פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
הארגון הצבאי היהודי, בקצרה אצ"י, ארגון מחתרת יהודי חמוש ומצויד שהוקם במהלך מלחמת העולם השנייה ואויש ברובו על ידי אנשי בית"ר, ברית החייל והתנועה הרוויזיוניסטית בגטו ורשה. לצד אי"ל, נטל האצ"י חלק משמעותי במרד גטו ורשה.
מתוך האצ"י נותרו בחיים אחרי המרד רק שמונה לוחמים וקשריות ספורות כדי למסור את עדויותיהם. ממפקדי הארגון לא שרד איש. עובדה זו, בנוסף למידור הגבוה בין התאים והמחלקות, הקשו על איסוף המידע אודות הארגון. רובו נשען על עדויות השורדים, קשריות ספורות, חברי המחתרת הפולנית, מעט מסמכים מארכיון רינגלבלום, ואף עדויות של יירגן שטרופ.
דגם של בנייני בית כנסת בסגנון פגודה, בקאיפנג במחוז חנאן בסין, מהמאה ה-11. מוצג בתערוכה בבית התפוצות בתל אביב
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהודי ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל, שבא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון. היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה עות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה וגרמניה.
לרשימה המלאה
רוזה לוקסמבורג (Rosa Luxemburg "רוזה האדומה") הייתה מהפכנית יהודייה פולנייה -גרמנייה, והוגת דעות מרקסיסטית ופמיניסטית. נרצחה בידי אנשי מיליציית פרייקור לאחר כישלון מרד הספרטקיסטים, מרד קומוניסטי בהנהגתה. היא למדה באוניברסיטת ציריך, וקיבלה תואר דוקטור במדע המדינה. יחד עם המהפכן לאו יוגיכס (Leo Jogiches), הייתה פעילה במאבק נגד הלאומנות של המפלגה הסוציאליסטית הפולנית (PPS), והשנים ייסדו ביחד בשנת 1893 את העיתון "מטרת הפועלים". לוקסמבורג הביעה במאמריה בעיתון את דעתה לגבי מהפכה בפולין ומושפעותה מן המתחולל במדינות השכנות: גרמניה, אוסטריה ורוסיה. היא סברה כי המאבק בקפיטליזם חשוב יותר מן המאבק הפולני לעצמאות לאומית. ובניגוד ללנין שללה לוקסמבורג את הזכות להגדרה עצמית של הלאומים. כאשר פעלה בברלין, היא נתפסה ב-15 בינואר 1919 יחד עם המהפכנים וילהלם פיק וקרל ליבקנכט על ידי חברי ארגון הפרייקור – ארגון ימני קיצוני של חיילים משוחררים, ובמשך מספר ימים לא נודע גורלם. כפי הנראה נחבטה בגולגולתה בקת של רובה, ולאחר מכן נורתה בראשה. מספר שבועות לאחר מכן נמצאה גופתה צפה בנחל בלב פארק טירגארטן, שם ניצבת אנדרטה צנועה לזכרה. קברה הוא בבית הקברות המרכזי פרידריכספלדה.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת
סאלו בארון היה היסטוריון ומחנך יהודי-אמריקאי יליד פולין. בארון נתמנה לפרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת קולומביה בשנת 1929, שם הוא לימד עד ל-1963 והיה הראשון בארצות הברית שהחזיק בפרופסורה למדעי היהדות. בארון כתב היסטוריה כוללת של היהודים, הטומנת בחובה מספר אספקטים של חייהם הנכרכים יחדיו ומשתרעים על פני שנים רבות, וידוע מפעלו המונומנטלי בן עשרים ושבעה הכרכים: 'היסטוריה חברתית ודתית של היהודים', אותה הוציא לאור בין השנים 1952 עד 1983 ולא סיים עד מותו. מפעל זה עסק היסטוריה חברתית של היהודים, בהקשר הרחב של העולם בו הם חיו. נמתחה עליו ביקורת, משום שהוא נערך על פי נושאים, ולא על פי סדר כרונולוגי.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים
מוזיאון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו, מציג את תולדות ארגון "ההגנה" הגדול בין ארגוני המגן שהוקמו ביישוב היהודי בארץ ישראל תקופת המנדט הבריטי. "ההגנה" הוקם בראשית שנות העשרים. פיתוחו העיקרי החל לאחר מאורעות תרפ"ט. ערב הקמת המדינה הוא היה הבסיס להקמת צה"ל.
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא גאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.
אחי גיבורי התהילה (באנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הווארד פאסט שפורסם בשנת 1948. הוא מספר על מרד החשמונאים מנקודת מבטו של שמעון הנשיא וגיבוריו הם החשמונאים, ומצביא המרד יהודה המכבי.
מלבד הפרטים ההיסטוריים הוסיף הסופר לעלילה תיאורי רגשות ויחסים בין החשמונאים, וכן, השוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית; ונתן ביטוי לתפיסה היהודית על חירות וחופש, הנסמכת על זכר יציאת מצרים. בתרגומו העברי, זכה הספר לתפוצה נרחבת ולאהדה, נלמד והוצגו קטעים ממנו בבתי ספר בישראל.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
מכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון הוא ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית בארץ ישראל ובפזורה היהודית. הוקם על ידי ההסתדרות הכללית בשנת 1976 על שמו של פנחס לבון. ונפתח לשימוש הקהל הרחב בשנת 1985. בארכיון הגדול של המכון רוכזו תעודות, מסמכים, כתבי יד, דברי דפוס וכרזות, צילומים וסרטים, שנאגרו בארכיוני ההסתדרות הכללית וחבריה.
גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וחיבורים שכתבו יהודים, בין המאה ה-9 ועד המאה ה-19. בשל חשיבותם הם נשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. הכתבים התגלו ופורסמו, בתחילה על ידי שניאור זלמן שכטר, ואחר כך על ידי חוקרים והיסטוריונים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, ארץ ישראל והמזרח התיכון, מאז ימי הביניים ועד העת החדשה.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
| היסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
|
|
|
|
|
|
| ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)