נחי וייס
 | |
| נחי וייס, פראג, אוגוסט 2019 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1988 (בן 35) ט"ז בכסלו תשמ"ט ירושלים, ישראל |
|---|---|
| לאום | יהודי |
| תחום יצירה | זמר יוצר, סופר, משורר, מיסטיקה יהודית |
נחי וייס (נולד בט"ז בכסלו ה'תשמ"ט, 24 בנובמבר 1988) הוא מוזיקאי, משורר וכותב ישראלי. שיריו והגיגיו מתפרסמים בכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית, ועד כה פרסם שני ספרים.
ילדותו ונערותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
וייס נולד ברובע היהודי בירושלים ובילדותו החל לכתוב, לנגן ולשיר במקהלות הילדים. הוא למד ביידיש בתלמוד תורה תורה ויראה של חוג נטורי קרתא השמרנים – הידועים בהתנגדותם החריפה לציונות – בשוק מאה שערים. ב-1999 עבר לתלמוד תורה אמשינוב בשכונת בית וגן בירושלים וזכה לקשר קרוב עם האדמו"ר הרב יעקב אריה מיליקובסקי. בדרכו הלוך ושוב מבית הספר נחשף לפיגועי טרור קשים של האינתיפאדה השנייה.
במשך השנים שימש וייס כמרואיין ואורח בנושאי מיסטיקה יהודית, חרדים, צילום ותקשורת[1][2], ואף ייעץ באותם נושאים בהפקות ומחקר בגופים מסחריים ופרטיים.
הוא נלווה ולמד מהצלמים אלכס ליבק ומנחם כהנא, שבאו לסקר ולתעד התרחשויות בשכונות החרדיות וחצרות החסידים. באותו זמן נמנה עם החלוצים שהסתננו בלילות לקבר יוסף בשכם במטרה להעלות את המודעות על נטישת המתחם המתמשכת והכמיהה לשוב לשם תחת ריבונות ישראלית. הוא תיעד את הנסיעות הללו ביומנים וצילומי סטילס – מה שהפך בשנת 2018 לספר הראשון המקיף את כל מאורעות קבר יוסף וקורותיו, ומתאר את עולמם הרוחני של חסידי ברסלב המסכנים עצמם כדי להגיע לשם.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 החל וייס רשמית לכתוב חדשות וכתבות מגזין לעיתון שעה טובה, בעריכתו של אשר צוקרמן, לצד העיתונאים אהרן קליגר, אריה ארליך ובנימין גרנות. במהלך עבודתו העיתונאית סיקר בין היתר את אירועי פינוי גוש קטיף וההפגנות בירושלים, סיור בתוככי המוקטעה ברמאללה, סופת האיירן שפגעה בחוף המזרחי של ארצות הברית בסוף חודש אוגוסט 2011, וערך תחקירי פרופיל מעמיקים על דמויות כאריאל שרון, הרב יצחק דוד מורגנשטרן ואהוד בנאי. עוד ראיין ניצולי שואה ודמויות במערב ומזרח אירופה, ביניהם את מי שהיה חברותא של הרוגוצ'ובר בלבוב ואת Majed el-Shafie שנמלט מגזר דין מוות במצרים והקים את הארגון הבינלאומי One Free World International, ואף פרסם לראשונה[3] את פסק ההלכה של הרב יצחק יוסף המתיר להאזין למוזיקה בימי ספירת העומר.
בדצמבר 2005, בפריימריז על ראשות הליכוד בין בנימין נתניהו לסילבן שלום ומשה פייגלין, היה וייס פעיל ורכז פריימריז בתא החרדי למען נתניהו. לקראת סוף היום ושעת ההכרעה הגיע נתניהו לחניון בנייני האומה בירושלים שם עודד את הפעילים החרדיים ודרבנם למאמץ אחרון להבאת מתפקדים. נתניהו גרף 44.4% מהקולות – והקשר בין הפעילים החרדיים ונתניהו זכה לביקורות חריפות בעיתונות החרדית, בראשם עיתון משפחה שגינה את תופעת "השחורים בליכוד" בסדרת כתבות.
