שיחה:אפקט פלצבו
הוספת נושאהמאמר הזה לא מדוייק ואפילו מטעה אם אני לא טועה, המונח פלצבו מתייחס ל2 מקרים 1. חל שיפור כלשהו בחולה בעקבות מה שמתואר במאמר 2. החולה חושב שחל שיפור ומדווח שחל שיפור אך למעשה הוא נשאר אותו הדבר. ולראייה ניתן להסתכל על אפקט פלצבו בדברים שבהם החולה הוא היחיד שמדווח האם חל שיפור או לא, למשל כאבים, אין דרך לבדוק כאבים מלבד מה שהחולה מספר. או למשל הפרעות נפשיות כמו דיכאון וכו' שגם שם מה שהחולה מדווח זה המדד היחיד. שם תרופות הפלצבו מדווחות כיעילות על ידי החולים הרבה יותר מאשר למשל בתרופות לסרטן ששם כמעט אין משמעות לפלצבו. מאיידס למשל תואר רק מקרה אחד של החלמה המאמר מדבר רק על מספר 1 ומציג אותו כאילו בכל המקרים שבהם מקבל חולה טיפול דמה, חל באמת שיפור
שם הערך[עריכת קוד מקור]
פלסבו או פלצבו? גילגמש • שיחה 09:36, 17 יולי 2005 (UTC)
- פלסיבו? דורית 09:48, 17 יולי 2005 (UTC)
- פלצבו. מונחים רפואיים בלטינית מקובל לתעתק על פי הגרמנית - מלויקוציטים ועד פרצטמול. אביעד המקורי 03:17, 2 מאי 2006 (IDT)
יידוע[עריכת קוד מקור]
יש סיבה מיוחדת ליידוע? אביעדוס • ד' בחשוון ה'תש"ע • 16:32, 22 באוקטובר 2009 (IST)
- לדעתי אין סיבה להשאיר את ה' הידיעה. Ravit - שיחה 13:21, 24 באוקטובר 2009 (IST)
- עדיף דווקא להשאיר בצורה המיודעת, אם כי לוודא שיש הפניה גם מן הצורה הלא-מיודעת (מיד אוודא, אם כי אני מניח שהיא כבר קיימת). לטעמי, זה נשמע ברור יותר לאוזן בתור "אפקט הפלצבו" מאשר "אפקט פלצבו", גם משום שמדובר על הפלצבו בדרך כלל, ולא על פלצבו מסוים. אלדד • שיחה 19:49, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אלדד, לא הבנתי מה הנימוק שאתה מציע ליידוע. (אציין שלי "אפקט פלצבו" נשמע ברור יותר.) אביעדוס • ח' בחשוון ה'תש"ע • 21:18, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אני מתייחס לַפלצבו (הפלצבו, בדרך כלל) כמושג ידוע ומוכר ("הפלצבו"), ולכן אני מעדיף "אפקט הפלצבו", בתור שם ערך מיודע. כמו שתגיד "אפקט החממה" ולא "אפקט חממה". "החממה" - כי מדובר במשהו מוכר וידוע. במחשבה שנייה, נראה לי ששתי הצורות קבילות - הן "אפקט פלצבו" והן "אפקט הפלצבו". אלדד • שיחה 21:32, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אני מתקשה להגדיר מדוע, אבל נראה לי שהיידוע כאן מיותר. זה מריח כמו יידוע כפול. אביעדוס • ח' בחשוון ה'תש"ע • 21:43, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אז תבטל אותו. כאמור, במחשבה שנייה, שניהם נשמעים נכונים. אלדד • שיחה 21:45, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- חזרתי לקרוא שוב את הכתוב לעיל, והבנתי למה אתה מתכוון. לא כדאי להעביר לַשם ללא יידוע. הסיבה היא ש"אפקט פלצבו" היה מתאים אילו "פלצבו" היה שם פרטי. לא מדובר ב"אפקט סטיוארט", או ב"אפקט רוזנטל", כלומר, לא בשם פרטי, אלא במושג. במקרה של מושג כללי, לא פעם נעדיף לראות אותו מיודע (לדוגמה, "אפקט האמת", "אפקט הצדק" - צירופים שפיברקתי אד הוק). השורה התחתונה, היות שלא מדובר בשם פרטי (ולכן לא ביידוע כפול), אני מעדיף דווקא להשאיר את המושג בצורה המיודעת. אלדד • שיחה 11:12, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- אה, ללא ספק: על כך נסוב