שיחה:שרונה (מושבה)

ben-gurion

bg was not a dictator ,he didnt take by himself the houses of sarona.the state of israel did it.

לא יודעת מי כתב את זה, אבל בן גוריון היה דיקטטור ועוד איך. תוכל לקרוא את המחקר שכתב על העניין אבי משה סגל, העוסק זה 12 שנה בחקר שרונה, ואף הוציא חוברת בשם זה מטעם המועצה לשימור אתרים לפני כשנתיים. ניתן לקבל את החומר הכתוב של החוברת באימייל דרך תמר טוכלר, מנהלת הסניף התל אביבי של המועצה: shimur3netvision.net.il. תמרה 13:57, 19 באפריל 2007 (IDT)

ובכל זאת הביטוי "החרים" הוא קצת בוטה. אולי "החליט להקים את קרית הממשלה בשרונה"? עידו 01:39, 20 באפריל 2007 (IDT)

האיש כתב חד משמעית ובמילים ברורות כי לא יהיה זכר למושבה הנאצית, ושאת בתי בניה תחליף קרית הממשלה הישראלית. לא נראה לך כמו "החרים"? תמרה 21:38, 21 באפריל 2007 (IDT)

טוב, אחרי בדיקה קצרה, אני חושב שלא רק שזה בוטה, אלא גם לא מדויק. בשנת 1950 חוקקה הכנסת את חוק נכסי גרמנים, התש"י-1950, הקובע שכל נכסי הגרמנים בישראל יועברו לידי אפוטרופוס מיוחד שמונה לעניין זה. מהערך טמפלרים למדתי שהטמפלרים פוצו מאוחר יותר במסגרת הסכם השילומים. אז מה אני רוצה להגיד בעצם? שייתכן שהחלטת האפוטרופוס לייעד את בתי שרונה למדינה, ולא למגורים למשל, היתה בעקבות הוראה מלמעלה של בן גוריון (ואני לא אופתע אם כך היה), וייתכן גם שזה היה רעיון שלו, איני יודע. בכל מקרה, השימוש במילה "החרים", כאילו בן-גוריון התעורר יום אחד בבוקר ואמר "הבו לי את בתי הגרמנים הארורים האלה, כי נאים הם בעיניי", בפירוש לא יכול להיות נכון. הדברים היו הרבה יותר מסודרים מזה. אגב, בדומה לחוק נכסי גרמנים יש גם חוק נכסי נפקדים, שבו נקבעו הוראות דומות לגבי נכסים של מי שהיה נתין ארץ-ישראלי ועזב אותה בימי מלחמת העצמאות (או במילים אחרות - הפליטים הערבים). אני לא חושב שהייתי רוצה לראות שימוש במילה "החרמה" כלפי החלטה להשתמש במבנים שהועברו למדינה כדין מכוח חוק זה. עידו 20:47, 22 באפריל 2007 (IDT)

קיבלתי. תיקנתי. תודה. תמרה 21:33, 29 באפריל 2007 (IDT)

עוד הערה

א. סידרתי את התבנית (לבקשתך במזנון). ב. יש לך סימוכין לנושא הבנייה בסגנון הבינלאומי בשרונה בתקופת המנדט? לא נשמע לי אבל אני לא 100% פוסלת. בבקשמב"ח 15:07, 19 באפריל 2007 (IDT)

את הדברים שמעתי השבוע מפיו של אבי משה סגל, שאת פרטיו ותחום עיסוקו ציינתי לעיל. כן מופיע העניין בחוברת המדוברת של המועצה לשימור אתרים. יתרה מכך, ראיתי במו עיניי את המעבר מהסגנון הקלאסי לסגנון הבינלאומי. אם את במקרה תל אביבית, תוכלי לסור לרחוב קלמן מגן, ממש על הצומת של מגדלי הארבעה (מגדל הפלטינום, המילניום והמגדל התיכון) ותיווכחי לראות שם בפינה בית דו קומתי בסגנון הבינלאומי, שהיה במקרה של המורה למחול של המושבה בשנות ה-30, ושימש לאחר מכן במשך שנים את שר האוצר פנחס ספיר. תמרה 21:40, 21 באפריל 2007 (IDT)

