קובלאי חאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קובלאי חאן
ᠰᠡᠴᠡᠨ ᠬᠠᠭᠠᠠᠨ
לידה 23 בספטמבר 1215
האימפריה המונגוליתהאימפריה המונגולית האימפריה המונגולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1294 (בגיל 78)
שושלת יואןשושלת יואן בייג'ינג, שושלת יואן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מונגוליהמונגוליה בורחאן חלדון, מונגוליה
בן או בת זוג צ'בי (127018 בפברואר 1294)
Tëgülun
Bayaujin Khatun
Khökhlun Khatan
Qoruchin Khatun
Nuhan
Nambui
Talahai khatun
Sugedasi עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Borjigin
אב טולוי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Sorghaghtani Beki עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Dorji
Wanze
Yuelun
Wuluzhen
Yuelie
Nangjiazhen
Asudai
Qoridai
Boyalun
Bantu
Shireki
Princess Jeguk
Hutulu Temür
Nomugan
Mangala
ג'ינגים
Tamachi
Khökhechi
Auruyvci
Ayachi
Togoon
Kuokuochu
Shilin עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר סין יואן
18 בדצמבר 1271 – 18 בפברואר 1294
(22 שנים)
Emperor Bing of Song
טמור חאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוּבּלַאי חַאןמונגולית:Хубилай хаан, סינית מסורתית: 忽必烈‏; 12151294) היה מנהיג צבאי, חאן האימפריה המונגולית בשנים 1260–1294, מייסד שושלת יואן הסינית והקיסר הראשון שלה. נכדו של ג'ינגיס חאן והשלים את חלומו לכבוש את סין. אחיו של קובלאי חאן - הולאגו, היה מייסד השושלת האילח'אנית בפרס.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובלאי (או חובלאי או חיבלאי) חאן היה בנו הרביעי של טולוי ונכדו של ג'ינגיס חאן.

ב-23 בספטמבר 1215, כבש ג'ינגיס חאן, יחד עם בנו הצעיר טולוי, את בירת סין, רונגדו, בייג'ין של היום. באותה העת על אדמת מונגוליה בעמק נהר אונון ילדה סורגהאטני (או סורחטאני) בקהי חטון את בנה השני. כשחזר מאותה מלחמה, טולוי העניק לבנו הקטן את השם קובלאי ולחש את השם הזה שלוש פעמים באוזנו[1].

קובלאי התחנך ביחד עם אחיו תחת הנחיית אמו סורגהאטני, שגידלה אותם להיות מנהיגים ורחבי דעת. קובלאי התאמן באומנויות לחימה, למד מדעים ואת השפה והתרבות הסינית. היה ידוע באינטליגנציה והשכלתו. בבית המשפט קראו לו קובלאי סצ'ן (החכם). בחייו טיפח סביבו זרים רבים. בין מוריו היו הנזיר חי-יון, מומחה לבודהיזם, ז'או בי וטו מו, חכמים סינים שלימדו אותו על תורתו של קונפוציוס.[2]

כשנתיים לאחר כיבוש סין והפלת שושלת ג'ין (1115–1234), קיבל קובלאי חאן הצעיר את השליטה על חלק משטח ממחוז חביי, בו התגוררו כעשרת-אלפים בתי אב. כיוון שהיה חסר ניסיון, אפשר "יד חופשית" לפקידים המקומיים. מיסוי יתר ושחיתות הביאו להגירת משפחות איכרים רבות מהאזור בשליטתו. כתוצאה מכך, קטנו הכנסות השליט ממיסוי. אולם, השליט הצעיר הבין מהר את היתרון כשליט עם ייחוס משפחתי, והורה על רפורמות בחביי. אמו - סורגהאטני, שהייתה הדמות החזקה בשושלת לאחר מות אביו - שלחה פקידי ממשל רעננים כדי לסייע לשינוי, חוקי המס שונו, ורבים מהאיכרים שהיגרו שבו לאדמותיהם.

ניצחון בצפון סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1251, כשאחיו מונגקה חאן עלה לשלטון על האימפריה המונגולית, קובלאי קיבל מעמד של משנה למלך, ואת הניהול של צפון שטח סין. קובלאי הוביל מסעות מלחמה מוצלחים שם ובאזורים שמסביב, אך בניגוד למנהיגים צבאיים מונגולים קודמים, הוא נהג באיפוק כלפי העם שכבש. הוא ניהל היטב את הטריטוריה שלו, כך שהיבול החקלאי במחוז חנאן גדל. הוא השכיל גם להגדיל את ההוצאות על שירותי הרווחה במחוז שיאן. קובלאי גם הקים בירה צפונית חדשה בשאנגדו והקיף עצמו ביועצים סינים כדי לסייע לו עם האוכלוסייה המקומית[3].

הכתרה ומלחמת אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת האזרחים הטולויית
עם מות אחיו מונגקה, ב-1260 ירש קובלאי את השליטה באימפריה כולה. תחת שלטונו, האימפריה זכתה לתקופה של שגשוג.

בשנת 1259, מונגקה נהרג בקרב בעת לחימה נגד שושלת סונג הסינית בדרום. לקובלאי נודע שאחיו הקטן, אריק (או אריג) בוקה, מונה במקומו כחאן הגדול. בעקבות כך, קובלאי כרת שביתת נשק עם הסינים וחזר הביתה, שם נלחם נגד אחיו על התואר[3].