הדיון. לא הגעתי למסקנה חותכת, אבל הרהרתי בכך שניתן אולי לראות ב"פלצבו" שם עצם פרטי (ומכאן "אפקט פלצבו"), כי "פלצבו" אינו בדיוק שם עצם רגיל. אביעדוס • י' בחשוון ה'תש"ע • 22:11, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- אני חושב שהשם אפקט פלצבו הוא עדיף. לא משום ש"פלצבו" הוא מיודע (כמו ש"דופלר" באפקט דופלר מיודע) - אני חושב שהוא לא מיודע - אלא משום ששם ערך לא צריך להיות מיודע. הלא אם נשתמש במילה העברית, ברור (לי) שצ"ל אפקט אינבו ולא אפקט האינבו. בגוף הערך, כמו בערכים אחרים, אין בעיה להשתמש בצירוף המיודע "אפקט הפלצבו", בדומה ל"אפקט דיכאון" בשם ערך, לעומת התייחסות ל"אפקט הדיכאון" בתוכן. odedee • שיחה 22:18, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- זה גם מה שאני חשבתי. אבל מה התשובה ל"אפקט החממה"? אביעדוס • י' בחשוון ה'תש"ע • 22:27, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- "אפקט החממה" הוא שונה - יש תופעה אחת כזו בעולם ולכן היא מיודעת - כמו ההעפלה. בניגוד לכך, אפקט פלצבו מופיע במקרים רבים. בדיוק כמו מנוע קיטור - בגוף הערך ובערכים שמתייחסים אליו אפשר ליידע, אבל בשם הערך עצמו - לא. odedee • שיחה 22:33, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- "אפקט פלצבו", למיטב ידיעתי, הוא אותו אפקט פלצבו בכל המקרים שבהם הוא מופיע (כמו אפקט החממה). מדובר על תופעה מסוימת, אחת ויחידה. אבל, על פי המשך הדיון, אני מקבל את דעתך שכדאי להעביר את הערך לשם לא-מיודע. אלדד • שיחה 01:26, 28 באוקטובר 2009 (IST)
- הוא לא כמו אפקט החממה. כשמדברים על עליית טמפרטורה גלובלית, על המסת קרחונים, על הצפת ערי החוף או על הצטברות פחמן דו-חמצני באטמוספירה, מתכוונים לתוצאות או לגורמים של תהליך אחד ויחיד (אמנם מורכב) המתרחש בעולם אחד. בניגוד לכך, כשבודקים השפעה של תרופה א', יש אפקט פלצבו אצל חלק מהמטופלים בפלצבו, וכשבודקים תרופה ב', יש אפקט פלצבו (שעשוי להיות שונה בעוצמתו) אצל חלק אחר מהמטופלים. אלה שני מופעים של האפקט, ומבחינה זו, אלה אפקטים שונים, כמו מנועי קיטור שונים (ששניהם עדיין מנועי קיטור). odedee • שיחה 01:40, 28 באוקטובר 2009 (IST)
- שכנעת אותי. אם כך, הוא לא אמור להיות מיודע. כדאי להעביר. אלדד • שיחה 01:43, 28 באוקטובר 2009 (IST)
- הוא לא כמו אפקט החממה. כשמדברים על עליית טמפרטורה גלובלית, על המסת קרחונים, על הצפת ערי החוף או על הצטברות פחמן דו-חמצני באטמוספירה, מתכוונים לתוצאות או לגורמים של תהליך אחד ויחיד (אמנם מורכב) המתרחש בעולם אחד. בניגוד לכך, כשבודקים השפעה של תרופה א', יש אפקט פלצבו אצל חלק מהמטופלים בפלצבו, וכשבודקים תרופה ב', יש אפקט פלצבו (שעשוי להיות שונה בעוצמתו) אצל חלק אחר מהמטופלים. אלה שני מופעים של האפקט, ומבחינה זו, אלה אפקטים שונים, כמו מנועי קיטור שונים (ששניהם עדיין מנועי קיטור). odedee • שיחה 01:40, 28 באוקטובר 2009 (IST)
- "אפקט פלצבו", למיטב ידיעתי, הוא אותו אפקט פלצבו בכל המקרים שבהם הוא מופיע (כמו אפקט החממה). מדובר על תופעה מסוימת, אחת ויחידה. אבל, על פי המשך הדיון, אני מקבל את דעתך שכדאי להעביר את הערך לשם לא-מיודע. אלדד • שיחה 01:26, 28 באוקטובר 2009 (IST)