היום עברתי שם במיוחד (לטיפשותי, בלי מצלמה) כדי לבדוק. אכן יש מספר בתים בחלקה הדרומי של המושבה (רח' קלמן מגן כפי שאמרת) שנראים הכלאה בין האדריכלות הטמפלרית (גגות רעפים, הדגשת המשקופים וכו') עם הסגנון הבינלאומי וכוללים מרפסות טיפוסיות, חלונות מדחום וכדומה. יכול להיות שגם הבית הקטן שנמצא בפינה הדרום מזרחית של הקריה ופונה לכיוון מחלף קפלן (ליד עזריאלי) הוא כזה. צריך אם כך לנסח את זה ברור יותר בערך ולהדגיש את השילוב. אני אנסה לברר על זה קצת יותר אבל אני בספק רב אם הם נבנו ברוח המודרניזם והסוציאליזם שליווה את בניית העיר הלבנה, אלא קרוב לוודאי אימצו חלק מהשפה העיצובית בלבד שהייתה אופנתית באותם שנים ובה גם עסקו הבנאים המקומיים של אותה תקופה. אני לא יודעת כמה בתים כאלה נבנו בכלל (וגם קשה לדעת כי רבים מאוד נהרסו) אבל מעניין עד כמה זו הייתה תופעה מקיפה ולא מספר מצומצם של מקרים פרטיים. בבקשמב"ח 16:47, 25 באפריל 2007 (IDT)

טעות היא לחשוב שכל מי שבנה בארץ בסגנון הבינלאומי עשה זאת ממניעים אידאולוגיים שמהם נולד הסגנון הזה מלכתחילה. אנשים רבים מאד פשוט אהבו את הסגנון הזה, ולכן בנו כך. הדבר בולט במיוחד בירושלים, שם אולי ניתן היה לחשוד בתושבי רחביה שמפעמת בהם הרוח הסוציאלית (נגיד), אבל בוודאי שאין קשר בין זה ובין יושביה הערבים של קטמון למשל. תמרה 21:29, 29 באפריל 2007 (IDT)

צריך להפריד כמובן בין סגנון אדריכלות מתוך אידאולוגיה וסגנון מתוך אופנה, ולא חסרות אופנות באדריכלות. המושג של סגנון בינלאומי הוא גם סגנוני וגם אידאולוגי, והסגנון שהיה בעל מאפיינים אסתטיים צמח מתוך רקע סוציאליסטי. חוץ מזה, על מה הויכוח? כמו שאמרתי הלכתי לראות במו עיניי ואכן יש שם מבנים שנראים כמו הסגנון הבינ"ל - והם מסוגננים כך כנראה "על רקע אופנתי" ולא "על רקע אידאלוגי" כמו העיר הלבנה (ואולי גם רחביה, שפעם אני מניחה לא הייתה שכונה לעשירים בלבד, תקני אותי אם אני טועה). בבקשמב"ח 21:38, 29 באפריל 2007 (IDT)

רחביה אכן לא היתה בתחילה שכונה לעשירים, אבל מאידך באותם ימים (שנות ה-20) עוד לא בנו בה בסגנון הבינ"ל... זה קרה עם פרוץ העלייה החמישית, כשהייקים הגיעו לרחביה ושינו את חזותה והרכבה האנושי. רוצה לספר לי מה הקטע עם הבובת קש? נשבעת לך שאני לא מבינה את זה (אפשר גם בדף שיחה שלי). תודה! תמרה 13:31, 30 באפריל 2007 (IDT)

מנהרות תת קרקעיות

אולי ראוי לציין שברבים מבתי המושבה נחפרו באדמת הכורכר הרכה מרתפים. אלו חוברו זה לזה וכך נוצרה רשת מנהרות תת קרקעיות בין הבתים.

אכן כמעט בכל בית במושבה היה מרתף, ולכן כשהזיזו את הבתים הוחלט לחפור מרתפים חדשים בנקודה החדשה, ואז "להלביש" עליהם את הבתים. מאידך, אין זה נכון שהמרתפים חוברו במנהרות, וכמובן שאין כל "רשת". ככל הידוע, היתה רק מנהרה אחת שעברה בין היקב ובין המזגגה, במטרה להפחית במאמץ הנדרש להעלות את היינות ממרתפי היישון והורדתם שוב למרתפי המזגגה מעבר לכביש. תמרה 21:29, 29 באפריל 2007 (IDT)

אין צורך בפירוש נוסף?

טרולר, אבקש לשמוע נימוקיך. יש שני ישובים בעלי אותו שם, למה שלא יהיה פירוש נוסף? קומולוס • שיחה 23:59, 2 ביולי 2007 (IDT)

גם אני תוהה, ובגדול. צריך בשני הערכים. חגי אדלר 00:00, 3 ביולי 2007 (IDT)

פירוש נוסף נועד למקרה בו מקישים את שם הערך ומגיעים לערך הלא נכון - במקרה הנוכחי שרונה הוא דף פירושונים ולכן אין צורך בפירוש הנוסף. טרול רפאים 00:02, 3 ביולי 2007 (IDT)

אוקי. קומולוס • שיחה 00:03, 3 ביולי 2007 (IDT)

