פורטל:עולם הישיבות

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

לערך המלא

עריכהערך נבחר

ישיבת תושיה (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.

הישיבה נוסדה בתשכ"ו על ידי הרב יעקב פרידמן והרב נחום לסמן במושב כפר מימון-תושיה. בעקבות חילוקי דעות עם תושבי המקום בעניין קריאת ההלל ביום העצמאות ועוד, עקרה הישיבה שנתיים אחר כך למשכנה הנוכחי. השם "תושיה" נותר גם לאחר המעבר.

הישיבה נפתחה לאחר שישיבת "תפארת נתניה" נסגרה ותלמידיה ברובם פנו לישיבת תפארת ציון. הרב פרידמן החליט לפתוח ישיבה בקו של תפארת נתניה, עבור בוגרי ישיבות תיכוניות וחוזרים בתשובה. הישיבה הייתה רשומה בוועד הישיבות כישיבת בת של ישיבת מרכז הרב שבה למד הרב פרידמן. בישיבה היו עשרות בודדות של בחורים, ללא סדרים ושיעורים מסודרים. פנו אליה גם בחורים שלא הסתדרו במקום לימודיהם הקודם. הר"מים היו הרב ברוך הקשר והרב דן סגל, ששימש גם כמשגיח. לפעמים היו מגיעים לשבות בישיבה הרב משה שפירא והרב צבי פרידמן. הרב אברהם שפירא היה מגיע למסור שיעור כללי בישיבה מדי שבועיים^[^{דרוש מקור]}.

בשנת תשל"ג צורף לצוות הרב אביעזר פילץ כמשיב. תקופה קצרה לאחר מכן החליטו הר"מים לבסס את הישיבה ופתחו שיעור א' מסודר, כשהרב פילץ מסר בו שיעורים. בהמשך הפך הרב פילץ לראש הישיבה הדומיננטי. הרב פילץ שינה את אופייה של הישיבה והחלו ללמוד בה יותר צעירים ליטאיים. נכון ל-2016 לומדים בה כ-900 בחורים.

לערך המלא

לערכים נבחרים נוספים

עריכהתמונה נבחרת

בניין ישיבת וולוז'ין

לגלריית התמונות המלאה

עריכההידעת?

כמו בצבא, גם עולם הישיבות פיתח עגה משלו, להלן רשימת ביטויים ישיבתיים;

צ'יקאווער – כינוי לבחור שמנסה להיות "קול".
ישיבֶה בוחער – "בחור ישיבה".
שטינקער – מלשין (במקור ביידיש: מסריח).
פרומער – מחמיר בהלכה.
חניוק – מיושן, בלבושו, בהנהגותיו, או בדעותיו.
נייעס – חדשות. בפועל (בעגה): לְנָייעס.
שְׁמוּ"ס (שמועס) – ביידיש שמועס היא שיחה. בהוויי הישיבתי הפכה המילה גם לראשי תיבות של שיחת מוסר, הנאמרת בישיבות הליטאיות. פעמים רבות נזכרת המילה בלשון מזלזלת (כמו "לדבר איתו זה לשמוע שמועס", או בעגה: "השמיס לי").
ליל שישי (במלעיל) – מושג המתאר את הלילה שבין חמישי לשישי שבו יש הנוהגים ללמוד כל הלילה.
מָצֶב (במלעיל) – תיאור למאורע שעורר תכונה או התרגשות.
צו"ל – ר"ת של 'צדיק ורע לו'. מקביל לחנון ה"חילוני" ודומה ל"פרומער" ו"חניוק" (ראו לעיל). לעיתים מתלווה לכינוי קונוטציה שלילית של ניתוק מהעולם.
בין הזמנים (במלעיל) – התחליף הישיבתי לסמסטר הוא "זמן". השנה מתחלקת לשלושה זמנים: בין ראש חודש אלול עד יום הכיפורים, בין א' בחשוון לא' בניסן ובין א' באייר למוצאי תשעה באב. תקופות אלו נקראות זמן אלול, זמן חורף וזמן קיץ, בהתאמה. החופשות נקראות "בין הזמנים". תקופת בין הזמנים שבקיץ (יוצאת בדרך כלל באוגוסט) היא בדרך כלל זמן החופשה החרדי המשפחתי.
אלול (נהגה מלעיל) – אלול הוא החודש שלפני הימים הנוראים. זוהי תקופה בעלת משמעות רבה בישיבות ובכל העולם החרדי כתקופה שבה על האדם לחזור בתשובה על מעשיו ולהתחזק בקיום המצוות ושמירת סדרי הישיבה. דגש רב מושם אז על מוסר וקרבה לאלוהים.
לוֹמדעֶס – למדנות, עמקנות לימודית. משמש גם לסניטה במישהו ש"חופר" יותר מדי. כמו, "אל תעשה יותר מדי לומדעס".
מק"ק - (משגיח קטן קטן) כינוי גנאי המשמש לתיאור משגיח שתפקידו מסתכם באכיפת משמעת, בעגה - לְמַקֶ"ק.
שטייגען - מיידיש - התעלות, משמש לתיאור לימוד ברצינות, קיים גם כתואר 'שטייגעניסט', לתיאור בחור שלומד ברצינות.
עלטע'ר - מיידיש - זקן, כינוי לבחור רווק מבוגר.

