פורטל:השפה העברית/הידעת?/36

המילה "מַטְאֲטֵא" היא מילה יחידאית בתנ"ך. היא מוזכרת בספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק כ"ג: ”וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד, וְאַגְמֵי-מָיִם; וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד, נְאֻם ה' צְבָאוֹת”. בתלמוד הבבלי מסופר כי החכמים התקשו בהבנת מילה זו, ולבסוף הבינו אותה מתוך שיחתה של שפחתו של רבי. הם, עצמם, הכירו מטאטים. אך הם כינו את המטאטא במילה "מכבד". למילה "מטאטא", כמו גם לשורש ט.א.ט.א. אין הקבלה מוכרת בשום שפה אחרת, מלבד העברית. מקור המילה והשורש אינם ידועים.