גרייס פיילי

גרייס פיילי
Grace Paley

אין תמונה חופשית
לידה	11 בדצמבר 1922 הברונקס, ארצות הברית
פטירה	22 באוגוסט 2007 (בגיל 84) Thetford, ורמונט, ארצות הברית
שם לידה	Grace Goodside
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	ניו סקול, מכללת האנטר, אוניברסיטת ניו יורק, אקדמיית סנט קתרינה
שפות היצירה	אנגלית
פרסים והוקרה	פרס פן/מלמוד (1994) פרס שדולת הנשים למפעל חיים בתחום האמנות (1980) פרס ריאה לסיפור הקצר (1993) פרס השלום של ליגת המתנגדים למלחמה מלגת גוגנהיים

גרייס פיילי (באנגלית: Grace Paley;‏ 11 בדצמבר 1922 – 22 באוגוסט 2007) הייתה סופרת יהודייה-אמריקאית שכתבה בעיקר סיפורים קצרים ושירה. היא עסקה רבות בפעילות פוליטית, הייתה אקטיביסטית בנושא הפמיניזם ופעלה נגד מלחמות.

ביוגרפיה

גרייס גודסייד נולדה ליצחק גוטצייט ולאשתו מאניה רידניק שמוצאם במקור היה מאוקראינה, ועקב פעילות סוציאליסטית הוגלו לגרמניה ולסיביר. הם שוחררו ממאסר בשנת 1904 בעקבות לידת בנו של הצאר הרוסי ניקולאי השני, ושנתיים לאחר מכן היגרו לארצות הברית. הם שינו את שמם ל'גודסייד' והתמקמו ברובע הברונקס שבניו יורק, עם אמו של יצחק, בבושקה, ואחותו הקטנה מירה. זמן קצר לאחר מכן נולדו להם בן ובת, ו-14 שנים מאוחר יותר נולדה גרייס. יצחק היה דוקטור לרפואה ולמד אנגלית מקריאה בספרי דיקנס. המשפחה דיברה רוסית ויידיש בבית ואנגלית מחוצה לו.

בגיל 9 הצטרפה גרייס לתנועת הנוער הסוציאליסטית "הבזים" וקיבלה תפקיד במחזמר שהקבוצה העלתה, אך נאלצה על ידי אמה לעזוב את ההפקה, בטענה שאינה מוכשרת מספיק למלא את התפקיד. גרייס לא חזרה לתנועה, ולימים סיפרה שוויתרה על כל מעורבות בפעילות סוציאליסטית בשלוש השנים לאחר מכן.

גרייס נשרה מלימודיה בגיל 16. היא למדה בקורסים בקולג' העירוני, אבל לא סיימה את הלימודים ולא קיבלה תואר ממוסד כלשהו. בגיל 19 נישאה לג'ס פיילי והם גרו תחילה במחנות צבאיים עד שעברו לדירת מרתף בעיר ניו יורק. במהלך המלחמה, התפרנסה פיילי מעבודות מזכירות.

ב-1949 ילדה את בתה נורה, ושנתיים מאוחר יותר את בנה דני. ב-1967 נפרדו בני הזוג אך נשארו ידידים.

בשנת 1972 נישאה פיילי בשנית לרוברט ניקולס, שהיה בעצמו סופר וארכיטקט.

בשנת 2007, חלתה בסרטן השד. המחלה לא עצרה בעדה מלהגיע להפגנות ולעבור ראיונות רבים. פיילי נפטרה באותה שנה בגיל 85.

קריירה כסופרת

פיילי סיפרה, שהצליחה לפרסם את ספרה הראשון בדרך אקראית; היא נדחתה על ידי בתי הוצאה רבים, עד שעורך מסוים, שילדיו היו חברים של ילדיה, ביקש לראות את עבודתה. הספר (The little disturbance of man), שכלל לקט סיפורים קצרים, הקנה לפיילי שם כסופרת, ומיד אחרי פרסומו היא החלה לפרסם סיפורים בעיתונים מוכרים. רק 15 שנה מאוחר יותר הוציאה פיילי את האוסף השני של סיפוריה, ולטענתה, לא הייתה מוציאה אותו אז, לולא דונלד ברת'למי, שכן וחבר שדחק בה לעשות זאת.

