העולם הישן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
העולם הישן הוא מושג המתאר עולם שכולל רק את אפריקה, אסיה, אירופה ואיים סובבים מסוימים – כלומר זה שהיה ידוע לאירופאים, אסייתים ואפריקאים – לכל המאוחר במאה ה-15, לפני עידן התגליות.
המושג הזה משמש בהנגדה למושג העולם החדש.
העולם החדש מתאר את חלקי העולם שהתגלו לאחר מסעות אלו, כלומר אמריקה הצפונית, אמריקה הדרומית, אנטארקטיקה ואוקיאניה (אוסטרליה וניו זילנד)[1].
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקשר של ארכאולוגיה והיסטוריה, המונח "עולם ישן" כולל את החלקים של העולם שהיו בקשר תרבותי (לא ישיר) החל מתקופת הברונזה, שהביא במקביל להתפתחותן של ציוויליזציות מוקדמות, במיוחד באזורים עם אקלים ממוזג, כולל המזרח התיכון, מסופוטמיה, הרמה האיראנית, תת-היבשת ההודית וסין.
אזורים אלו היו מחוברים באמצעות דרך המשי, והדגישו את תקופת הברזל שהחלה לאחר תקופת הברונזה. במונחים תרבותיים, תקופת הברזל התפתחה לצד עידן הציר, ואלה הביא לבסוף לעלייתן של התרבויות השונות: מערבית (הלניזם, לימודים קלאסיים), מזרחית (זורואסטריות ואברהמיות) והמזרח הרחוק (הינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם, טאואיזם).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גילוי יבשת אמריקה, באתר damada.co.il
