פלר דה ליס

פְלֵר דֶה לִיס (מצרפתית: Fleur de lis או Fleur de lys, בתרגום מילולי: פרח השושן) הוא דגם של צדודית פרח סימטרי בעל שלושה עלי כותרת. לסמל יוחסו משמעויות רבות שונות בארצות רבות לאורך אלפי השנים האחרונות.

מקור הסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם האיריס הסימטרי והנאה, בעל שלושת עלי הכותרת המשתפלים ושלושת עלי הכותרת הזקופים, ינק השראה ממספר מקורות אמנותיים מקבילים – אשוריים, פיניקיים, מצריים, הלניסטיים ורומיים, חלקם מהתקופה הקלאסית ואחרים קדומים עוד יותר. מקורם של הדגמים הקדומים בדימוי של פרחים או דימוי של עלים, שרק חלקם ניתנים להגדרה. הדגם של הפרח קל לעיטור, מתאים היטב למילוי שטחים, איננו בר חלוף ותוקפו לא פג עד ימינו אנו. במחקר הארכאולוגי המוטיב קיבל לעיתים כינויים נפוצים, בשמותיהם של פרחים השונים מן השושן מבחינה מורפולוגית, כגון חבצלת או לוטוס.

יהוד מדינתא, אוטונומיה יהודית בארץ ישראל תחת השלטון הפרסי, טבעה מטבעות שעוטרו בצדודית של פרח, ככל הנראה שושן צחור, שנראתה דומה מאוד לפלר דה ליס המודרני, ועל צידם השני דמות בז וכתובת יהד בכתב העברי הקדום. גם ממלכת החשמונאים טבעה מטבעות דומים. ניכר דמיון רב בין דגמי השושן הללו לבין מטבעות מיוון העתיקה, שעליהם לעתים היה עיטור של ענף זית, או של שני אלמנטים הרלדיים היוצרים ברק, נשקו העוצמתי של זאוס.

הפלר דה ליס היה הסמל המסורתי של מלכי צרפת. המלך לואי השביעי (1137–1180) אימץ כסמלו את המגן הכחול שעליו פרחי פלר דה ליס מוזהבים (Azure semé-de-lis Or); בשלט המקורי השדה היה מכוסה כולו בפרחים קטנים רבים, שמספרם לא הוגדר. בתקופה זו התפשטה האגדה לפיה הופיע הפרח מן השמיים בהטבלתו של המלך כלוביס הראשון, כמתנה ממרים הבתולה. בשנת 1376 המלך שארל החמישי קבע שמספר הפלר דה ליס על המגן יהיה שלושה. שלט זה היה סמלה של צרפת עד המהפכה הצרפתית, הוחזר ברסטורציה ובוטל סופית ב-16 בפברואר 1831 על ידי המלך לואי פיליפ. סמל הפלר דה ליס ממשיך לשמש את התנועה הלגיטימיסטית, המבקשת להשיב לצרפת את המלוכה המסורתית.

בשנים 1340–1800 טענו מלכי אנגליה (ולאחר מכן בריטניה) כי הם היורשים החוקיים לכתר הצרפתי, ומקצתם אף שלטו בחלקים מצרפת. משום כך מלכים אלו הציגו את סמל הפלר דה ליס על שלט האצולה שלהם.

הפלר דה ליס אומץ על ידי האצולה בצרפת ואף באיטליה בשל היכולת הוויזואלית שלו להציג את דרכם של האצילים, זו אשר פוסעת דרך האמצע על ידי זה שהיא דוחה את הפיתויים הן מהשמאל והן מהימין. לא פעם נצבעו עלי הפרח בצבעים אדום, כחול ולבן כאשר הלבן הוא העלה המרכזי אשר מייצג את שביל הביניים ואת דרך האמצע.

על כתפם של גנבים שנתפסו בצרפת של ימי הביניים קועקע סמל השושן כאות קלון, כדי שיקל לזהותם.

שימושים בני ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלר דה ליס נותר סמל צרפת עד למהפכה הצרפתית, עת הוחלף בדגל שלושת הצבעים. הפרח הוחזר לדגלה של צרפת בשנת 1814, עם תבוסתו של נפוליאון בונפרטה וחזרת המלוכה לצרפת, אך הוחלף שוב בשנת 1830, לאחר המהפכה נגד שארל העשירי מלך צרפת.

הפלר דה ליס מסמל את אזור איל-דה-פראנס ומופיע בסמל העיר ליל ובמוטו של העיר בורדו.

החל משנת 1948 מופיע הפלר דה ליס בדגל קוויבק.

בישראל, פלר דה ליס מופיע בסמליהן של תנועת הצופים (וכן על זה של תנועת הצופים העולמית) ותנועת "השומר הצעיר", וכן בסמליהן של יחידות סיור ומודיעין רבות ברחבי העולם (בצה"ל: אגף המודיעין, סיירת מטכ"ל, סיירת צנחנים, יחידת אגוז, יחמ"מ 869 (שחף) ועוד). כמו כן, הפלר דה ליס מופיע על גבי מטבע של שקל חדש אחד, והוא שאול ממטבע יהודה בתקופת השלטון הפרסי (המאה ה-6–ה-4 לפנה"ס).

בהיבט דתי, פלר דה ליס מסמל לעיתים את השילוש הקדוש בנצרות.

הפלר דה ליס הוא סמלה של יצרנית הגיטרות האמריקנית שכטר.

בספורט, מופיע הדגם על גבי סמלה של קבוצת הכדורגל פריז סן-ז'רמן. הפלר דה ליס הוא הלוגו של קבוצת הפוטבול האמריקאי ניו-אורלינס סיינטס.

פלר דה ליס בתנועת הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלר-דה-ליס הוא אלמנט מרכזי בסמלה של תנועת הצופים בכל העולם. הסמל נכנס לראשונה לשימוש הצופים על ידי רוברט באדן פאוול כדרגה על הזרוע לחיילים אשר הוסמכו להיות צופים במשמרת הדרגון החמישית (אנ') עליה פיקד בסוף המאה ה-19. מאוחר יותר הסמל היה בשימוש בגדודי הפרשים בכל הצבא הבריטי עד שנת 1921. בשנת 1907, באדן פאוול השתמש בתגי הפלר דה ליס במחנה הקיץ הניסיוני הראשון של תנועת הצופים ב-Brownsea Island(אנ')^[1].

בספרו "צופיות לבני הנעורים", באדן פאוול התייחס לסמל כ"ראש החץ שמראה את הצפון על מפה או מצפן" והמשיך "זהו סמל הצופים מכיוון שהוא מראה את הכיוון הנכון וכלפי מעלה... שלושת הקצוות מזכירות לנו את שלוש הנקודות של הבטחת הצופה(אנ')"^[2], החובה לאל ולמדינה, עזרה לאחרים ושמירה על חוקת הצופה.