אנשים רבים שאלו אותה מדוע כתבה כל כך מעט בשבעים שנות כתיבה, ועל כך פיילי ענתה בתשובות שונות. בדרך כלל היא האשימה את היותה עצלנית, וגרסה כי זהו הפגם הגדול ביותר שלה כסופרת, אך לפעמים הודתה ואמרה שהיא יכולה להשיג את אותן תוצאות בסיפור קצר שחבריה לתחום ישיגו ברומן ארוך. היא גם טענה שהיו לה דברים חשובים רבים לעשות עם זמנה הפנוי, כגון לגדל את ילדיה ולעסוק בפעילות פוליטית.

חייה האישיים של פיילי השפיעו רבות על יצירתה. ילדותה וחייה כאם עיצבו את כתיבתה ואת הדמויות החוזרות בסיפוריה. פיילי ציינה מספר פעמים שהדמות המוכרת ביותר שלה, רוז, מבוססת על עצמה ועל דילמות מילדותה. הגיבורים שאכלסו את סיפורה, תיאר רובין מורגן, הריחו מבצל, צווחו איש על רעותו ונאנקו במטבחים אפלים. הקורא היה יכול לצחוק בקול כשפגש את ההתאנות חסרת הרחמים בתוך האהבה המשפחתית, אך הצחוק עלה מתוך גבשושית חונקת בגרון.

פעילות פוליטית

חיי המשפחה של פיילי היו עמוסים בפעילות פוליטית. דיונים פוליטיים התנהלו עם שכנים וחברים, ומשפחתה נהגה לדון באירועים אקטואליים "גם בשולחן האוכל". עם זאת, חלק גדול מההיסטוריה הפרטית של משפחתה לא נחשף. כיהודים, ידעו בני משפחתה של פיילי סבל ואלימות עוד טרם הגרו לארצות הברית, אך הדבר לא התבטא בגלוי בעבודתה.

פיילי תיארה את ילדותה כ"במידת מה אופיינית ליהודים סוציאליסטים" שתאמה את גישתה כי יהדות וסוציאליזם הולכים יחדיו. כל חבריה היהודים הגיעו ממשפחות סוציאליסטיות וזה אופן החיים היהודי היחיד שהכירה. יצחק, אביה של פיילי, לא ביקר מעולם בבית כנסת, ולכן היא נהגה ללוות את סבתה לשם בחגים. סבתה בתמורה, הייתה מבדרת אותה בעזרת סיפורים על וויכוחים סוערים בין ילדיה שלה עוד ברוסיה: יצחק הסוציאליסט, גרישה האנרכיסטית, לובה הציונית ומירה הקומוניסטית.

מרבית חייה של פיילי הושקעו בפעילות פוליטית. בשנות ה-60 המוקדמות, תנועות הנשים הפמיניסטיות החלו לקום ופיילי מצאה בתוך הקהילה הזאת מקום לבטא את עצמה ולנתח את העולם סביבה. היא סיפרה ששם מצאה ארבע חברות "הכי-טובות", שלהן יכלה לספר "כל פרט אישי ואז לדבר על הכלכלה, החברה והטיפשות של הגברים בנושא".

האיום של מלחמה גרעינית הניע את רוב פעילותה הפוליטית, וב-1978 הייתה אחת מאחד עשר הפעילים שנאסרו בעוון הנפת דגל אנטי-גרעיני על מדשאת הבית הלבן. היא נקנסה וישבה בכלא שישה חודשים. כחברה ב־War Resisters League, התנגדה למלחמת וייטנאם והייתה חברה גם במשלחת שלום להאנוי. ב-1985 ביקרה בניקרגואה ואל סלבדור אחרי שהפגינה בארצות הברית נגד גישת הממשלה כלפי מדינות אלה.

יצירותיה

אוספים של סיפורים קצרים

• The little disturbance of man (1959)
• Enormous changes at the last minuet (1974)
• בערוב אותו יום (1985)

אוספים של שירים

• Leaning forward (1985)
• Long walks and intimate talks (1991)
• New and collected poems (1992)
• (2006) איש זר שרק לְכלב, מבחר שירים

פרסים

• Rea Award for The Short Story (1993)
• Ambassador Book Award for Fiction (1995)
• Lannan Literary Award for Fiction (1997)

קישורים חיצוניים

• גרייס פיילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• גרייס פיילי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• גריס פילי (1922-2007), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. ʌ כתבה על חייה של פיילי, The New Yorker, מאת אלכסנדרה שוורץ
2. ʌ ריאיון עם פיילי, The Paris Review, על ידי ג'ונתן די, ברברה ג'ונס, ולריסה מקפרקואר
3. ʌ מידע על זוכים,The Rea Award for the Short Story
4. ʌ מאגר זוכי פרסים לפי שנים, Lannan
5. ʌ Ambassador Book Award Winners, Good Reads