה השווייצרית הגיעה רק עם 7 שחקנים ובצילומים רואים 8. אין על החולצות של הקבוצה הזרה שום זיהוי חוץ ממספר השחקן. כמו כן, לא מצאתי שום צילום בעיתונות הישראלית או בגוגל תמונות של הקבוצה הזרה באותם זמנים שיעיד על חולצות הפסים שבתמונות. עין המפרץ גברה עליהם ושיחקה מול מודנה פאניני (אנ') מאיטליה, אחת הקבוצות החזקות באירופה עד היום. המשחק בישראל התקיים באמצע השבוע כך שזה פחות מתאים לתיאור הראשוני של הקובץ. גם כאן לא נמצאו תמונות בעיתונות הישראלית ותמונות של הקבוצה האיטלקית מלפני 50 שנה לא העידו על שום תלבושת עם פסים. חיפשתי גם בשנים הסמוכות ולא מצאתי משהו שיכול להתאים. אי לכך, המקבץ עדיין לא מזוהה.

תחת הקטגוריה Fifteen government of Israel יש 121 צילומים שעוסקים במסע הדילוגים של קיסינג'ר בניסיון להשלים את הסכם ההפרדה בין ישראל לסוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים וישיבת ממשלה שנועדה לאשר עקרונות מקדימים להסכם או את ההסכם עצמו. הצילומים מתחלקים לשני אירועים (ואולי שלושה):

  1. פגישה לילית של קיסינג'ר עם אבא אבן, בהשתתפות דיניץ וקנת קיטינג. המקום כנראה מלון המלך דוד בירושלים (שייך לרשת מלונות דן ומול היציאה יש גדר, כך שזה לא דן בת"א). יש מאותו לילה לא מעט תמונות של דיין מאותו מלון. אבל, לא רואים את דיין מצולם עם מישהו מהאנשים האחרים. לכאורה, על פי הצילומים. נכנס למלון, דיבר בטלפון עם מישהו ואחר כך לא ברור מה עשה. בצילום שמספרו 61942585 רואים אדם המחזיק בידו ברושור, או חוברת קטנה, שעליה כתוב ThisWeek ו-Shavuot. כנראה ברושור שמוציא המלון לאורחיו. חג השבועות היה ב-1974 בתאריך 27 במאי, כך שכנראה יש למקם את האירוע בטווח של שבוע לפני עד שבוע אחרי ה-27 במאי. כמו כן, בצילום אחד רואים את אבא אבן מדבר למיקרופונים, כשלצידו קיסינג'ר. כלומר, יש למצוא אירוע שבו אבן מסר תגובה לעיתונאים בתחילת או בסיום הפגישה. לחלק זה ניתן לייחס אולי את הידיעה ספקות ירושלים, דבר, 23 במאי 1974 והמשכה (שהיא החשובה לענייננו) ספקות הממשלה, דבר, 23 במאי 1974 והתמונות בצילומים של קיסינג'ר מחד ומגעים להקמת ממשלה מאידך, מעריב, 22 במאי 1974. כדאי לשים לב לעניבתו של דיניץ בצילום במעריב, שדומה בדוגמתה לעניבתו המופיעה בצילום שמסתיים ב-443.
  2. ישיבת הממשלה, אולי בבוקר שלמחרת.
  3. תמונות של ספיר, רבין ושמעון פרס שהן חשוכות. אולי בגלל צילום בתוך חלל פנימי. מעניינת התמונה של רבין שיושב ליד שולחנות מחוברים ולא שולחן גדול.

תחת השם של המקבץ "שר החוץ של ארה"ב, הנרי קיסינג'ר, נפגש עם מנהיגי ממשלה ישראלים", מופיע צילום 61901093 שבו עניבת קיסינג'ר דומה לעניבה של הצילום קיסינג'ר, אבן, סיסקו, מעריב, 19 במאי 1974. באותו מקבץ גם תמונות מפגינים נגד יוזמת קיסינג'ר.

נווה אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונתן גפן, מלחמת בני אור, דבר, 21 ביוני 1968, המשך

זיהוי שחקני נבחרת ישראל 1966[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל במשחק נגד הולנד עד 23 בתאריך 19 באוקטובר 1966

הרכב על פי אתר rsssf: מיקי מיכאלי, ישעיהו שווגר, דוד פרימו, שמואל רוזנטל, מנחם בלו, שאר ישוב בן ברוך, יחזקאל חזום, מרדכי שפיגלר, רחמים טלבי, משה רומנו, ראובן יאנג. סה"כ 11 שחקנים בהרכב הפותח.

