פורטל:חיפה
|
המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית, השוכן בצפון ישראל - בערים חיפה ועכו ובסביבותיהן. המרכז כולל את אתרי העלייה לרגל הבהאים העיקריים ואת המבנים המשמשים משכן למוסדות הבינלאומיים של הדת, ובהם מבני משרדים, בתים לעולי רגל, ספריות, ארכיונים, מרכזי מבקרים, מקדשים וגנים נרחבי ידיים. שורשיו של המרכז הבהאי העולמי בשהותו של הבהאא אללה בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני, במחצית השנייה של המאה ה-19.
כל הפעילות הבהאית במישור הבינלאומי מרוכזת על ידי המרכז הבהאי העולמי, ובכלל זה ניתוב משאבים וקבלת החלטות המשליכות על הדת הבהאית כולה. בית הצדק העולמי השוכן בחיפה הוא הסמכות העליונה של הדת, והוא נעזר בפעולותיו במרכז ההוראה הבינלאומי הסמוך ובמוסדות הבהאים האחרים.
מבני המרכז הבהאי העולמי וסביבותיהם, ובמיוחד המתחם הבהאי על הר הכרמל ומתחם אל-באהג'ה בעכו, מעוצבים בקפידה, תוך שימת דגש על יופי, אסתטיקה ועיצוב נופי הנחשבים לעקרון חשוב בדת הבהאית. הם מהווים מוקד עלייה לרגל לבהאים מרחבי העולם, ויעד תיירותי לתיירים ולמבקרים אחרים. בשנת 2008 הוכרזו 26 ממבני המרכז השוכנים ב-11 אתרים שונים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית.
|
מאפיין בולט, שהפך לסמל בתי הזיקוק לנפט בחיפה, הוא ה"לֶבֶּנִיוֹת" - צמד מגדלי קירור למים, המוזרמים אליהם ממתקני הזיקוק. המגדלים, שגובהם היה 76 מטר, זכו לכינוי הזה בגלל צורתם, שהזכירה את צנצנות הלֶבֶּנִיָה שנמכרו בארץ בעת הקמתן (1939). בשנת 2008 הפסיקו הלבניות לשמש לקירור, ובתי הזיקוק משתמשים בעזרים מודרניים יותר לקירור המים. ב-2011 החלה בניית פיגומים סביב הלבנייה המערבית, כדי לשקם את המבנה הרעוע, כחלק מהפיכתו למרכז מבקרים. אך ב-2020 קרס חלקה העליון של הלבנייה המזרחית. לאחר הקריסה הורתה עיריית חיפה, על ביצוע סקר מבנים מסוכנים במתחם בתי הזיקוק וכן על שיקום ושחזור מבנה הלבנייה שקרס.
- 1873–1877 נג'יב אפנדי אל-יאסין
- 1877–1881 אחמד אפנדי ג'לבי
- 1881–1884 מוסטפא בר אל-סאלח
- 1885–1903 מוסטפא פאשה אל-ח'ליל
- 1904–1910 ג'אמל צאדק
- 1910–1911 רפעת אל-צאלח
- 1911–1913 אברהים אל ח'ליל
- 1914–1920 חסן שוכרי
- 1920–1927 עבד אל-רחמן אל-חאג'
- 1927–1940 חסן שוכרי
- 1940–1951 שבתי לוי
- 1951–1969 אבא חושי
- 1969–1973 משה פלימן
- 1974–1975 יוסף אלמוגי
- 1975–1978 ירוחם צייזל
- 1978–1993 אריה גוראל
- 1993–2003 עמרם מצנע
- 2003–2003 גיורא פישר
- 2003–2018 יונה יהב
- 2018–2024 עינת קליש-רותם
- 2024– יונה יהב
ערך מרכזי: התפתחות אורבנית של חיפה
שכונות עיקריות: מרכז הכרמל - הדר הכרמל - המושבה הגרמנית - העיר התחתית - נווה שאנן - כבאביר - בת גלים - אחוזת שמואל - חליסה - קריית חיים - קריית שמואל - רמת ויז'ניץ - כרמל מערבי - כרמל צרפתי - דניה - קריית רבין (קריית הממשלה המחוזית בחיפה)
מבנים מוניציפליים וממשלתיים: בניין עיריית חיפה - מגדל המפרש