קריית מאיר

אני זוכרת מילדותי, בשנות ה-50' הראשונות, שהמקום נקרא "קריית מאיר". במשך השנים נשכח השם, שאולי לא היה רשמי מעולם, ונשארה "הקרייה" בלבד. האם ידוע על כך למישהו, והאם מדובר במאיר דיזנגוף?שלומית קדם - שיחה 23:31, 6 ביולי 2008 (IDT)

בדיוק השבוע כתבתי את הערך (-: מוזמנת להרחיב! השמח בחלקו (-: 23:35, 6 ביולי 2008 (IDT)

קראתי ונהניתי. להרחיב אינני יודעת אם אוכל, כי זכרונותי כוללים בעיקר טיול בשדות הפתוחים בשבתות, קטיף חמציצים וחרציות ואולי גם איתור צבים וחלזונות. לא בדיוק מידע אנציקלופדי...שלומית קדם - שיחה 00:12, 7 ביולי 2008 (IDT)

הערות

1. "בתים אלה היו לרוב חד קומתיים, וכללו עליית גג וקומת מרתף למשרתים." - כל הבתים שאני ראיתי בשרונה היום הם דו קומתיים. הקומה הראשונה מוגבהת על מנת לאפשר חלונות למרתף. בקומה השנייה היו חדרי השינה. לי סיפרו שקומת המרתף נועדה לאחסן מזון שכן המרתף שנחפר בכורכר היה קריר יותר. לא שמעתי דבר על משרתים.
2. הערך האנגלי מכיל מידע נרחב בהרבה על הקמת המושבה ועל תנאי החיים בה.

אביהו • שיחה 13:21, 26 בדצמבר 2009 (IST)

אדריכלות טמפלרית

המושבה " שרונה " תוכננה בצורת " צלב " מאחר ומאמיניה היו נוצרים אדוקים שהאמינו לבוא לארץ ישראל כדי להביא את ישו המשיח. " רחוב דוד אלעזר " ניפגש עם " רחוב קפלן " ויחד הם יוצרים צורה של צלב . הכת הטמפלרית נוצרה על ידי תיאולוג גרמני בשם " הופמן ". בתי הטמפלרים בנויים עם תיקרה גבוהה ועם קומות מרתף שיוצאות במדרגות אל הרחוב. פארוק - שיחה 00:34, 13 באפריל 2010 (IDT)

מדוע הקטלוג כפול?

לדעתי יש להשיב את הקטגוריה יישובים בארץ ישראל טרם קום המדינה. שי חלצי - שיחה 00:56, 21 באפריל 2010 (IDT)

היישוב כבר מופיע בקטגוריה זו כי זהו ישוב טמפלרי וכל הישובים הטמפלרים אשר יש להם ערך בויקיפדיה מופיעים בתת הקטגוריה טמפלריים המשוייכת בין היתר לקטגוריית ישובים בארץ ישראל טרם קום המדינה. וכנראה במקרה שלהם העדיפו קטגורייה אחת בשם טמפלריים ולא תת קטגורייה נוספת בשם יישובים טמלפריים. מי-נהר - שיחה 01:06, 21 באפריל 2010 (IDT)

הערך בשפות נוספות

נכון לעכשיו, יש בצד הפניה לערכים המקבילים באנגלית ובצרפתית, וכן הפניה לערכים לחלוטין לא קשורים (משהו על חרקים) בשוודית ובשתי שפות פיליפיניות. 62.158.82.169 20:41, 15 בספטמבר 2013 (IDT)

תוקן! קישורי הבינוויקי הלא תקינים הוסרו. תודה על ההערה. Ldorfman • שיחה 03:20, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

שמה הנכון של המושבה הוא שָׁרונה ולא שָׂרונה

מייסדי המושבה קראו לה כמובן על שם השָׁרון, שם המופיע בתנ"ך בשיר השירים: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, וכן בספר דברי הימים. ובכן, מדוע אייתו את שמה Sarona ולא Scharona? ככל הנראה הסיבה היא שכתיב השמות בתרגומי התנ"ך לשפות אירופה מקורו בתרגום התנ"ך ליוונית. לכן, למשל, השם "אברהם" נכתב Abraham - מפני שאין ביוונית (עתיקה) אות שהגייתה כמו 'ב' רפה, ובדומה לכך אין ביוונית אות שהגייתה כמו האות 'ש', ובתרגום השבעים נכתבת המילה שָׁרון כך: Σαρὼν. על כן אייתו הטמפלרים את שמה של המושבה Sarona, וכנראה ביטאו את השם "זָרונה".