הזיהוי שלי: עומדים משמאל לימין: מיכאלי, רוזנטל, פרימו, ?, בלו, ?. כורעים משמאל לימין: חזום, שפיגלר, טלבי, יאנג, רומנו.
נשארו לא מזוהים שווגר ובן ברוך ומצד שני, הראשון מימין והשלישי מימין בשורת העומדים בצילום. לגבי בן ברוך, אין לי מושג. לגבי שווגר, האמצעי הגבוה זה לא שווגר. אולי זה הימני כי הוא שעיר כמו ששווגר היה. אבל שווגר היה יותר מוצק ממנו, כך שהזיהוי לא ודאי. גם הזיהויים של חזום וטלבי הם לא ב-100%. כל היתר בטון יצוק.

ישראל רוזנבלט, צ'יריץ': "המטרה ..." (כולל סגל השחקנים המלא), מעריב, 16 באוקטובר 1966
יעקב ברוש, "בליץ" הולנדי בפתיחה מוטט את נבחרת ישראל האיטית-1:4 (כולל ההרכב במשחק), מעריב, 20 באוקטובר 1966

בין היתר שיחקו בהולנד הצעירה: וים סורביר, וילם ואן הנחם, Willy van der Kuijlen - כוכב פ.ס.וו שסבל בהמשך משליטת קרוייף ואיאקס בנבחרת הולנד, וים יאנסן.

אום בוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסף דן הדני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפוש על פי המילה "היופי" - "תל אביב זכתה לסלון היופי הראשון שלה לגברים", מאמר מתאים זאב רב נוף, שוויון לגבר גם ביופי, דבר, 10 ביולי 1969, טיפול קוסמטי לגבר, למרחב, 7 ביולי 1969

ביקור עוזי ברעם באופקים ובשדרות, 1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות "הברגה" - "זרקור" במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"זרקור" (כת'יב אבו אל ערוק) ו"הברגה" הם שני אזורים שולטים שנמצאים על חלקו הצפוני של ציר החת"ם (כונה "חזיזית" במפת קוד "סיריוס" באזור זה), בצפון מערב חצי האי סיני. סביב שני אזורים אלו התנהלו מספר קרבות במהלך מלחמת יום הכיפורים בין צה"ל וצבא מצרים.

הערכות הצבאות 6 באוקטובר 1973 בשעה 1400

ערב המלחמה הייתה גזרת זרקור-הברגה באחריות חטיבה 14, בחלק הצפוני של גזרת אחריותה, כשסמוך לזרקור נמצאת גזרתו הדרומית של חטיבה 275, החטיבה המרחבית הצפונית בסיני, שמפקדתה ישבה במחנה בלוזה. המעוז היחיד שהיה בגזרה זו היה "חזיון" שנמצא מצפון לגשר פירדאן (מצוי כ-9 ק"מ ממערב להברגה). תעוז לא מאויש בגזרה היה "מרור" כ-8 ק"מ מצפון מערב לזרקור. הברגה היה תעוז מאויש על ידי פלוגה ח' של גדוד 184 מחטיבה 14.[1] זרקור היה אזור שולט שנמצא מצפון להברגה.
מהעבר המערבי של תעלת סואץ נערך הצבא המצרי עם הדיוויזיה השנייה (דיוויזיית חי"ר). הדיוויזיה השתייכה לארמייה השנייה ותוגברה בחטיבה 24 מדיוויזיה 23 וב-2 גדודי קומנדו. בחלק הצפוני, מול זרקור, נערכה הדיוויזיה ה-18

ביומיים הראשונים של הלחימה התקדמו המצרים רק עד ציר לקסיקון. אולם צה"ל סבר, בגלל חוסר מודיעין, שהגיעו עד ציר החת"ם. למצרים ניתנה פקודה להגיע לדרך החת"ם ב-8 באוקטובר. במקביל נערכה באזור אוגדה 162 עם חטיבה 217 ובה 71 טנקים וחטיבה 460 עם שני גדודים של 25 טנקים כ"א, כשחטיבה 500 בעתודה ועדיין בשלבי צבירת כוח.[2]

התקפות 9-12 באוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]