בפברואר 2006, בעת שהמתין וייס עם ארבעה מחבריו בטרמפיאדה של צומת אריאל לכיוון ירושלים, מחבל פלסטיני שהגיח מפורד טרנזיט ניסה לירות בהם מרובה סער קלשניקוב מטווח אפס, אך האירוע בנס לא הסתיים בטרגדיה בשל מעצור בנשק[4].
בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2007, היה בין פעילי השטח של מטה שלומי אמונים בביתר-עילית, שהביאו את מאיר רובינשטיין לראשות העיר ברוב של 60% בתום מערכת בחירות קשה וסוערת מול ראש העירייה המכהן יצחק פינדרוס.
ב-2011 התגורר וייס בניו יורק, משם כתב לעיתון בקהילה. עם חזרתו לישראל הפך לכתב רשמי בעיתון בקהילה ובאתר האינטרנט החרדי החדש כיכר השבת[5].
במהלך השנים 2012 עד 2015 השלים וייס לימודי תקשורת מטעם מעריב-מקור ראשון תחת שרביטם של העורך אורי אליצור וערן בר-טל, לימודי דיפלומטיה והסברה במרכז הבינ"ל לדיפלומטיה ציבורית, ולימודי דוברות פוליטית ועזרה פרלמנטרית במרכז הישראלי להכשרה פוליטית[6] שהקימה מיכל שיר, לימים חברת הכנסת מטעם סיעת הליכוד. במהלך 2013 שימש כעורכו הראשי של העיתון היומי "נכון להיום", וביוני 2014 החל וייס לשמש כדוברה הפוליטי ועוזרה הפרלמנטרי של יו"ר ועדת הפנים של הכנסת חברת הכנסת מירי רגב. וייס ליווה את רגב בתקופה הסוערת של חטיפת שלושת הנערים, מבצע צוק איתן ודיוניה הקשים של ועדת הפנים של הכנסת בסוגיות ערביי ישראל. באחד הדיונים סילקה רגב את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מסיעת בל"ד ועוררה סערה. באותה תקופה קראה רגב להשעות את חברת הכנסת חנין זועבי ממליאת הכנסת, להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק ולהטיל מאסר על מיידי אבנים. במסגרת זו יזם וייס וקידם הצעת חוק להסרת מיסים מתושבי הדרום על בניית חדרי מיגון.
באפריל 2014 נמנה וייס עם מייסדי אתר האינטרנט חרדים10 שיועד להתחרות באתרים החרדיים הבולטים בחדרי חרדים וכיכר השבת[7]. וייס שימש כעורך[8][9], יחד עם כתב החרדים בערוץ הראשון, איציק הלפרין, שם פרסם כתבות חדשותיות, כתבות מגזין וטורים פובליציסטיים. בסוף השנה פרשו שניהם בשל חילוקי דעות עם העורך הראשי דוד רוטנברג.
בשנת 2015 החל וייס להצטרף כמתופף וכצלם דוקומנטרי במסעות הכליזמרים הירושלמים לגרמניה, צ'כיה, סיביר[10] ואוקראינה. באותה שנה החל גם להופיע, לשיר ולנגן בגיטרה גרסאות כיסוי לבוב דילן ומאיר אריאל. בשנת 2017 החל וייס לשמש כעורך תוכן באגף התקשורת במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך השנה נמנה עם החוג "אותיות פורחות" לספרות וקולנוע בהנחיית השחקן והמורה ברוך ברנר והמשוררת רבקה מרים.
בדצמבר 2018 הוציא לאור בהוצאה עצמית את הספר "קבר יוסף – כך נפרצה הדרך"[11], מסמך דוקו-היסטורי[12] בן 450 עמודים המתאר את כל אירועי קבר יוסף משחר ההיסטוריה ועד ימינו, בשילוב מאות תמונות ומסמכים, ובמרכזו פרופיל מקיף ומעמיק על עולמם הרוחני והמעשי של חסידי ברסלב החלוצים במאבק לסלילת הדרך לשכם מחדש. הספר נמכר במהלך 2019 בלמעלה מ-1,000 עותקים בעברית.
בפברואר 2020 פרסם וייס, בערב השקה משותף עם הזמר אריאל זילבר, תערוכת צילומים דוקומנטרית וכתב עת מגזיני "בני חורין מוקפי חומה"[13][14], על חייהם ועולמם של נערים ונערות בני המגזר החרדי לשעבר.
