4147 לנון
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | אסטרואיד |
| קטגוריה |
חגורת האסטרואידים  |
| שמות חלופיים | 1983AY |
| תאריך גילוי | 12 בינואר 1983 |
| מגלה | בריאן א. סקיף (אנ') |
| על שם | ג'ון לנון |
| מקום גילוי | תחנת אנדרסון מסה |
| מאפיינים מסלוליים | |
| משפחת אסטרואידים | וסטה |
| ציר חצי-ראשי | 2.3619566 יחידה אסטרונומית, 2.361792446327654±0.00000000058705 יחידה אסטרונומית |
| אקסצנטריות | 0.0807 |
| זמן הקפה | 1,326 ימים |
| נטיית מסלול | 5.73318 מעלה, 5.729130484433606±0.000000040712 מעלה |
| מאפיינים פיזיים | |
| ממדים | 5.171 ק"מ |
| זמן סיבוב עצמי | 137.0 שעה |
| אלבדו | 0.20 |
| בהירות מוחלטת |
13 |
  | |
4147 לנון (באנגלית: 4147 Lennon) הוא אסטרואיד הממוקם באזורים הפנימיים של חגורת האסטרואידים. האסטרואיד נקרא על שם ג'ון לנון, זמר וחבר הביטלס שנרצח ב-1980.[1] האסטרואיד מהווה חלק ממשפחת וסטה (אנ'), משפחת אסטרואידים, הנקראת על שמו של וסטה, האסטרואיד השני בגודלו מערכת השמש. האסטרואיד מקיף את השמש בחגורת האסטרואידים, במרחק של 2.2 עד 2.6 יחידות אסטרונומית מהשמש. זמן הקפתו את השמש הוא 3 שנים ו-8 חודשים.
מאפייני האסטרואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
האסטרואיד נצפה לראשונה ב-1971, במצפה הכוכבים האסטרופיזיקלי של קרים. אף על פי זאת, הוא התגלה רק ב-12 בינואר 1983, בתחנת אנדרסון מסה, על ידי בריאן א. סקיף.[1]
באוקטובר 2004 התקבלה עקומת אור סיבובית של לנון במהלך סקירה פוטומטרית של אסטרואידים מסוג V במספר מצפי כוכבים ביפן. עקומת האור המקטעית נתנה תקופת סיבוב ארוכה מאוד של 137 שעות עם וריאציה של בהירות גבוהה של 0.6 בגודל (U=1).[2]
קוטר ואלבדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי סקירה שבוצעה על ידי טלסקופ החלל WISE של נאס"א עם משימת ה-NEOWISE (אנ'), קוטרו המינימלי של לנון הוא 5.2 ק"מ וקוטרו המקסימלי הוא 7.1 ק"מ ולפני השטח שלו יש אלבדו של 0.24 של 0.42, בהתאמה.[3][4][5] עקומת האור של האסטרואיד הניחה אלבדו סטנדרטי של 0.20, כמקובל עבור אסטרואידים מסוג S, וחישב קוטר של 7.5 קילומטרים ובהירות מוחלטת של 13.0.[6]
שמו של האסטרואיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרואיד זה נקרא על שמו של המוזיקאי האנגלי ג'ון לנון (1940–1980), המפורסם בזכות שירו Imagine ומייסד שותף של הביטלס, אחת הלהקות המצליחות ביותר בתולדות המוזיקה הפופולרית.
האסטרואידים 8749 הביטלס, 4149 האריסון, 4148 מקרטני ו-4150 סטאר, נקראו על שם הלהקה ושלושת חבריה הנוספים. השמות פורסמו באופן רשמי על ידי מרכז כוכבי הלכת המינורים ב-10 באפריל 1990.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "4147 Lennon (1983 AY)", Minor Planet Center
- ^ Lightcurve Survey of V-type Asteroids. I. Observations until Spring 2004, arXiv(אנ')
- ^ A. Mainzer, T. Grav, J. Masiero, J. Bauer, E. Hand, D. Tholen, R. S. McMillan, T. Spahr, R. M. Cutri, E. Wright, J. Watkins, W. Mo, C. Maleszewski, NEOWISE Studies of Spectrophotometrically Classified Asteroids: Preliminary Results, The Astrophysical Journal 741, 2011-11-10, עמ' 90 doi: 10.1088/0004-637X/741/2/90
- ^ Joseph R. Masiero, A. K. Mainzer, T. Grav, J. M. Bauer, R. M. Cutri, J. Dailey, P. R. M. Eisenhardt, R. S. McMillan, T. B. Spahr, M. F. Skrutskie, D. Tholen, R. G. Walker, E. L. Wright, E. DeBaun, D. Elsbury, T. Gautier IV, S. Gomillion, A. Wilkins, Main Belt Asteroids with WISE/NEOWISE I: Preliminary Albedos and Diameters, The Astrophysical Journal 741, 2011-11-10, עמ' 68 doi: 10.1088/0004-637X/741/2/68
- ^ Joseph R. Masiero, A. K. Mainzer, T. Grav, J. M. Bauer, R. M. Cutri, C. Nugent, M. S. Cabrera, Preliminary Analysis of WISE/NEOWISE 3-Band Cryogenic and Post-Cryogenic Observations of Main Belt Asteroids, The Astrophysical Journal 759, 2012-11-01, עמ' L8 doi: 10.1088/2041-8205/759/1/L8
- ^ .https://www.minorplanet.info/PHP/oneasteroidinfo.php
- ^ הביטלס קופצים לחלל, באתר סוכנות החלל הישראלית, 4 באפריל 2018