סוטאן שהריר
 | |||||
| לידה |
5 במרץ 1909 מערב סומטרה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 1966 (בגיל 57) שווייץ | ||||
| מדינה | אינדונזיה | ||||
| מקום קבורה |
Kalibata Heroes Cemetery  | ||||
| השכלה | |||||
| מפלגה | המפלגה הסוציאליסטית של אינדונזיה | ||||
| בן או בת זוג |
Siti Wahyunah Saleh (26 במאי 1951–?) Maria Duchateau (1936–1936) | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
סוטאן שהריר (באינדונזית: Sutan Syahrir; 5 במרץ 1909 – 9 באפריל 1966) היה ראש הממשלה הראשון של אינדונזיה.
שהריר נולד בפאדאנג פאנג'אנג שבמערב סומטרה. אביו שימש יועץ לסולטאן של "מדינת דלי" בעיר מידאן. את לימודיו קיים במדן ובבאנדונג, בסיומם למד משפטים באוניברסיטת ליידן שבהולנד. שהותו בהולנד הייתה בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים ובה הוא נחשף לערכים סוציאליסטיים והיה חבר באיגודי עובדים במסגרת עבודותיו השונות. זמן קצר עמד שהריר בראש ארגון הסטודנטים בהולנד של יוצאי אינדונזיה.
בשנת 1931 שב שהריר לאינדונזיה, בטרם סיים לימודיו, ולקח חלק בהקמת המפלגה הלאומית האינדונזית (Partai Nasional Indonesia). השלטון הקולוניאליסטי של הולנד אסר אותו פעמיים בנובמבר 1934 בגין פעילותו, ומאוחר יותר שוב ב-1941. בתקופת שלטון יפן באינדונזיה הצטמצמה פעילותו הציבורית.
ב-17 באוגוסט 1945 הכריזה אינדונזיה על עצמאותה. ב-14 בנובמבר מונה שהריר לראש ממשלת אינדונזיה על ידי הנשיא סוקרנו, בזכות מה שכתב שהריר את עלונו PERJUANGAN KITA (במלאית: "(ה)מאבק שלנו / מאבקנו"), וכנראה גם עקב כך שמועמד אחר לתפקיד היה בכיר ששמו היה סופריאדי היה בגדר נעדר בקרב מאז 14 בפברואר 1945 מאז "מרד בליטאר" נגד הכבוש היפני. שהריר שימש בתפקיד עד יוני 1947 וצלח את פרשת טן מאלאקא ב-3 ביולי 1946. בשנת 1948 ייסד את המפלגה האינדונזית הסוציאליסטית (Partai Sosialis Indonesia), אשר הוחרמה בהוראת הנשיא סוקרנו בשנת 1960. לפי טענות של אינדונזי אלמוני, תמכו חלק מאנשי מפלגת PSI, לא רק שהריר, במרידות PRRI\PERMESTA[1] ב-16 בינואר או ב-17 בינואר 1962 נאסר שהריר ללא משפט[2]. בעניינו אמר סובאנדריו "לאנשים כמוהו אין מקום בחברתנו". בשנת 1965 לקה שהריר בשבץ בכלאו. הותר לו לנסוע אל שווייץ לצורך טיפול רפואי. בשנת 1966 נפטר בהיותו בגלות בשווייץ, ביום מותו 9 באפריל, הכריזו סוקרנו כגבור לאומי. ב17 באפריל 1966, הגיעה גופתו אל שדה התעופה "כמאיוראן"[3] בג'קארטה. בין הנוכחים בלויתו היתה אשתו פופי, שאמרה בבכי: "לפני כמה ימים מאסר, ועכשו גבור", אחרים שהיו שם היו שלטאן יוגיאקארטה האמנגקובווונו ה 9, הגנראל סוהארטו, ומחמד האתא שספד לו: "אחי סוטאן שהריר...".[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוטאן שהריר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ "למה נאסר סוטאן שהריר על ידי סוקרנו" (באינדונזית, תשובת Anonim לשאלה בענין) https://id.quora.com/Mengapa-Sutan-Syahrir-dipenjara-oleh-Soekarno-Padahal-mereka-sama-sama-memiliki-ideologi-politik-sayap-kiri
- ^ באותו מקור: "למה נאסר סוטאן שהריר..." בתשובת Trystan Ramadhane, (באינדונזית) סוקרנו בקר במאקאסאר וב 7 בינואר 1962 "הוכה מתקיפת פצצה". הוא "זעם בגדול" והאשים את סוטאן שהריר ומחמד רום כמוחות שמאחרי התקיפה. לדבריו: "סוקרנו תמיד היה פאראנואיד". לפי מקור אחר https://sulsel.idntimes.com/life/education/ahmad-hidayat-alsair/7-januari-1962-sukarno-nyaris-jadi-korban-ledakan-granat-di-makassar?page=all, אחד מכמה מקורות, מדובר ברמון יד, וסוקרנו נצל ממות, מספר הרוגי הפצוץ ופצועיו, שונה מדווח אחד למשנהו. הנאשמים: Ida Bagus Suja Tenaja נשפט למות, יחד עם 5 משותפיו, ופורטו שמותיהם. מקור: https://sulsel.idntimes.com/life/education/ahmad-hidayat-alsair/7-januari-1962-sukarno-nyaris-jadi-korban-ledakan-granat-di-makassar?page=all. (באינדונזית). בין הנצולים: גרמן טיטוב. מקור: https://time.com/archive/6830829/indonesia-into-space/ (באנגלית), ולפי דווח זה היה סוקרנו במרחק 100 יארדים ממקום הפצוץ, הנסיבות קושרו אל "מלחמת איריאן / מבצע TRIKORA" שכבר התנהלה באותו זמן, וסוקאנו זעק לאחר מכן: "הם נסו להרוג אותי" ולפי מחבר המאמר, עוזרי סוקרנו טענו שבמלה "הם" התכוון סוקרנו להולנדים.
- ^ ב31 במארס, 1985 נסגר שדה התעופה, "כמאיוראן", כל הטיסות הופנו החל מ1 באפריל 1985 לנמל התעופה "סוקארנו-האתא". המקום נהרס והוקמה שם שכונה, ששמות רחובותיה מזכירים עניני תעופה. בין המקורות: https://www.setneg-ppkk.co.id/profil/sejarah (באינדונסית)
- ^ מקור: https://langgam.id/dari-tahanan-ke-pahlawan-masa-masa-akhir-sutan-sjahrir/