ניקולאי פטרושב
 | |
| לידה |
11 ביולי 1951 (בן 72) סנקט פטרבורג, ברה"מ  |
|---|---|
| מדינה |
רוסיה |
| השכלה |
|
| צאצאים |
דמיטרי פטרושב |
| תקופת הפעילות | 2008–2024 (כ־16 שנים) |
| דרגה | גנרל ארמייה |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המינהל לביטחון פנים של שירות הביטחון הפדרלי, מנהל שירות הביטחון הפדרלי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת צ'צ'ניה השנייה | |
| עיטורים | |
| גיבור הפדרציה הרוסית | |
| תפקידים אזרחיים | |
| עוזרו של נשיא רוסיה ומזכיר המועצה הרוסית לביטחון לאומי | |
  | |
ניקולאי פלטונוביץ' פטרושב (רוסית: Патрушев, Николай Платонович; נולד ב-11 ביולי 1951 בלנינגרד, ברית המועצות), מדינאי רוסי ואיש שירותי הביטחון. מכהן כעוזרו של נשיא רוסיה. קודם לכן היה מנהל שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה ולאחר מכן המזכיר ה-13 של המועצה לביטחון לאומי של הפדרציה הרוסית.
ב-1974 גויס לשירות הקג"ב, ומילא שורה של תפקידים במסגרת הארגון. בשנים 2008-1999 כיהן כמנהל החמישי של שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, ולאחר מכן מונה כמזכיר ה-13 של המועצה לביטחון לאומי של הפדרציה הרוסית, ושירת בתפקיד זה עד להחלפתו ב-12 במאי 2024 על ידי סרגיי שויגו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרושב נולד בלנינגרד. אביו, פלטון איגנאטייביץ' פטרושב, שירת כמלח בצי הסובייטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. אימו, אנטונינה ניקולאייבנה, היא כימאית בהשכלתה. במהלך המצור על לנינגרד שירתה כאחות רפואית, ולאחר המלחמה עבדה בחברת בנייה.
פטרושב למד בבית הספר תיכון בלנינגרד והיה בן כיתה של בוריס גריזלוב. הוא הוסמך כמהנדס ספינות ב-1974, לאחר שסיים לימודים במכון לבניית ספינות בלנינגרד (כיום האוניברסיטה הטכנו-ימית הממלכתית של סנקט פטרבורג).
ב-1974 הצטרף פטרושב לקג"ב הסובייטי ומאז שירת בשורה של תפקידים בשירותי ביטחון המדינה של ברית המועצות, ולאחר מכן של הפדרציה הרוסית. בשנים 1974–1975 הוא עבר קורסי הכשרה של הקג"ב. ב-1975 החל פטרושב לעבוד במחלקה לסיכול ריגול של הקג"ב במחוז לנינגרד, כעבור זמן התמנה לראש השירות למאבק בהברחות ושחיתות
מיוני 1992 עד 1994 כיהן כשר לביטחון המדינה של רפובליקת קרליה בצפון רוסיה. ב-1994, מנהל השירות הפדרלי לסיכול ריגול, סרגיי סטפאשין מינה אותו לראש המינהל לביטחון פנים של שירות הביטחון. לאחר פיטוריו של סטפאשין ב-30 ביוני 1995, מונה פטרושב לתפקיד סגן ראש מחלקת הפיקוח והארגון של שירות הביטחון הפדרלי.
בחודשים מאי-אוגוסט 1998 שימש פטרושב כראש מינהל השליטה של האדמיניסטרציה הנשיאותית הרוסית. באוקטובר 1998 הוא מונה לסגן מנהל שירות הביטחון הפדרלי וראש מינהל הביטחון הכלכלי.
ב-9 באוגוסט 1999 מונה פטרושב על ידי בוריס ילצין לתפקיד מנהל שירות הביטחון הפדרלי. הוא שימש בתפקיד זה במשך 9 שנים. בתקופה זו התרחשו ברוסיה מספר גדול של פעולות טרור המוניות והיו קולות שדרשו את החלפתו של פטרושב, אולם הוא הצליח להישאר בתפקידו ואף רשם לזכותו הצלחות רבות בסיכול פעולות טרור ובלכידת מתכנני ומבצעי פעולות טרור. בשנת 2001 קודם לדרגת "גנרל ארמייה" - הדרגה השנייה בסדר הדרגות בצבא רוסי. בשנת 2003 הוענק לו תואר גיבור הפדרציה הרוסית עבור שירותו למען ביטחון המדינה. בנוסף, במהלך שירותו הוענקו לו עיטורים נוספים. פטרושב ידוע כחובב כדורעף מושבע, ובשנים 2004–2009 כיהן במקביל גם כנשיא התאחדות הכדורעף הרוסית.
ב-12 במאי 2008 מינה אותו הנשיא דמיטרי מדבדב לראש מועצת הביטחון, ארגון ייעוץ נשיאותי בתחומי ביטחון לאומי. בתקופת כהונתו של פטרושב בתפקיד, הורחבו סמכויות הארגון באופן משמעותי. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל".
ב-23 בדצמבר 2023 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי פטרושב עומד מאחורי חיסולו של ראש קבוצת וגנר יבגני פריגוז'ין.[1]
ב-12 במאי 2024, לאחר בחירתו המחודשת של ולדימיר פוטין כנשיא רוסיה, הודיע האחרון על שורת חילופי גברי בצמרת השלטון הרוסית, במסגרתה מונה סרגיי שויגו כמחליפו של פטרושב בתפקיד ראש מועצת הביטחון של רוסיה. יומיים לאחר מכן הוכרז על מינויו של פטרושב לתפקיד עוזרו של נשיא רוסיה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטרושב נשוי ואב לשני בנים. אחד מהם, דמיטרי פטרושב, שימש כשר החקלאות הרוסי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הביוגרפיה באתר לנטה-פדיה (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אסף רוזנצוייג, דיווח: כך יד ימינו של פוטין חיסל את פריגוז'ין, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2023
| הקודם: ולדימיר פוטין |
ראשי שירות הביטחון הפדרלי 9 באוגוסט 1999 - 12 במאי 2008 |
הבא: אלכסנדר בורטניקוב |