בשנת 1260, הוכרז קובלאי כחאן הגדול. אולם, ב-4 השנים הראשונות של קובלאי כחאן גדול, שלטונו לא הוכר באופן מלא בכל חלקי האימפריה. הוא היה מעורב במלחמת האזרחים הטולויית נגד אחיו הצעיר אריק בוק על תואר החאן הגדול, עד שאריק נכנע בפניו בשנת 1264. לאחר כניעת אריק, שלטונו הוכר בכל רחבי האימפריה.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטונו השתרע על מונגוליה ועל סין. האימפריה שגשגה בתקופתו, והוא הרחיב את גבולותיה, כשהישגו הבולט ביותר היה השלמת כיבושה של סין וסיפוחה לתחומי האימפריה, אשר הושלם בשנת 1279. הוא תמך בתרבות הסינית, בה גילה עניין עוד מגיל צעיר, ופעל לקידומה. הוא שיקם מבני ציבור, פיתח והרחיב דרכים, שיפץ והרחיב את התעלה הגדולה והנהיג את השימוש בשטרות כסף.

בהשפעת התרבות הסינית קיבל על עצמו את הדת הבודהיסטית, אבל גילה סובלנות גם כלפי דתות אחרות, ואף הניח למיסיונרים נוצריים להגיע לסין על מנת להפיץ את דתם. בחאן של קובלאי היו כ-40 יועצים בני לאומים והשקפות דתיות שונות.

בירתו הייתה חאנבליק (או גם דאדו) (כיום בייג'ינג), ובנוסף לה הקים גם את בירת הקיץ וארמון הקיץ שלו, שאנגדו (מוכר גם כ"זאנאדו" או "קסאנאדו"). מספר אירופאים ביקרו את האימפריה בזמנו, הנודע בהם הוא מרקו פולו. מרקו פולו בילה 17 שנים לצד החאן וכתב על כך בספרו "על המגוון של העולם" בו תאר את קובילאי כשליט החזק ביותר בעולם[4].

קובלאי חאן אימץ מערכות ורעיונות סיניים רבים. עם זאת, הוא גם הקים היררכיה חברתית שהציבה את המונגולים בראש ואת האיכרים הסינים בתחתית. הוא מינה זרים לתפקידים רבים בממשל, כולל הסוחר וההרפתקן הוונציאני מרקו פולו, שחי בסין במשך שנים רבות. בנוסף, קובלאי חאן יצא לשורה של מסעות צבאיים יקרים ובלתי מוצלחים שמומנו על ידי עבודת הכפיים של האיכרים הסינים[3].

בשנת 1279, עמדה בפני קובלאי דילמה קשה: מה לעשות הלאה? עם צבא ענק שהיה צריך לפרק או להמשיך להאכיל בעלויות אדירות. לכן העסיק קובלאי את הצבא במשימות כיבוש גרנדיוזית.

קובלאי חאן פתח במלחמה נגד וייטנאם. ובמקביל ניסה להגיע להסכם עם בורמה בדרכי שלום. ניסיונות אלו כשלו, בבורמה (מיאנמר) נדרש צבאו להילחם בתנאי אקלים טרופי וכנגד צבא מקומי שכלל מאות פילים. הצבא המונגולי נסוג, אולם בשנת 1283 הם פתחו במתקפה חדשה והצליח. הצבא בורמה הובסו לחלוטין, והשליט שלהם נעלם בג'ונגל. בשנת 1285 השליט בבורמה הסכים לקבל את השלטון המונגולי. אבל אנשי החצר הרגו את מלכם בשנת 1287 והמלחמה החלה מחדש.

לסיכום, נסיונותיו לכבוש את וייטנאם, בורמה וג'אווה נחלו כישלון וכך גם הפלישות המונגוליות ליפן. כן הצליח לכבוש את קוריאה וחייבה להעלות לו מס.

בערוב ימיו, פיתח קובלאי הרגלי אכילה ושתייה מופרזים, בפרו לאחר מותה של רעייתו האהובה צ'בי ובנו ג'ינגים. קובלאי נפטר בפברואר 1294, בגיל 79. שלטון שושלת יואן נמשך עוד כ-30 שנה, עד שמרידות סיניות הובילו לקריסת השושלת בשנת 1368[3].

קובלאי חאן באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של קובלאי חאן הונצחה בשירו של המשורר האנגלי סמיואל טילור קולרידג', "קובלא חאן", וכן בשירה של להקת RUSH - "זאנאדו".

בנדיקט וונג משחק את קובלאי חאן בסדרת הטלוויזיה מרקו פולו, אשר בה קובלאי הוא אחת הדמויות הראשיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Weatherford, Jack (2004). Genghis Khan and the Making of the Modern World. New York: Broadway Books. ISBN 978-0-609-80964-8.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קובלאי חאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


החאן הקודם:
מונגקה חאן
החאן הגדול של האימפריה המונגולית החאן הבא:
צ'נגזונג חאן
הקיסר הקודם:
הקיסר בינג
קיסר סין הקיסר הבא:
צ'נגזונג חאן
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.