ח'רבת זנוטה
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 130 (2013) |
| קואורדינטות | 31°22′21″N 35°00′21″E / 31.3725°N 35.00583333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
ח'רבת זנוטה (ערבית: خربة زنوتا) הוא אתר ארכיאולוגי בנפת חברון.[1][2] הממוקם 20 ק"מ דרומית לחברון וכיום מיושב על ידי רועים ופלחים ערבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר תועד כבר במאה ה - 19 על ידי קונדר ומתועד גם בארכיוני הסקר של ישראל, יהודה ושומרון.[1][2] האתר נסקר על ידי משה כוכבי בסקר החירום תשכ"ח (1968 "ע, ) ש. גוטמן בסקר המשלים בשנת 1969, כמו גם בידי אבי עופר בסקר הר – יהודה. בסקר החירום מתואר האתר כחורבה ובה שרידי מבנים, בהם בולט מבנה מודרני של אורווה בצפון האתר, מבנה מאבנים מזוייזות במרכז החורבה, ומבנה מאבנים מזוייזות, עם קירוי קשתות וחרכי ירי, בדרום החורבה.[1][2] בנוסף תועדו מערות וגדרות ששימשו כבר בתקופת הסקר וכנראה גם הרבה לפני כן, כמכלאות צאן. ממצא החרסים מעיד על יישוב קיים מתקופת הברזל – מאה 7 – 8 לפנה"ס ושל יישוב מהתקופה הביזנטית באופן רציף עד היום.[2]
בעבר הוצע לזהות את האתר עם העיר המקראית זנוח (יהושע ט"ו פסוק נ"ה, אולי גם דברי הימים א, פרק ד, פסוק י"ח). הזיהוי נפסל עקב אי התאמה גיאוגרפית לרשימה בספר יהושע, וכן משום שסברו בטעות שאין באתר ממצא מתאים. לעומת זאת, הארכיאולוג אבי עופר הציע לזהות את המקום עם העיר המקראית "דנה".[2] עיר מתקופת המלוכה המאוחרת שמוזכרת בקבוצה החמישית של ערי יהודה שבדרום הר חברון (יהושע ט"ו פסוק: מ"ט; גרסת תרגום השבעים: רנה): בשל הממצא והמיקום הגיאוגרפיים המתאימים, כאשר ישנו גם הדמיון בשם (כידוע האותיות ד-ז מתחלפות תכופות בין העברית לערבית).[2] בתקופה הביזנטית האתר מגיע לשיאו כאשר הוא מקיף שטח של כ-35 דונם מיושבים, הפזורים על שטח נרחב יותר של כ-50 דונם. בימי הביניים והתקופה העות'מנית הצטמצם השטח ונראה כי האתר לבש את אופיו כפי שנתגלה לסוקרים המודרניים, מכוכבי (1968) ועד אל אבי עופר (1982): יישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.[2]
המצב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום קיים במקום יישוב ערבי מצומצם, הנמצא בסמיכות ליישובים דאהרייה מצפון-מערב וחירבת שוויקה מצפון-מערב, כמו גם שתי התנחלויות, טנא עומרים ממערב ושמעה ממזרח. אזור התעשייה מיתרים ממוקם ממזרח לכפר. הכפר צמוד לקו הירוק. בשנת 2013 התגוררו בכפר 130 תושבים[3]. ארבע המשפחות העיקריות הן א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. בח'רבת זנוטה אין בתי ספר, מתקני בריאות או בתי מרקחת, והתושבים נוסעים 10 ק"מ עד דאהרייה כדי להשיג שירותים אלה. החקלאות היא הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. השטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה. הרשויות הישראליות לוחצות על התושבים לעזוב[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שולי הרטמן, חוות דעת בנושא ח'רבת זנוטה, יולי 2012, באתר במקום
- לא לפגוע בכבשת הרש – לא להרוס את הכפר ח'רבת זנוטה, 17 ביולי 2013, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אבי עופר, ח' זנוטה ותושביה: חוות דעת ארכיאולוגית ויישובית, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 2012, עמ' 1-3
- ^
עמירה הס, המדינה מבקשת לפנות כפר פלסטיני מפני שיש בו חורבות עתיקות, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2013
- ^ עמירה הס, בג"ץ למדינה: נמקו את הכוונה להרוס את הכפר חירבת זנוטה, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2015
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||