ביולי 2020, לרגל שנת העשרים למאיר אריאל, הוציא וייס גרסת כיסוי בעיבוד חדש לשירו 'מדרש יונתי' (ירוקות, 1988), שבחיי אריאל הוחרם בתחנות השידור[15][16].
במהלך 2022 יצא לאור הספר האנתולוגי-אמנותי "מותק החושך[17]" המקבץ כתבים, שירה והגיגים שכתב במהלך השנים ותצלומים של הצלם הדוקומנטרי ריקו אורלנדו היאז ממרילנד ארה״ב. הספר הופק על ידי היאז בפראג שבצ׳כיה, ויצא לאור בישראל במהדורה עברית בנובמבר 2022 על ידי ספרי ניב. קטעים מתוכו מתפרסמים בעברית[18] ומתורגמים, ואחרים מופצים בשרבוטי גרפיטי על קירות בירושלים במסגרת "קירותיי אומרים שירה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחי וייס האתר הרשמי
- נחי וייס ברשת החברתית פייסבוק
- Nachi Weiss ברשת החברתית אינסטגרם
- The Story of One Man’s Battle for Biblical Joseph, Breaking Israel News, 25 October 2018
- הוא היה נער גבעות ועכשיו הוא מתעד את העולם החרדי, ידיעות ירושלים, 15 ביולי 2020
- יצחק טסלר, החברותא שלו: ממאה שערים - לרב הרוחני, מאיר אריאל, באתר ynet, 14 ביולי 2020
- נחי וייס על הביצוע לשירו של מאיר אריאל, אש זרה, נדב הלפרין, כאן מורשת, 26 ביולי 2020
- גילוי, יצירה, קהילה וגעגוע / 'חשיפה', בלוג הצילום של הארץ, 7 באוקטובר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הטלוויזיה הגרמנית, כמה קשה לעזוב את הקהילה החרדית בירושלים?, באתר Y-Kollektiv, 2020
- ^ אשר קשר, המהפכה של נחי, באתר ידיעות אחרונות, 10 ביולי 2020
- ^ נחמן וייס, חדשות 'שעה טובה', במדבר, כ"ו אייר תשס"ח
- ^ הנהג 'סחט' את ההדק אבל כדור לא יצא
- ^ נחמן וייס, ביבי, עכשיו תורך, באתר כיכר השבת, 14 ביוני 2011
- ^ סיפורי הצלחה - המרכז הישראלי להכשרה פוליטית
- ^ חרדים 10 בפרסומת השקה היוצאת נגד בחדרי חרדים, באתר מזבלה, 5 באפריל 2014
- ^ אלכסנדר כץ, 'חרדים 10' הושק: קבלו את הפרטים על האתר שיתחרה ב'בחדרי חרדים' וב'כיכר', באתר אייס
- ^ יצחק לוין, כל החרדים 10?, באתר קול חי, 4 באפריל 2014
- ^ Исполнение музыки с бутылками на голове
- ^ נחמן וייס, קבר יוסף כך נפרצה הדרך, ראשונה, ירושלים ישראל: סיפורו של אחד האתרים הנפיצים והמרתקים במזרח התיכון, 2018
- ^ קבר יוסף: כך נפרצה הדרך, באתר הספרייה הלאומית, תשע"ט 2018
- ^ אשר קשר, הוא היה נער גבעות ועכשיו הוא מתעד את העולם החרדי: המהפך של נחי וייס, באתר ידיעות אחרונות
- ^ תערוכת בני העולם החרדי לשעבר, באתר בני חורין / מוקפי חומה
- ^ רוקדת ברבים (מדרש יונתי) נחי וייס, באתר יוטיוב
- ^ אש זרה: הגומלין בין היוצר לאוהביו, באתר כאן מורשת, 26 ביולי 2020
- ^ נחי וייס, מותק החושך - שירים געגועים ומסעות, פראג, צ'כיה: ספרי ניב, GRAVITY, 2022, עמ' 320
- ^
נחי וייס, איאד אל־חלאק לא יכול לרוץ, באתר הארץ, 4 ביוני 2020