לקטעי "הידעת" נוספים

עריכהערכים מובחרים

טוען את הלשוניות...

עריכהציטוט נבחר

חביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שנתנה מהר סיני.

— ברכות סג, ב

לגלריית הציטוטים המלאה

עריכהראשי ישיבות נבחרים

עריכהראשי ישיבות

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853- כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.

נולד בוולוז'ין כבן שני לרב יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק, משנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. על פי השמועה למד אצל מלמד חסיד סלונים שממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית, אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה. במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק. נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב.

רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.

הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).

השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.

אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.

כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית הליטאית הרווחת היום.

אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד.

ספריו וכתביו:

חידושי רבנו חיים הלוי - חידושיו על הרמב"ם. נכתב והוגה על ידו.
חידושי הגר"ח (סטנסיל) - חידושיו על הש"ס. הועתק מזיכרון מכתבי תורתו שלא היו מוגהים. בהוצאות חדשות נוספו גם חידושים משמו ממאספים תורניים ומפי השמועה.
מגנזי הגר"ח - שיעורים שנכתבו על ידי אחיינו הרב ישראל סולובייצ'יק.
שיעורי רבינו חיים הלוי מכת"י - שיעורים שהעביר בישיבת וולוז'ין, בעריכת נכד נכדו הרב יצחק ליכטנשטיין

כמו כן יצאו ספרי ליקוטים רבים המבוססים על הספרים האמורים ואחרים.

ל"מזרח" לחץ כאן

עריכהישיבות בימינו

ישיבות במדינת ישראל

נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.^[^{דרוש מקור]}

הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון וישיבת נתיבות חכמה - וולפסון.

בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.

סדרה נוספת של ישיבות היא רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, הכוללת בתוכה את ישיבות חסידות חב"ד. בנוסף לכך יש גם את ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש.

מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.

עריכהרשימת ראשי ישיבות

בחרו קטגוריה מהרשימה וצפו בתוכן הנטען רשימת ראשי ישיבות • ראשי ישיבות שנפטרו

עריכהרשימת ישיבות

רשימת ישיבות שיש עליהן ערך בוויקיפדיה:

עריכהמושג ישיבתי

חקרו ראשי הישיבות בטעם דין מיגו, האם טעם הדין הוא מנאמנות (מה לאדם לשקר), או מכח הטענה.