- "אפקט החממה" הוא שונה - יש תופעה אחת כזו בעולם ולכן היא מיודעת - כמו ההעפלה. בניגוד לכך, אפקט פלצבו מופיע במקרים רבים. בדיוק כמו מנוע קיטור - בגוף הערך ובערכים שמתייחסים אליו אפשר ליידע, אבל בשם הערך עצמו - לא. odedee • שיחה 22:33, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- זה גם מה שאני חשבתי. אבל מה התשובה ל"אפקט החממה"? אביעדוס • י' בחשוון ה'תש"ע • 22:27, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- אני חושב שהשם אפקט פלצבו הוא עדיף. לא משום ש"פלצבו" הוא מיודע (כמו ש"דופלר" באפקט דופלר מיודע) - אני חושב שהוא לא מיודע - אלא משום ששם ערך לא צריך להיות מיודע. הלא אם נשתמש במילה העברית, ברור (לי) שצ"ל אפקט אינבו ולא אפקט האינבו. בגוף הערך, כמו בערכים אחרים, אין בעיה להשתמש בצירוף המיודע "אפקט הפלצבו", בדומה ל"אפקט דיכאון" בשם ערך, לעומת התייחסות ל"אפקט הדיכאון" בתוכן. odedee • שיחה 22:18, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- אה, ללא ספק: על כך נסוב הדיון. לא הגעתי למסקנה חותכת, אבל הרהרתי בכך שניתן אולי לראות ב"פלצבו" שם עצם פרטי (ומכאן "אפקט פלצבו"), כי "פלצבו" אינו בדיוק שם עצם רגיל. אביעדוס • י' בחשוון ה'תש"ע • 22:11, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- חזרתי לקרוא שוב את הכתוב לעיל, והבנתי למה אתה מתכוון. לא כדאי להעביר לַשם ללא יידוע. הסיבה היא ש"אפקט פלצבו" היה מתאים אילו "פלצבו" היה שם פרטי. לא מדובר ב"אפקט סטיוארט", או ב"אפקט רוזנטל", כלומר, לא בשם פרטי, אלא במושג. במקרה של מושג כללי, לא פעם נעדיף לראות אותו מיודע (לדוגמה, "אפקט האמת", "אפקט הצדק" - צירופים שפיברקתי אד הוק). השורה התחתונה, היות שלא מדובר בשם פרטי (ולכן לא ביידוע כפול), אני מעדיף דווקא להשאיר את המושג בצורה המיודעת. אלדד • שיחה 11:12, 27 באוקטובר 2009 (IST)
- אז תבטל אותו. כאמור, במחשבה שנייה, שניהם נשמעים נכונים. אלדד • שיחה 21:45, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אני מתקשה להגדיר מדוע, אבל נראה לי שהיידוע כאן מיותר. זה מריח כמו יידוע כפול. אביעדוס • ח' בחשוון ה'תש"ע • 21:43, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אני מתייחס לַפלצבו (הפלצבו, בדרך כלל) כמושג ידוע ומוכר ("הפלצבו"), ולכן אני מעדיף "אפקט הפלצבו", בתור שם ערך מיודע. כמו שתגיד "אפקט החממה" ולא "אפקט חממה". "החממה" - כי מדובר במשהו מוכר וידוע. במחשבה שנייה, נראה לי ששתי הצורות קבילות - הן "אפקט פלצבו" והן "אפקט הפלצבו". אלדד • שיחה 21:32, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- אלדד, לא הבנתי מה הנימוק שאתה מציע ליידוע. (אציין שלי "אפקט פלצבו" נשמע ברור יותר.) אביעדוס • ח' בחשוון ה'תש"ע • 21:18, 25 באוקטובר 2009 (IST)
- עדיף דווקא להשאיר בצורה המיודעת, אם כי לוודא שיש הפניה גם מן הצורה הלא-מיודעת (מיד אוודא, אם כי אני מניח שהיא כבר קיימת). לטעמי, זה נשמע ברור יותר לאוזן בתור "אפקט הפלצבו" מאשר "אפקט פלצבו", גם משום שמדובר על הפלצבו בדרך כלל, ולא על פלצבו מסוים. אלדד • שיחה 19:49, 25 באוקטובר 2009 (IST)
אסטמה מחלה פסיכוסומטית[עריכת קוד מקור]
אסטמה, מחלה פסיכוסומטית? ממש לא. ויקיפדיה גם סותרת את עצמה, עיינו בערך אסטמה.
