פורטל:מדעי החברה/הידעת?/53

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקשורת:

חבר הכנסת פארס חמדאן בשידור עם אנשי קול ישראל בערבית יצחק בן עובדיה ושאול בר חיים, 1952
חבר הכנסת פארס חמדאן בשידור עם אנשי קול ישראל בערבית יצחק בן עובדיה ושאול בר חיים, 1952

תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.

סוציולוגיה:

הסוציולוג הומי באבא דן בכיבוש ובקולוניאליזם באופן שונה מהסוציולוגים שקדמו לו. התפיסה ההיברידית של הומי באבא מתנגדת לראייה דיכוטומית של כובש מדכא מול נכבש מדוכא. לדעתו, אין זה מדויק לדבר על דיכוי תרבותי של עולם המערב כנגד המזרח בתקופה הקולוניאלית, אלא יש מפגש תרבותי, בו כולם משפיעים על כולם והתוצאות הנן פרי של הכלאה בין הצדדים.

טענתו שונה מהסיפרות הפוסקולוניאליסטית, שנשענה על הדיכוטומיה מזרח מול מערב. לפי באבא, אף השלטון הקולוניאליסטי ספג ערכים ומאפייני תרבות מהחברה הנשלטת. בנוסף, מעבר לכיבוש הפיזי, הנחיל השלטון הקולוניאליסטי למקומיים גם חשיפה לתרבות אחרת והגדרה מחודשת של זהותם העצמית.

ההודים, לדוגמה, למדו מהאנגלים פרק בהלכות שלטון ובבניית אומה, ידע שאיפשר להם, בסופו של דבר, להתקומם נגד האנגלים ולדרוש עצמאות.