סוגד (מחוז)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מדינה |
 טג'יקיסטן |
|---|---|
| בירת המחוז | ח'וג'נד |
| תאריך ייסוד |
27 באוקטובר 1939  |
| על שם |
ולדימיר איליץ' לנין, סוגדיאנה |
| שטח | 25,200 קמ"ר (דירוג: 3) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 2,823,900[1] (דירוג: 2, 1 בינואר 2022) |
| ‑ צפיפות | 112.1 נפש לקמ"ר (דירוג: 3, 1 בינואר 2022) |
| קואורדינטות | 39°30′N 69°00′E / 39.5°N 69°E |
| אזור זמן | UTC +5 |
  | |
סוגד (בטג'יקית: Вилояти Суғд; ברוסית: Согдийская область, תעתיק: סוגדייסקאיה אובלסט; בפרסית: ولایت سغد, תעתיק מדויק: ולאית סע'ד) הוא מחוז בצפון-מערב טג'יקיסטן. במחוז ישנם כשליש מהאדמות החקלאיות בטג'יקיסטן, והוא מייצר כשני שלישים מהתמ"ג במדינה. המחוז משתרע על פני 25,200 קמ"ר ובירתו היא העיר ח'וג'נד.
היסטוריה של האזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוגדיה הייתה ממלכה מרכז אסיה שקמה במאה ה-6 לפנה"ס והתפשטה לאורכו של נהר אמודריאן (כיום נהר סירדריה). הממלכה כיסתה חלקים מאוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, אפגניסטן וצפון מזרח איראן של ימינו. במשך תקופה, העיר העיקרית הייתה מרקנה (Marakanda), שהייתה בעבר בירתה של הממלכה. סוגדיה הייתה ממלכה חשובה במסחר העתיק ושיחקה תפקיד מרכזי בסחר בין מזרח ומערב, ובשינויי התרבות הדת והסחר באזור.
סוגדיה הייתה ממלכה מרכז-אסיתית שהייתה תחת השלטון האחרון של המלך והאושאנא וכיסתה חלק ממסלול הסוחר בין סין לרומא בעת העתיקה. העיר מרקנה, הבירה של סוגדיה, הייתה נקודת מרכז בסחר בהודו, סין ורומא. הממלכה קמה במאה ה-6 לפני הספירה ונפלה בידי הוהאושאנים במאה ה-7 לפני הספירה. כתוצאה מכך, הממלכה התפרקה למדינות קטנות יותר. מרקנה, הבירה העיקרית, שיחקה תפקיד חשוב בסחר ובתרבות באזור והייתה נחשבת לעיר מרכזית באזור.
סוגדיה או סוגדיאנה בכללותה השתרעה באזור שבין אוזבקיסטן, טג׳יקיסטן וקזחסטן של ימינו, והתאכלסה על ידי הסוגדים ומיעוטים נוספים ממערב אירו-אסיה הגדולה. בין עריה המרכזיות ניתן למנות את בוכרה (Bukhara), קאש (Kesh), סמרקנד (Samarkand) וחוג׳נד (Kaujand).
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022 אוכלוסיית המחוז מנתה כ-2.82 מיליון בני אדם - 28.56% מתושבי המדינה. הרכב האוכלוסייה של המחוז בשנת 2010 היה 84% טג'יקים, 14.8% אוזבקים, 0.6% קירגיזים, 0.4% רוסים ו-0.1% טטרים.[דרוש מקור]
מאפיינים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוגדים היו סוחרים על דרך המשי שנהנו מהגנת השליטים התורכים בדרכם ליעדיהם המסחריים, בתמורה להובלת סחורות פיתוח מסחרי והפצת ידע בתחומים שונים, ביניהם קליגרפיה, גיאוגרפיה של האזור, דת ועוד.
בתיאורים סיניים קדומים תוארו הסוגדים כ״עם המשונה ביותר עלי אדמות, שאנשיו מתעניינים רק בכסף ודת - והפצתן לאורכם ולרוחבם של אלפי מילין״. (דרוש מקור)
בפתגם שהיה נפוץ בקרב עמי האזור (בעיקר באזור מערב אירו-אסיה הגדולה) נטען כי: ״אין טורקי מיושב ומתורבת שחי בעיר ללא אדם מתוחכם לצידו, ואין אדם מיושב ומתורבת שחי בעיר ללא טורקי שיגן עליו״ (ניסוח חופשי מטורקית), כלומר ההגנה הטורקית קריטית לפיתוח וקדמה, והפיתוח והקדמה קריטיים להצלחה הטורקית.
דבר זה מצביע על היחס בין הסוגדים ויכולותיהם במסחר ופיתוח ידע, ובין ההגנה שנדרשה להם לניהול ענייניהם.
גם במהלך האביב הערבי ב2011 היו מי שצעקו בהפגנות כי נדרש ״טורקי עם נבוט״ כלומר הגנה טורקית משמעותית יותר.
שפת הסוגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפתם של הסוגדים הושפעה רבות מעמי האזור ולמעשה כמעט כל מקורותיה הגיעו מבחוץ, בעיקר מעמי האזור שהתיישבו לאורכה של דרך המשי.
דבר זה כשלעצמו מעיד על חשיבותם המסחרית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא טג'יקיסטן ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.