בכל אופן, דוברי העברית בשנות טרום המדינה קראו למושבה שָׁרונה ולא שָׂרונה, ובשנים הראשונות לקיום המדינה נקרא המתחם "הקריה שָׁרונה".

המסקנה מכל זה היא שהיחידים שביטאו את שם המושבה שָׂרונה היו הבריטים, בהתאם להגייה באנגלית של המילה Sarona. א.ג.הרץ - שיחה 13:13, 17 במאי 2014 (IDT)

ישנה בעיה ידועה איך מוגדר שם ישוב. Nachum - שיחה 13:30, 17 במאי 2014 (IDT)

לא ברור לי מה בעצם אתה אומר, נחום. אני יכול להעלות בדעתי נימוק אחד בלבד לשינוי (כלומר לקילקול) השם, והוא שבגליל התחתון קיים יישוב ששמו שׁרונה. א.ג.הרץ - שיחה 11:15, 18 במאי 2014 (IDT)

"סיבת עזיבה"

מי שכתב כאן שסיבת העזיבה (של תושבי שרונה, ומסתבר של כל הטמפלרים) היא "לחץ המחתרות היהודיות בעקבות היוודע ממדי השואה" לא טרח לקרוא את הערך טמפלרים (תנועה), שם מתוארת סיבת העזיבה האמיתית: עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ריכזו שלטונות המנדט הבריטי את הטמפלרים, שהוגדרו כאזרחי אויב, במחנות מעצר. המושבות החקלאיות שרונה, ולדהיים, וילהלמה ובית לחם הגלילית, הפכו למחנות הסגר. המעצר נבע מחשש שיהוו גיס חמישי. משם גירשו הבריטים את מרביתם לאוסטרליה. א.ג.הרץ - שיחה 00:14, 18 במאי 2014 (IDT)

סיבת העזיבה האמיתית - דרוש מקור. אין להסתמך על וויקי כמקור. Nachum - שיחה 10:53, 19 במאי 2014 (IDT)

בסיור אלף תמונות שהתקיים בשרונה ב- 27 ליוני, (שם, טיול מס' 70) זה נאמר. הייתי שם עם עוד 30 עורכי ויקיפדיה ואני מאשר. זה מופיע גם בקישורים החיצוניים שבמאמר זה, בכתבת הוידאו של אלון שרביט כאן (דקה 3 בסירטון בערך). Danny-w • שיחה 07:59, 10 בספטמבר 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

שרונה היא המושבה השלישית שהוקמה על ידי הטמפלרים בארץ ישראל שנה לאחר המושבה ביפו. בדף רשום שהוקמה רביעית

מקור: דווח על ידי: מאור הורביץ 109.67.174.150 20:47, 23 ביולי 2016 (IDT)

בטמפלרים (תנועה)#ההתיישבות בארץ ישראל צוין שב-1858 היה ניסיון התיישבות בעמק יזרעאל. ייתכן שהוא נספר כהתיישבות הראשונה, אף שלא צלח. שרשר • שיחה 00:43, 24 ביולי 2016 (IDT)

אפשר לשאול את מי שרשם זאת. תמרה? ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 00:37, 25 ביולי 2016 (IDT)

טעות היסטורית בפתיח של הערך

שרונה היתה המושבה הטמפלרית השלישית ולא הרביעית זה מידע מוטעה...  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.228.56.230 12:58, 23 בינואר 2018 (IST)

להוסיף פסקה על השם "שרונה"

מצד אחד חשיבותה של שרונה היא בעלייה, ומצד שני נפוצה ההגייה האנגלית, ב-שׂ שמאלית, בפי דוברי עברית, הסבורים בטעות שזאת ההגייה הנכונה ואין בלתה. לכן חשוב להוסיף לערך פסקה היסטורית-לשונית קצרה, שתציג לפני הקוראים את מקור השם, ותבליט את העקלקלות שבתולדות הגייתו. המידע המופיע עכשו בהתחלת הערך ובהערה 1 שבו, איננו מספיק. ייתכן שהתוכן החסר יכול להיות שאוב מפסקת השיחה הרלוונטית הקיימת כבר (שכותרתה מתחילה במילים "שמה הנכון של המושבה"), אלא שצריך להביא סימוכין לתוכן הזה.yoelyar - שיחה 10:34, 18 בנובמבר 2018 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשרונה (מושבה) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://saronamarket.co.il/he/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20171028133814/http://saronamarket.co.il/he/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:56, 24 בנובמבר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשרונה (מושבה) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.mmi.gov.il/pirsummichrazim/presentations/dromhakiria/index.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20100227071052/http://www.mmi.gov.il/PirsumMichrazim/presentations/DromHakiria/index.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 21:46, 15 בינואר 2023 (IST)