קריית לוזה
 | |
| שומרוני בקריית לוזה | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב | 300 |
| קואורדינטות | 32°12′12″N 35°16′12″E / 32.203399°N 35.270081°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
קריית לוזה (בערבית: قرية لوزة, בכתב שומרוני: ࠒࠓࠉࠕ ࠋࠅࠆࠄ) הוא יישוב שומרוני הנמצא בראש הר גריזים, צפונית להר ברכה ודרומית לשכם, ואשר לתושביו אזרחות ישראלית ואזרחות פלסטינית.
קריית לוזה היא אחת משני האזורים השומרוניים היחידים בעולם (האזור השני הוא השכונה השומרונית בחולון נווה פנחס).
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש הר גריזים ישבו שומרונים עוד מאז התקופה הפרסית, בתל העתיקות שבראש ההר נחשפו מבנים עירוניים ששימשו למגורים. בהר מספר אתרים המקודשים לבני העדה והם עולים לרגל להר בשלושת הרגלים. את הקרקעות של קריית לוזה רכשו השומרונים בשנת 1780 לערך[1]. במטרה שתשמש את בני העדה לחגיגות הפסח ועבור בית קברות[2]. בתקופת חג הפסח נהנו להקים במקום אוהלים לשהות בהם שמונה ימים[3]. קרקעות נוספות באזור נרכשו על ידי חוסיין, מלך ירדן עבור השומרונים, שעליהם נתן חסות, במסגרת מדיניותו להגן על קהילות מיעוט שבשטחו[4]. חוסיין גם אפשר לבני הקהילה בחולון, בעת שלטון ירדן בשנים 1948–1967, להגיע בפסח למקום[5].
מבנים ראשונים נבנו בקריית לוזה בתקופת שלטון ירדן, אך השומרונים עדיין לא התגוררו במקום בדרך קבע, אלא רק בשלושת הרגלים[6]. בנוסף נסלל בתקופה זו כביש גישה לראש ההר, במטרה לפתח את התירות במקום[7]. לאחר מלחמת ששת הימים סייע הממשל הצבאי הישראלי, בראשות מושל שכם צבי עופר, בשדרוג המתחם השומרוני בהר גריזים וקריית לוזה, כולל שיפוץ מבנים, שיקום דרכי גישה והקמת גידור[8]. בפסח 1968 הותקנו לראשונה טלפונים על הר גריזים[9].
בפברואר 1969, נוכח תנאי המגורים הקשים של השומרונים בשכם, ולאחר שנישאו מספר של זוגות צעירים מבני העדה משכם וחולון, החלו לבנות בקריית לוזה בתים למגורי קבע[10]. בשנת 1983 התנגדו בני העדה להקמת ההתנחלות הר ברכה, מדרום לקריית לוזה, מתוך חשש שתפגע באפשרות הפיתוח של השכונה לכיוון דרום[1][11].
בעקבות האינתיפאדה הראשונה עברו כל השומרונים שהתגוררו עד אז בשכם לקריית לוזה[12]. בעקבות הסכם אוסלו ב' השכונה קיבלה מעמד של שטח B. לתושבי קריית לוזה יש גם אזרחות ישראלית, אך מכיוון שהיא קשורה לתחום המוניציפלי של שכם - יש לתושבי קריית לוזה השומרונים גם אזרחות פלסטינית. השומרונים מוכרים כמיעוט ברשות הפלסטינית, ויש להם נציג במועצה הלאומית הפלסטינית[13].
אוכלוסיית היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכהנים (משפחת כהן), משתייכים לשבט לוי, מספרם 186 נפשות (137 בהר גריזים) בית הצפרי (משפחת צדקה), משבט מנשה, מספרם 139 נפשות (11 בהר גריזים) בית הדנפי (משפחת אלטיף, משפחת ששוני ושרידי משפחת משלמה ומשפחת שלבי), משבט אפרים, מספרם 212 נפשות (137 בהר גריזים) בית מרחיב (משפחת מרחיב ומשפחת יהושע), משבט אפרים, מספרם 117 נפשות (23 בהר גריזים).
