פורטל:פמיניזם/ערך נבחר
מיתוס היופי: על השימוש ביצוגים של יופי נגד נשים הוא ספר עיון מאת נעמי וולף, אשר יצא לאור בשנת 1991. הטיעון המרכזי בספר הוא כי במקביל לשיפור מצבן של נשים מבחינה בזירה הציבורית, המאפשרת להן גישה להשכלה, ותעסוקה, וכך גם לשיפור מצבן הכלכלי, כך עלתה גם הציפייה כי תיצמדנה לסטנדרטים בלתי אפשריים של יופי גופני, ושחוסר היכולת לעמוד בסטנדרטים אלו (המובנה מראש, מכיוון שהסטנדרטים בתנועה מתמדת לקיצוניות גדולה יותר), מוביל נשים להישאר במצב בו הן מרגישות לא-מספיק טובות. שגם נשים מצליחות מקצועית או במובנים אחרים, עדיין מרגישות ככישלון, וכתוצאה חוות שנאה עצמית ודיכאון. ככל שיתאמצו יותר לעמוד בסטנדרט הבלתי אפשרי, יוציאו יותר כסף, יעבירו את גופן שינויים קוסמטיים וכירורגיים - כך נשים יותר נשלטות על ידי הפטריארכיה. על פי וולף, מיתוס היופי הוא תכתיב התנהגותי, ולא באמת קשור למראה חיצוני: הוא קובע את ההכרח לבסס את זהותן של נשים על מידת יופיין, במאמץ בלתי נלאה להגיע למצוינות נשית.