ההווה אמינא (המחשבה הראשונית) היא, וכך באמת נקטו חלק מראשי הישיבות, שהדין תקף מכח הנאמנות, מה לי לשקר - אם היה רוצה האדם לשקר, היה טוען את הטענה הטובה, ומכך שלא טען אותה, אלא את הטענה הגרועה, מוכח שהוא דובר אמת. וזה בירור המציאות האמיתית (לכן אפשרות זו מכונה "אנן סהדי" - קובץ שיעורים ח"ב ג-ד), שהוא באמת צודק.

אך חידשו חלק מראשי הישיבות שהוא כח הטענה - כלומר, שמספיקה העובדה שהוא יכל לטעון את הטענה הטובה יותר, גם אם לא טען אותה ממש. וזו הנהגה, כלומר אנו רק פוסקים את הדין, אך המציאות עדיין לא ידועה לנו. סברא זו שייכת רק משום שכל דין טענה אינו נאמנות (בירור המציאות) אלא הנהגה, כי לנאמנות לא מספיקה האפשרות לטעון, שכן בדר"כ לא מקשיבים לטענה ש"יכלה להטען" אם לא נטענה ממש. בהסבר לזה מצאנו שלוש שיטות: [א] כיוון שהיה יכול לטעון ולזכות, הנכס כבר נחשב בחזקתו כאילו הוא מוחזק בו, והמוציא מחבירו עליו הראיה (גר"ש שקאפ). [ב] בית הדין טוענים בשבילו את כל הטענות שהיה יכול לטעון, כעין דין טענינן (שרידי אש וקונטרסי שיעורים). [ג] כיוון שהיה יכול לזכות בטענה, הוא לא צריך לאבד את זכותו בגלל שבחר מרצונו לטעון טענה חלשה יותר (מנחת אשר, ומעין זה כתב ר' נחום פרצוביץ שכיוון שהיה יכול לזכות בטענה, יכול לתבוע את חבירו להביא ראיה. והוא מעין מה שמצאנו בכמה דינים שמספיק הבכח (האפשרות) ולא צריך את הבפועל (המציאות). למשל, אפשר ליטול אתרוג דמאי, משום שהיה יכול להפקיר נכסיו, להיות עני, ולאכול דמאי, אף על פי שבפועל לא הפקיר. וכך גם בדיני טענות, מספיקה האפשרות לטעון, ולא צריך לטעון בפועל).

וע"ע בגרנ"ט קלז (ד"ה והנראה) וקובץ שער התורה כתובות כב. כתבו שייתכן שיש רק את כח הטענה. גר"ש שקאפ בבא מציעא ה וקובץ שיעורים ח"ב ג-ד הביאו את שני הצדדים. קונטרסי שיעורים בבא בתרא א-ג ד"ה גם, ר' נחום בבא בתרא לב: קמ (ד"ה ולבאר).

לרשימה המלאה

עריכהספר ישיבתי

חידושי הגרנ"ט הוא ספר עיון פופולרי בעולם הישיבות, והוא מאגד את שיעוריו של הרב נפתלי טרופ, מגדולי ראשי הישיבות בליטא לפני השואה.

שיטת לימודו של הרב טרופ הייתה עיונית מאוד. חקירותיו התמקדו בהבנת סוגיות התלמוד מתוכן עצמן, ללא הכרח בהשוואתן לסוגיות אחרות העוסקות בנושאים מקבילים.

שיטה זו נחשבת מקבילה לשיטת בריסק, אותה פיתח ושכלל רבי חיים מבריסק. דוגמה לחקירה בעלת משמעות הלכתית שהמציא ר' נפתלי: לפי ההלכה, אשה שנדרה נדר, ביד בעלה הרשות להפר אותו או להחליט שברצונו שיתקיים הנדר. חקר הגרנ"ט, האם כאשר אומר הבעל לאשתו שהוא מקיים את נדרה, יש לו בכך שותפות בעצם הנדר, ונחשב שחלק מהנדר מתייחס גם אליו, או שמא אין לבעל כל חלק בנדר, וכאשר הוא מקיים אותו, אין בכך אלא "מניעת ביטולו" של הנדר, אך כל חלותו היא מכח האשה בלבד. בשני צדדים אלו תלויה הבנת סוגיה במסכת כתובות.