מוזיאונים: מוזיאון העיר חיפה - מוזיאון חיפה לאמנות - מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל - המוזיאון לתולדות המחשב האישי בישראל - מוזיאון הכט - קסטרא - המוזיאון הימי הלאומי - מוזיאון ההעפלה וחיל הים - מוזיאון רכבת ישראל - המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס - מוזיאון דגון - מוזיאון מאנה כץ
מבני ציבור שונים: מרכז קונגרסים בינלאומי חיפה - מגדל חברת החשמל - בית החולים האיטלקי - אצטדיון סמי עופר - ממגורות דגון - מגדל אשכול - בית הכט - בית הגפן - בית החסד - גשר רושמיה
| מפה סכמטית של המושבה הגרמנית – מסומנים מספרי הבתים של הטמפלרים שנותרו עד ימינו (המספרים מציינים את מספרי הבתים בשדרות בן-גוריון) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מפה סכמטית של המושבה הגרמנית – מסומנים מספרי הבתים של הטמפלרים שנותרו עד ימינו (המספרים מציינים את מספרי הבתים בשדרות בן-גוריון) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוניברסיטת חיפה (מגדל אשכול) - הטכניון - האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה - המרכז האקדמי כרמל - שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך - המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה - האקדמית גורדון - בית הספר הריאלי - בית בירם - הפנימייה הצבאית לפיקוד - בסמ"ת - גן החיות הלימודי חיפה - מרכז חינוך ליאו בק - מפגשים ברכס
מתקנים: אצטדיון סמי עופר - היכל הספורט רוממה - אצטדיון קריית אליעזר
קבוצות:
ראו גם: כדורגלני מכבי חיפה - מאמני מכבי חיפה - כדורגלני הפועל חיפה - מאמני הפועל חיפה
 |
 |
 |
גורדי שחקיםמוסדות תרבות ואמנות
|
פסטיבליםגניםמרכזי מסחר ובילוי
|
שרידי יישובים קדומים |
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בחיפה:
רכבת ישראל (בשחור), כרמלית (בכחול), מטרונית (בצהוב), רכבל חיפה (בירוק), רכבלית (באדום) ותחנות אוטובוסים מרכזיות מרכזית המפרץ ומרכזית חוף הכרמל
מוזיאון ההעפלה וחיל הים ע"ש דוד הכהן סוקר את ההיסטוריה הימית הצבאית של מדינת ישראל - מימי ההעפלה - העלייה הבלתי ליגאלית לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ודרך ההיסטוריה של חיל הים הישראלי מאז הקמתו ועד ימינו.
המוזיאון, שהוקם ב-1969, קרוי על שם דוד הכהן, ממנהיגי היישוב העברי. המוזיאון ממוקם סמוך למוזיאון הימי הלאומי.
במרכז המוזיאון מוצגת ספינת המעפילים "אף על פי כן" של המוסד לעלייה ב' שהשתמרה במלואה. הספינה הפליגה ב-1947 עם 434 מעפילים וסופה שיורטה בידי משחתת בריטית, ומעפיליה הוגלו לקפריסין. במלחמת העצמאות הוסבה כאוניית חיל הים וב-1969 נלקחה למוזיאון העפלה במשכנו הישן. בבטן הספינה מצויים דרגשי השינה של המעפילים ומוצג חזיון אורקולי על ההעפלה.
המוזיאון מציג את הקשר הישיר בין ההעפלה, הפלי"ם והשירות הימי של ההגנה לפני הקמת המדינה, לבין ראשית הקמתו ופועלו של חיל הים.
בחצר המוזיאון מצויה ספינת הטילים הראשונה של חיל הים, "אח"י מבטח", וכן הצוללת "אח"י גל", תותחי החיל, ספינות אויב וסירות מחבלים.
בכניסה למוזיאון מצוי גשר הצוללת "אח"י דקר", שנמשה מן הים ב-1999, 34 שנים לאחר טביעתה.
- רשימת ערכים חסרים בנושא חיפה שכדאי לכתוב!
- כתבו או תרגמו כל הערכים החסרים שכדאי לכתוב - רשימה אוטומטית שנוצרת על פי אתר ויקינתונים.