כמו כן מתגוררות בשכונה משפחות בודדות של ערבים פלסטינים[דרוש מקור].
אתרים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הר גריזים (אתר ארכאולוגי)
ביישוב נמצא אתר עתיקות ובתוכו אתר הקרבת "זבח פסח", ביישוב נמצא בית הקברות של העדה. על הר גריזים עמד מקדש השומרונים שהוקם על ידי סנבלט השני במאה ה-4 לפנה"ס, ונחרב בשנת 128 או 129 לפנה"ס על ידי יוחנן הורקנוס. השומרונים עולים לרגל לקריית לוזה שלוש פעמים בשנה: בחג הפסח ובו הם מקריבים את הזבח, בחג השבועות ובחג הסוכות[14].
בתחומי אתר העתיקות ישנם אתרים נוספים קדושים לעדה השומרונית: מקום ה"אבנים" - שמיוחסות ל-12 האבנים שיהושע בן נון הציב בעת הכנסו לארץ ישראל; מקום מזבח "אדם" ו"שת" בנו; מקום "גבעת עולם"; מקום "אלהים יראה" - בו היה האייל שנראה בסבך לאברהם העוקד את יצחק בנו; מזבח "יצחק" ומקום "מזבח נח". בסמוך לעתיקות נמצא קבר השייח' ע'אנם.
החל משנת 2002 מיוצרת ביישוב טחינת הר ברכה, המשווקת ברחבי הארץ ונקראת על שם היישוב הסמוך הר ברכה[15].
מוזיאון השומרונים - גריזים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מוזיאון השומרונים - גריזים
בתחומי היישוב נמצא מוזיאון השומרונים במוזיאון המנוהל על ידי כהן יפת בן אשר מוצגים ספר תורה שומרוני בן 600 שנה וכן סוכות שומרוניות ועוד מוצגים דתיים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 נח זבולוני, השומרונים נגד מתנחלי הר ברכה, דבר, 13 ביוני 1983
- ^ יצחק בן צבי, לקורות השמרונים במאה הי"ט, העולם, 4 ביוני 1946
- ^ אברהם יעקב ברור, טיול להר נריזים ביום הפסח של השומרונים, העולם, 18 באפריל 1924
השומרונים בשבם - ^ א ש אמנון, ברכה קרובה מדי, דבר, 29 במאי 1983
- ^ השומרונים חזרו - כששים בני עדת השומרונים שעשו את הפסח בהר גריזים, הארץ, 23 באפריל 1954
חביב כנען, השומרונים עולים להר גריזים, הארץ, 12 באפריל 1957 - ^ השומרונים החלו לבנות בתים חדשים על הר גריזים, על המשמר, 2 במרץ 1969
ד סיוון, הזבח על הר גריזים, דבר, 9 במאי 1969 - ^ שפי גבאי, עם שומרונים בשכם, דבר, 8 באוגוסט 1967
- ^ אברהם תירוש, השומרונים עתה גוף אחד, מעריב, 27 באוקטובר 1968
- ^ הותקנו טלפונים על הר גריזים, דבר, 10 באפריל 1968
- ^ בסיוע הממשל, השומרונים יבנו על הר גריזים, היום (עיתון ישראלי), 26 בפברואר 1969
- ^ א. ש. אמנון, הר־ גריזים - הר ברכה או קללה?, דבר, 15 במאי 1983
- ^ יוסף כהן, קללת הר ברכה, כל העיר, 27 באוקטובר 1989
- ^ ז'וסלין ברמו, מיעוט דתי במלחמת הישרדות: ביקור אצל השומרונים בהר גריזים, באתר "שיחה מקומית", 5 באפריל 2014
- ^ הר גריזים, עיר מקדש - יצחק מגן, קצין מטה לארכיאולוגיה ביהודה ושומרון
- ^ מיכל וקסמן, מבורכת: טחינה שומרונית, באתר ynet, 24 ביוני 2014
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