בשנים שלאחר פטירתו של הרב טרופ נפוצו חידושיו ושיעוריו, בעיקר על ידי תלמידיו בישיבת ראדין. שיעורים אלו שמסר במשך עשרים וחמש שנה בפני מאות בחורים, הפכו להיות נכסי צאן ברזל בלימוד הישיבתי ובביסוסה של שיטת הלימוד הנוכחית בישיבות. במשך השנים המשיכו שמועותיו להימסר מפה לאוזן ומרב לתלמיד, כיוון שבחייו לא הדפיס את חידושיו.

בשנת ה'תש"ב יצאו לאור שיעוריו של הגרנ"ט על מסכת נדרים, על ידי הרב ח.מ. לובאן, בארצות הברית. בשנת ה'תשכ"ט יצאו לאור חידושי הגרנ"ט על סדרי נשים ונזיקין בצורת סטנסיל. השיעורים הם על מסכתות נדרים, קידושין, גיטין, יבמות, כתובות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין. בשנת ה'תשמ"ה יצאו לאור מספר שיעורים כלליים שלו, על ידי תלמידו הרב משה דוד דרייען בירושלים.

בשנת ה'תשמ"ט יצא לאור הספר "חידושי הגרנ"ט", בהוצאת מכון אורייתא בירושלים. הספר כולל מאתיים ושלושה שיעורים, על כל המסכתות של סדרי נשים ונזיקין. הספר מבוסס על פי מאה ושלושים מחברות מכתב יד שהיו לעיני העורכים. בעריכת הספר לא התחשבו העורכים בחידושיו המודפסים של הגרנ"ט שנדפסו עד אז, מכיוון שהתברר על פי בדיקה, כי חידושיו אלו של הגרנ"ט, שנרשמו על ידי תלמידיו בכתב ידם, היו מדויקים יותר, ולכן עריכת הספר התבססה אך ורק על המחברות.

בשנת תשנ"ח יצא לאור ספר מוסף לספר שיעורי רבינו חיים הלוי על ידי בנו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק^{[דרושה הבהרה]} בו הוא טוען שהמדפיס שע"י מכון אורייתא זייף הוסיף וגם החסיר מכתבי היד. גם על חידושי הגרנ"ט יצאו רינונים שאינם בני סמכא.

לאוצר הספרים המלא

עריכההמסכת הנלמדת

במסגרת זו תוכלו לראות איזו מסכת לומדת כל ישיבה בזמן הנוכחי בחרו מסכת מהרשימה וצפו בתוכן הנטען ברכות • שבת • פסחים • יבמות • כתובות • נדרים • גיטין • קידושין • בבא קמא • בבא מציעא • בבא בתרא • סנהדרין • מכות

שבת:

ישיבת מדברה כעדן

שימו לב, לא כל המסכתות עדיין מעודכנות, מסכת בה לא מעודכנות ישיבות לא תיטען. להסבר כיצד לערוך את הדפים ראה כאן

עריכהפורטלים נוספים


פורטל יהדות	פורטל הלכה	פורטל התנ"ך	פורטל תולדות עם ישראל

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות

רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

תבניות מתחלפות לדפים הבאים:

ספרים ישיבתיים. (קובץ שיעורים, קצות החושן, נתיבות המשפט, קצות החושן וכו')
ראשי ישיבות מפורסמים (כדוגמת ר' חיים, ר' שמעון, ר' איסר זלמן, ר' אלחנן, ר' נפתלי, ר' שמואל, ר' ברוך בער).
ישיבות מפורסמות (קדומות, כדוגמת: וולאז'ין, טעלז, קלעצק, ראדין, כתר תורה - ראדומסק, ברנוביץ')
תנועת בני תורה והמחנה.

ציטוטים נבחרים חדשים.

הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים

להכניס את מתווה הקפסולות ואת ישיבות הקו להידעת ואולי לדחוף את המושגים דלעיל לתוך 'עגה ישיבתית'

מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים