קיום ויחידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במתמטיקה, קיום ויחידוּת הוא מונח המציין כי קיים עצם מתמטי יחיד המקיים הגדרה או טענה נתונה. כלומר, על מנת להוכיח טענה בדבר קיום ויחידות, עלינו להוכיח ראשית כי קיים אובייקט המקיים את הטענה, ושנית כי לא קיים אובייקט נוסף המקיים את הטענה הזו, כלומר, הוא יחיד.

לדוגמה, נגדיר "מספר סופר-תאום" שהוא מספר המשתתף בשני זוגות של ראשוניים תאומים. תחילה נוכיח כי קיום של מספר כזה על ידי כך שנצביע על מקרה מפורש: 5 הוא סופר תאום כי (3,5) ו-(5,7) שניהם זוגות של ראשוניים תאומים. עתה נוכיח יחידות: נניח כי קיים מקרה נוסף של סופר-תאום. כלומר קיים p ראשוני כך ש-P-2 ו-P+2 ראשוניים. שלושת הראשוניים יהיו שונים מודולו 3 ולכן אחד מהם יתחלק ב-3. אך אם ראשוני מתחלק ב-3 הוא בהכרח שווה ל-3 ולכן 3,5,7 היא האפשרות היחידה לשלשת הראשוניים. וכך הוכחנו את הקיום והיחידות של "מספר סופר תאום", ולמעשה המונח מגדיר את המספר 5.

בלוגיקה מתמטית מקובל לסמן קיום ויחידות של x המקיים תכונה P בעזרת הסימון . זהו רק קיצור בלתי פורמלי לפסוקים שקולים אורכים יותר המבטאים קיום ויחידות, כמו: (שפירושו: קיים x המקיים את P וכל y המקיים את P שווה ל-x).

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]