Atlantis Events

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Atlantis Events
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה וסט הוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תיירות גאה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
atlantisevents.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Photo of a large crowd men at party
מסיבה על Oasis of the Seas במהלך שיט Atlantis Events לים התיכון באוגוסט 2019

Atlantis Events היא חברת נופש המספקת הפלגות וחופשות נופש ללהט"בים. ספר משנת 2017 על תיירות גאה תיאר את החברה כ-"מפעילת הטיולים הלהט"בית המצליחה ביותר בעולם".[1] החופשות של החברה מיועדות ומשווקות בעיקר לגברים הומוסקסואלים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Atlantis Events נוסדה ב-1991 כדי לארגן חופשות נופש, החל מאירוע באתר הנופש של קלאב מד בחליסקו, מקסיקו.[3][4] החברה החלה לשכור ספינות שייט ב-1998.[5] באוקטובר 2007, החברה רכשה את המתחרה RSVP Vacations.[6]

ההפלגות והטיולים של החברה חוו לעיתים תגובות שליליות מצד גורמים נגד הומוסקסואלים ביעדיהם.[7] בדצמבר 1997, החברה קיבלה סירוב לעגון בגראנד קיימן בשיט מתוכנן על הסיפון של Celestyal Crystal (אנ') של Norwegian Cruise Line (אנ'), שיתקיים בפברואר 1998. הפוליטיקאי תומאס סי ג'פרסון כתב לחברת השייט כי נוסעי השייט לא "יעמדו בסטנדרטים של התנהגות נאותה המצופה מהמבקרים".[8] במקום זאת, הספינה עגנה בבליז.[9] בספטמבר 2000, המשטרה הטורקית לא איפשרה לנוסעי השיט מלבקר בעיירת הנופש האגאית קושדסי (אנ'), לאחר שהספינה כבר עגנה.[10]

יעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולי שייט אופייניים ל-Atlantis Events הם לקריביים, לים התיכון, לחוף האוקיינוס השקט של מקסיקו ואוסטרליה. מקומות אופייניים לחופשת נופש על הקרקע הם מקסיקו והקריביים.[11] יעדים אחרים, שכללו הפלגות באזורים כמו אלסקה, אסיה והים הבלטי, וחופשות יבשתיות בלאס וגאס וקניה, מוצעים בתדירות נמוכה יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Atlantis Events בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Guaracino, Jeff; Salvato, Ed (2017). Handbook of LGBT Tourism and Hospitality: A Guide for Business Practice. New York: Columbia University Press. Section 3H. ISBN 978-1-939594-19-8.
  2. ^ Shirley, John (10 במרץ 2007). "On This Love Boat, Anything Goes". Calgary Herald (Final ed.). p. F1 – via ProQuest. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Van Gorder, Bryan (9 במרץ 2016). "Twenty-Five and Still Cruising". The Advocate. ארכיון מ-2021-07-25. נבדק ב-2022-06-06. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ McElroy, Steven (10 באפריל 2015). "On a Gay Cruise, Just One of the Guys". The New York Times. ארכיון מ-2019-06-29. נבדק ב-2022-06-06. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Pae, Peter (12 באוקטובר 2008). "How I Made It: Rich Campbell; Gay Getaways' Go-to Guy". Los Angeles Times. p. C.2 – via ProQuest. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Hilton, Spud (28 באוקטובר 2007). "Atlantis Purchases Rival Gay Line". South Florida Sun. p. 7 – via ProQuest. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Hughes, Howard L. (2006). Pink Tourism: Holidays of Gay Men and Lesbians. Cambridge, Massachusetts: CABI. pp. 82–83. ISBN 978-1-84593-076-9.
  8. ^ Mozingo, Joe; Clary, Mike (8 בינואר 1998). "Port's Refusal to Allow Gay Tour Sparks Outcry". Los Angeles Times (Home ed.). p. 3 – via ProQuest. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Wade, Betsy (1 בפברואר 1998). "Banned From Caymans, Gay Cruise Visits Belize". The New York Times. p. 5.3. ארכיון מ-2021-07-30. נבדק ב-2022-06-06. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Marquis, Christopher (7 בספטמבר 2000). "Turkish Police Bar Gay Americans From Visiting Aegean Port". The New York Times. p. A.6. ארכיון מ-2021-07-30. נבדק ב-2022-06-06. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Hughes, Howard L. (2006). Pink Tourism: Holidays of Gay Men and Lesbians. Cambridge, Massachusetts: CABI. pp. 98–99. ISBN 978-1-84593-076-9.