אמר רבי עקיבא
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרַאֵל
|
|---|
|
אַמַר רַבִּי עֲקִיבַא אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרַאֵל, לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר[1] "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל־גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם, וְאוֹמֵר[2] "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כׇּל־עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם־חַיִּים אֶת־ה'" - מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרַאֵל |
אַמַר רַבִּי עֲקִיבַא הוא קטע ממשניות המופיע בסיום מסכת היא מסכת יומא[3] שנאמרה על ידי התנא רַבִּי עֲקִיבַא בן יוסף שהתגורר בבני ברק ולוד והיה תלמידו של רבי אליעזר הגדול[4], והוא מבטא את הקשר החזק בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל יותר מקשר של אב ובן שנתן מתנה לעם ישראל יום מחילה וסליחה את יום הכיפורים יום שנמחלים בו כל שנה ושנה כל העוונות ועל ידי כך מיד בסמוך בחג הסוכות זוכים לשמחת בית השואבה תקופה ששואבין בה רוח הקודש.
למרות שיום ההילולא של רבי עקיבא הוא ביום הכיפורים[5] אין שרים את זה ביום הילולתו, אלא נוהגים לשיר את הקטע הזה בהילולת תלמידו המובהק רבי שמעון בר יוחאי שיום ההילולא שלו בל"ג בעומר בהסתמך על דברי התלמוד והגמרא[6]: "וכן אמר רבי שמעון לתלמידיו: בניי, שְנו מידותי, שמידותי תרומות מתרומות מידותיו של רבי עקיבא". כלומר רבי שמעון בר יוחאי העיד על תורתו שלו, שהיא התמצית שבתמצית של תורת רבו ומורו, רבי עקיבא.
הקשר לל"ג בעומר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטעם למנהג בתפוצות ישראל לשיר שיר זה ביום ל"ג בעומר, ובפרט לחגוג ולרקוד במירון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי נאמרו לכך מספר טעמים, אך עיקר הטעם הוא:
- לציון היום בו פסקו כ"ד אלפים תלמידי רבי עקיבא למות ונהפך היום לחיים טובים[7][8].
- בל"ג בעומר סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו הנקראים "רבותינו שבדרום"[9], ובתוכם רבי שמעון בר יוחאי, והם המשיכו את המסורה מסורת התורה[10], וזה טעם השמחה בל"ג בעומר[11], ולכן ראוי לשיר מתורתו.
אזכורים ושירים נוספים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו מספר שירים. שירים אלו הפכו ל"שירי ספירת העומר" בציבור הדתי והחרדי וגם החילוני, וזאת בשל המסורת על פטירת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו.
- השיר "רבי עקיבא"[12] נכתב על ידי דליה רביקוביץ', ועוסק באהבתם של רבי עקיבא ואשתו רחל. הולחן על ידי מוני אמריליו, והושמע בפסטיבל הזמר והפזמון 1970, בביצוע רבקה זהר וזכה במקום שני.
- בשיר "אומרים ישנה ארץ" של שאול טשרניחובסקי יש אזכור לרבי עקיבא במילים - "עונה לו עקיבא, אומר לו הרבי: כל ישראל קדושים, אתה המכבי".
- "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך - שלי שלך שלך שלך זהו כלל גדול בתורה" - השיר מורכב מאמרתו של רבי עקיבא בתורת כהנים ומפסיקה במסכת אבות המתארת את הנהגת ה"חסיד". השיר מושר בלחן חסידי עממי, המוכר גם כ"רב הלילה".
- "הולך בדרכו עקיבא" - שירה של יהודית שיקמן, על סיפור חייו של רבי עקיבא, הלחין ר' חיים בנט.
- "רבי עקיבא" - שירו של ר' יום טוב עהרליך, אף הוא על סיפור חייו של רבי עקיבא.
- הספר "הפרדס של עקיבא" מאת יוכי ברנדס, מבוסס על דמותו של רבי עקיבא.
- הצגה - "סיפור חייו של רבי עקיבא" - תיאטרון רגעי קסם[13].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביצועים שונים לשיר באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
- אמר רבי עקיבא באתר הזמנה לפיוט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יחזקאל לו כה
- ^ ירמיה יז יג
- ^ מסכת יומא (פרק ח משנה ט)
- ^ אבות דרבי נתן פרק ו הלכה ב
- ^ לשיטות מסויימות בחז"ל
- ^ מסכת גיטין דף סז, עמוד א
- ^ המאירי בספרו בית הבחירה למסכת יבמות, וכן נמצא בספר 'המנהיג' בשם רבנו זרחיה הלוי הנקרא הרז"ה
- ^ הרב רבי יוסף ליברמן, משנת יוסף, דרשות ומאמרים, חלק ב', מאמר ע' אות ז'.
- ^ כמו שאמרו במסכת יבמות דף סב עמוד א: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם, ומי הם רבותינו שבדרום, חמשת תלמידיו; רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה
- ^ הרב רבי יעקב חיים סופר, בספרו וחיבורו כף החיים, אורח חיים סימן תצג ס"ק כו
- ^ ספר פרי חדש מאת הרב רבי חזקיה די סילוה, אורח חיים סימן תצג, סעיף ב
- ^ מילות השיר באתר שירונט
- ^
סיפור חייו של ר' עקיבא / תאטרון רגעי קסם, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:56)