- טופל, תודה. Ravit - שיחה 13:23, 24 באוקטובר 2009 (IST)
צידוק ערך נפרד[עריכת קוד מקור]
סילחו לי,אבל מקומו של הערך הזה אינו בתוך הערך: נבואה המגשימה את עצמה ? אם כבר נעשה האיחוד הזה של ערכים קרובים (שלדעתי הוא מאוד חכם) האם לא כדאי כי כל הקשורים יהיו יחד? מחכה למענה לפני פעולה, תודה Benyosse - שיחה 16:03, 18 בנובמבר 2009 (IST).
- לא, הוא חשוב דיו בפני עצמו ואינו רק דוגמה של נבואה המגשימה את עצמה. odedee • שיחה 18:29, 18 בנובמבר 2009 (IST)
יכולת התכנות העצמי של המח?[עריכת קוד מקור]
בערך רשום "ההשלכות הפילוסופיות וטיפוליות של תהליך זה הן משמעותיות ומכוננות במגוון תחומים של רפואה אלטרנטיבית, ששמה לעתים דגש על יכולת התכנות העצמי של המוח.". זה לא קשור לפסקה שלפני זה שמדברת על האופן בו המח יכול לייצר משככי כאבים (אופיאטים פנימיים) שמשפיעים על דיווח הכאב. המושג תכנות מחדש אינו קשור. לא כדאי לרשום במקום "ששמה לעתים דגש על יכולת התכנות העצמי של המוח." - "ששמה לעתים דגש על דיווחי המטופלים בנוגע להצלחת הטיפול" ?
משוב מ-24 בספטמבר 2011[עריכת קוד מקור]
המאמר גרוע ואינו עוקב אחרי החידושים בתחום. מומלץ לקרוא את המאמר באנגלית 85.64.152.194 15:16, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
- תודה על המשוב! לידיעתך, ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות על ידי אנשים פרטיים כמוני וכמוך. כל אחד יכול לערוך דף בוויקיפדיה על ידי לחיצה על הלשונית
או על לשונית 
שבראש הדף בצד שמאל, אך רצוי להירשם לפני כן על מנת להגן על פרטיותך ולהקל על הדו-שיח עמך. אנו מזמינים אותך להצטרף לוויקיפדיה, להרחיב ולתקן את הערכים הקיימים וליצור ערכים חדשים. ויקיפדיה צריכה אותך! Itzuvit • שיחה • המיזם המקורי! 15:38, 24 בספטמבר 2011 (IDT)
משוב מ-4 בפברואר 2012[עריכת קוד מקור]
מועיל. 79.179.105.249 13:52, 4 בפברואר 2012 (IST)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- https://sharpthinkingblog.wordpress.com/category/%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95/
- In אפקט פלצבו on 2013-05-05 00:06:56, 404 Not Found
- In אפקט פלצבו on 2013-05-14 00:12:07, 404 Not Found